לאן הגענו?
רחוב המגיד במושבה הגרמנית בירושלים, לדירת 2 חדרים עם גלריה, בגודל 60 מ"ר.
כאן גרים
פולינה (36) ומארק (35), בני זוג כבר חצי עשור ונשואים מזה שנתיים. "סיפור ההיכרות התחיל בחיזור גורלי מצדי באתר היכרויות", צוחקת פולינה, "אבל מאז התהפכו היוצרות". מלבד כישורי חיזור מרשימים, ניחנה הדיירת גם ביכולות אמנותיות וכיום היא מנהלת פרויקטים בתחום האמנות והתרבות במרכז "משכנות שאננים". מארק מצדו עוסק למחייתו בתכנות אך מתחת לפרסונה הטכנית שוכן איש רוח עם חיבה גדולה לאמנות. יחד הם אוהבים לפקוד מוזיאונים, גלריות ותערוכות שונות, כמו גם לטפח את התשוקה המשותפת לאוכל. "כשאנחנו טסים לחו"ל ככה אנחנו בונים מסלול, לפי המסעדות והתערוכות שבדרך", הם מספרים, "לפעמים חורגים ממנהגינו ויוצאים למסעות תרמילאים אבל זה כבר סיפור אחר".
יגעת ומצאת
בני הזוג מתגוררים בדירה מזה 4 שנים והם מצאו אותה דרך מודעה באתר. "פרסמו במודעה רק טלפון קווי שלא הייתה בו תשובה במשך שבוע", פולינה נזכרת, "אבל כמו שננעלתי על מארק כך קרה גם במקרה הזה והתקשרתי עד שענו". המפגש הראשוני עם הדירה לא אכזב ומה ששבה את ליבם היה בעיקר תחושת המרחב. "אפשר לראות אחד את השנייה מהחללים השונים. יש קשר בין האנשים שחיים בבית גם אם לא נמצאים באותו חדר, זה מקסים".
הום סטיילינג
אחד מהדברים שחיברו בין בני הזוג היה החיבה המשותפת לנוסטלגיה, וזו ניכרת היטב בדירה. "אנחנו מאוד אוהבים לקחת אובייקטים ישנים ולהחליף את השימוש שלהם", הם מסבירים. "המעטפת נשארת אבל המהות משתנה". במסגרת האג'נדה העיצובית בה מחזיקים השניים, טלוויזיה ישנה הפכה לבר משקאות, תנור וינטג' משמש לאחסון ספרי בישול וכן הלאה. חפצים נוספים נשארו בהווייתם המקורית, אך כל אחד מהם נושא סיפור משלו. כך למשל בסלון בולטים גרמופון כסוף, מכשיר טלפון ישן ואביזרי שחמט כמו חיילים ושעון שח, שמארק קיבל במתנה מקרוב משפחה שהיה שחמטאי מקצועי בעברו.
מלבד בחירת החפצים המעניינים, בולטת כאן טביעת החותם האמנותית של הדיירת. כורסא שריפדה מחדש, שמיכות וכיסוי לעציץ שסרגה, כמו גם רהיטים שנמצאו וחודשו באדיבותה, בולטים בפינות רבות בחלל. את חיבתם לנוסטלגיה ספגו שניהם בבתים בהם גדלו, היא במוסקבה והוא בריגה שבלטביה. כך למשל הספרייה הענקית בסלון, מזכירה להם ארונות מקיר לקיר שהיו בבתיהם והפסנתר אף הוא מעלה זיכרונות רחוקים. "בכל זאת שנינו היינו ילדים סובייטים", הם צוחקים. "באופן מפתיע אנחנו לא מנגנים, אבל שמחים מאוד שיש כאן פסנתר".
בחלל הסמוך לסלון ממוקם המטבח, כשבינו לבין הסלון מפריד קיר עליו תלו תריס עץ ישן מקושט בגלויות מתערוכות אהובות. הסגנון הנוסטלגי נוכח גם כאן ובא לידי ביטוי בארון מטבח לבן שנרכש על ידי הוריו של מארק טרם עלייתם ארצה. לצד הארון ששופץ ונצבע מחדש, ניצב שולחן אוכל שהדיירים שידרגו באמצעות הדבקת פוסטר של יצירת אמנות חביבה עליהם. סט כיסאות וינטג', שידת טורקיז ואיורים שמוסגרו, משלימים את המראה הביתי והנעים.
בחדר השינה, מה שהנחה את הסטיילינג במובנים רבים, היא הרצפה המצוירת. "בהתחלה חששתי שזה יגביל אותנו", מספרת פולינה "אבל בדיעבד אני שמחה שיצא חלל רגוע ושלו". שימוש בעץ, עור ופריטי טקסטיל לבנים אפשרו לייצר חדר חם ואינטימי, שבו ציורי הרצפה קיבלו את הכבוד הראוי להם. גם כאן שולבו יצירות אמנות אהובות על השניים ותחומי העניין שלהם קיבלו ביטוי. חולצה לבנה התלויה על סולם עץ למשל, היא חולצת הפלמנקו של פולינה וגם למארק יוחדה פינה משלו. שולחן עבודה, ספת עור ופוסטר של אמן גרמני, משמשים את הדייר בעבודתו ומזכירים לשניים פינת ישיבה אצל פסיכואנלטיקאי בשנות ה-30 של ברלין.
מוציאים חוזה
שכ"ד- 5,200 שקלים בחודש. ארנונה- 350 שקלים לחודשיים. חשמל- 400 שקלים לחודשיים.
פאנלים
"עניין הניקיון פה הוא מאתגר", מסבירים הדיירים, "כי יש המון חפצים והם צוברים לא מעט אבק". אחת לשבוע הם מתגייסים לטובת צחצוח הדירה, כשלפי חלוקת התפקידים מארק אמון על הסדר ופולינה על הניקיון.
דו"ח מקרר
בשל חיבתם של בני הזוג לאירוח, תחום הבישול בבית מפותח למדי. "מארק הוא השף ואני על תקן המבדרת", מספרת פולינה. את ההשראה לבישול הם שואבים על פי רוב מטיולים שעשו ובתקופה האחרונה מארק מכין בעיקר מטעמים מהמטבח הגיאורגי והספרדי, כמו חינקלי, חצ'פורי וטורטייה ספרדית. במקרר שלהם יש תמיד גבינה, עגבניות ודג מלוח.
עתידות
מארק ופולינה חיים בירושלים כבר 15 שנים ולעתים מתחבטים בשאלה האם לעבור לתל אביב. "זו הדילמה הנצחית של הירושלמי הטיפוסי". בעתיד הרחוק יותר הם נהנים לפנטז על מגורים בחו"ל- היא בניו יורק והוא בקרוואן בנורבגיה. "לא ממש חלומות דומים אבל איפשהו נמצא את נקודת האמצע", הם חותמים.
רוצים להציץ לעוד דירות שכורות? כנסו לכאן
חושבים שהדירה שלכם מתאימה למדור?
שגרו מייל לגילי אלעד gili_elad@hotmail.com
