מספר נפשות בבית: זוג + 2
מיקום: תל אביב
שטח: 185 מ"ר
אדריכלית: אורלי ערן
סיפור הבית מתחיל בשכונת רמת ישראל בתל אביב, שנבנתה בשנותיה הראשונות של המדינה, והכילה אז בתים צנועים על מגרשים ארוכים וצרים, שגודלם פחות מ-200 מ"ר. דיירי השכונה היו עולים חדשים, ניצולי שואה וגם "פליטי הספר" על שמם נקרא עדיין הרחוב הראשי בשכונה, כשהספר היה הגבול בין יפו לתל אביב. בעבר נחשב מסוכן לגור בגבול תל אביב יפו, ולכן פונו הפליטים לשכונת רמת ישראל הרחוקה.
היום שינתה השכונה פניה, העיר גדלה וזכויות הבנייה הורחבו, ואט אט הפכה השכונה לנחשקת למגורים, שכן היא מאפשרת חיים בבית פרטי עם גינה קטנה, קרוב למרכז הסואן של תל אביב.
מתוך מחשבה על שיטת הבנייה הירוקה, העדיפו בעלי הבית, זוג עם שני ילדים, לשפץ את ביתם באמצעות בנייה קלה. משמעות הדבר היא ליצוק מרתף מבטון בבנייה קונבנציונלית, ולבנות את שלד הבית מעץ המחופה לוחות משני צדדיו וביניהם שכבת בידוד.
עם סיום הבנייה נשאלו הדיירים אם הם מרוצים מהחלטתם זו, וענו כי הבית עונה על הציפיות משום שאין סדקים והבידוד התרמי מיטבי, אולם משך הבנייה ועלותה דווקא אינה מיתרונות השיטה. הם הסבירו כי העלויות שוות לבנייה רגילה, ומשך הבנייה, שהיה אמור להיות קצר בהרבה, לא היה שונה מהמקובל.
כדי להדגיש את הדרך המיוחדת שבה נבנה הבית, הושארו בחלל הכניסה ארבעה עמודי עץ חשופים, הנושאים ארבע קורות עץ. עמודים אלה מהווים מעין חציצה למדרגות. מימין לכניסה נמצא הסלון, כשהוא מופרד חלקית בעזרת קיר ספרייה, ועליו נמצאת גם הטלוויזיה.
מתוך מחשבה על שיטת הבנייה הירוקה, העדיפו בעלי הבית, זוג עם שני ילדים, לשפץ את ביתם באמצעות בנייה קלה. משמעות הדבר היא ליצוק מרתף מבטון בבנייה קונבנציונלית, ולבנות את שלד הבית מעץ המחופה לוחות משני צדדיו וביניהם שכבת בידוד.
עם סיום הבנייה נשאלו הדיירים אם הם מרוצים מהחלטתם זו, וענו כי הבית עונה על הציפיות משום שאין סדקים והבידוד התרמי מיטבי, אולם משך הבנייה ועלותה דווקא אינה מיתרונות השיטה. הם הסבירו כי העלויות שוות לבנייה רגילה, ומשך הבנייה, שהיה אמור להיות קצר בהרבה, לא היה שונה מהמקובל.
כדי להדגיש את הדרך המיוחדת שבה נבנה הבית, הושארו בחלל הכניסה ארבעה עמודי עץ חשופים, הנושאים ארבע קורות עץ. עמודים אלה מהווים מעין חציצה למדרגות. מימין לכניסה נמצא הסלון, כשהוא מופרד חלקית בעזרת קיר ספרייה, ועליו נמצאת גם הטלוויזיה.
משמאל לאזור זה נמצאים המטבח ופינת האוכל, הפונים לכיוון הרחוב. ארון מעילים חוצץ בין פינת האוכל ובין הכניסה, וכך מתחברים כל אחד מאזורי קומת הקרקע זה לזה, ויחד עם זאת מופרדים זה מזה, כשלכל אחד מהם אינטימיות מסוימת ואופי משל עצמו. "זאת הייתה מטרתנו", מסבירה האדריכלית, "המבנה ההנדסי, האדריכלות, הפונקציונליות והאסתטיקה מתמזגים ליצירת התחושה אותה ביקשנו להשיג".
קומת הכניסה חופתה בפרקט אלון טבעי, למעט המטבח, שרוצף באריחי בטון מעוטרים בצבעי אפור וירקרק. אותם צבעים חוזרים גם בחזיתות המטבח ובמדפים.
מכיוון שבעלי הבית אוהבים להיות בחוץ, ההתייחסות לגינה הקדמית הזעירה הייתה כאל המשך של המטבח. קשר זה בין פנים לחוץ בא לידי ביטוי באריחי בטון אפורים עם דוגמה חרוטה למניעת החלקה, שבהם נעשה שימוש גם בשביל הכניסה בצד הבית. חומרים נוספים שנועדו למזג בין פנים הבית וחיצוניותו הם מדרגות מאבן אפורה, חלונות ומעקות ירוקים ומיקום מדויק של צמחייה.
מכיוון שהחזית הצידית ארוכה, הודגשה הכניסה לבית בעזרת נישה שקועה מתחת למרפסת הקומה העליונה עם שני עציצים גדולים ודלת כחולה בצבע עז, שאי אפשר להתעלם מקיומו.
החצר האחורית הקטנה תוכננה בפשטות באמצעות אריחי בטון אפורים, שטיח מאריחים מעוטרים במרכז וצמחייה בכל מיני גוונים וטקסטורות.
בקומת המרתף תוכננו שלושה חדרים. במבואה שבין החדרים הוטבע שטיח מאריחים מעוטרים, הפעם בצבעים התואמים את דלתות הבית התכולות.
בקומה העליונה מודגש שוב מבנה העץ של הבית, כשקורות העץ של גג הרעפים נותרו חשופות. החדרים, בעלי תקרה משופעת, גבוהים מאוד ולכן זוכים למנה מכובדת של מרחב, ולכל אחד מהם מרפסת קטנה, המוסיפה לאיכות החיים בו. חלונות צרפתיים מגיעים עד הרצפה, אלמנט שנותן לכל חדר תחושה ייחודית המעצימה את החוץ. בחלקו החיצוני התחתון של כל חלון הותקן סורג, שתחתיתו מעוגלת כדי לאפשר הנחת עציצים. ארונות הבגדים בנויים בנישות שתוכננו מראש, כך שישתלבו בחלל ולא יפגמו בו.
חדרי האמבטיה מרוצפים באריחי בטון צבעוניים בצבע טורקיז, הקירות לבנים והריהוט בצהוב עז.
לפורטל העיצוב מבית מגזין בניין ודיור
כך הפך הבית של סבתא לשלוש יחידות דיור עבור הנכדות
מדירת קבלן משעממת לסביבת מגורים מקורית ומעניינת
רוצים להציץ לעוד בתים ודירות ברחבי הארץ? כנסו לכאן
