תל אביב באביב: שכורה ומעוצבת במראה פסטורלי

רחוב לונץ בתל אביב, לדירת 2 חדרים, בגודל 65 מ"ר.

נורית גיל (35), אדריכלית. כמי שגדלה עם זוג הורים אדריכלים, התחום תמיד סקרן אותה ואחרי לימודים בפריז חזרה ארצה כדי לעבוד בשוק הארכיטקטורה המקומי. "נשמתי את זה בבית וזה מלווה אותי עד היום. היכולת לארגן מגורים בצורה שנעים לחיות בה, היא משהו שאני מאוד אוהבת לעשות". כשהיא לא מתכננת חללים, נהנית הדיירת לצרוך מוזיקה ואמנות משובחת, לטפח עציצים ולגדל את תוליק ובלונדי. תוליק, חתול עם רזומה מפואר של 13 שנים, הוא הוותיק מבין השניים ומלווה את הדיירת כבר 6 שנים. כשנתיים מאוחר יותר הצטרפה בלונדי, כלבה מעורבת שבחרה בנורית כאמה המאמצת במהלך טיול בצפון. "הם אמנם לא מדברים באותה שפה", מספרת האפוטרופסית הגאה, "אבל שמחים שיש להם אחד את השנייה. כמו אחים שונים זה מזו".

בשובה של נורית מפריז היא חיפשה אחר מקום מגורים באזור שבו נולדה, חיפוש שהוביל אותה אל הדירה הנוכחית. "היא לא היתה מסודרת נכון והקירות היו מלוכלכים", היא נזכרת, "אבל ראיתי שזו דירה יפה, סוג של באוהאוס, אמנם לא קלאסי אבל בנוי כמו שצריך". נכונותו של בעל הדירה לצבוע את הקירות המוזנחים, שכנעה אותה סופית לחטוף את המציאה.

כמי שעוסקת בתכנון חללי מגורים עבור אחרים, מספרת הדיירת שהקו המנחה מבחינתה הוא יצירת בסיס טוב עם חומרים איכותיים, כשבכל הנוגע להלבשת הבית היא מאמינה בבחירה אינדיווידואלית של כל דייר בהתאם לאישיותו. "גם כאן היה לי חשוב שהבסיס יהיה חם ונעים, עם תאורה נכונה והרבה עציצים, ספרים ואמנות". מכיוון שנכנסה לדירה אחרי שהות ארוכה בפריז, היא הגיעה ללא רהיטים וליקטה אותם בהדרגה במהלך השנים. בסלון למשל, בולטת ספה מפוספסת שקיבלה מחברה, כמו גם שולחן קפה מבית סבתא שעבר כברת דרך ארוכה. בצדו השני של החדר ממוקמת פינת טלוויזיה עמוסה בספרות מקצועית ומעליה יצירות של אמנים ישראלים מקשטות את הקיר. עדות לתחביב נוסף, היא הגלשן השעון לצדן, שמהווה מזכרת מימי הגלישה העליזים של הדיירת.

יציאה מהסלון מובילה אל מרפסת סגורה שופעת תאורה טבעית, שם יצרה נורית פינת אוכל נעימה. שולחן שמצאה ברחוב, ספסל ששודכו לו כריות צבעוניות, צמד כיסאות ויקטוריאניים ושלל עציצים, הופכים את הפינה למקום בו היא אוהבת לבלות ולארח. עציצים נוספים אפשר למצוא במטבח, שעבר שיפוץ טרם כניסתה אל הדירה. כדי להכניס צבע ועניין לחלל הלבן והנקי היא החליפה את ידיות הארונות לידיות קרמיקה מעוטרות ומילאה את המטבח בירקות, פירות, תבלינים, שמנים ומוצרי גלם נוספים מעניינים.

בניגוד למטבח הקטן, חדר השינה רחב ידיים ומכיל גם פינת עבודה מרווחת. את השולחן היא הרכיבה מפלטה ורגליים שמצאה ברחוב, ואת הכיסא שאומץ באותן נסיבות צבעה באדום. כשהיא לא עובדת נהנית הדיירת מהחלל הגדול והמואר, אותו קישטה ביצירות אמנות אהובות, פרחים, עציצים ופסלונים קטנים שנרכשו בתאילנד. בחדר פזורים גם פריטים ששדרגה בעצמה, כמו מנורה פריזאית ששופצה וכורסא שנמצאה ברחוב וכריותיה רופדו מחדש. את המראה החמים והביתי משלימים סלסלת עיתונים מקש ושטיח אוזבקי שנרכש בעיר העתיקה בירושלים.

שכ"ד- 5,450 שקלים בחודש. ארנונה- 370 שקלים לחודשיים. חשמל- 500 שקלים לחודשיים.

"פעם היה לי מנקה", מתרפקת הדיירת על העבר, "אבל הוא הבריז לא מעט ולכן כיום אני מנקה בעצמי". מכיוון שהיא עובדת בעיקר מהבית, נורית מקפידה לשמור עליו נקי ומסודר, כשלפחות אחת ליום היא מטאטאה את הרצפה ופעם בשבוע שוטפת אותה.

נורית ניזונה מתפריט צמחוני על טהרת הירקות והפירות ובבית מתחזקת גם אורח חיים טבעוני ללא מוצרי חלב. היא חובבת בישול ומרבה לעשות זאת, כשבין תבשיליה אפשר למצוא מאכלים הודיים, פסטות למיניהן ותבשילי קארי שונים. במקרר ישנם תמיד פירות, ירקות ומלפפון חמוץ, כשמחוצה לו קיימת אספקה קבועה של זרעי פשתן, שורש כורכום וג'ינג'ר, המשמשים אותה להכנת שייקים בריאים.

בשל עבודות תמ"א הצפויות להתקיים בבניין בעוד כשנה- שנתיים, תיאלץ נורית לעזוב את הדירה. בבוא העת, היא מקווה למצוא דירת גג נעימה בבניין באוהאוס ישן, כחלק מאהבתה לבניינים עם עבר מפואר. בעתיד הרחוק יותר, חולמת האדריכלית לגור בבניין שתתכנן בעצמה.