דיירים: זוג הורים ושלושה בנים
מקום: שכונת נווה שאנן, חיפה
שטח: 102 מ"ר
תקציב: כ-350,000 שקלים
עיצוב פנים: סיון קונוולינה
זוג דתי החליט לרכוש דירה ולהתאים אותה לצרכיו, כאשר רשימת הדרישות הייתה מאוד מפורטת, ומטרתה הייתה לתכנן עבור המשפחה בית שיתאים לאורחות חייהם. הם ביקשו לשנות את כל החלוקה הפנימית באופן שיתאפשרו השינויים הבאים: תוספת חדר רחצה בצמוד לחדר ההורים, פתיחת המטבח לחלל הסלון, תוספת חדר קטן לעבודה/אירוח, ולינה של שלושת הבנים בחדר אחד עם אופציה ללינה בחדרים נפרדים בשלב מאוחר יותר.
משמעות השינויים הייתה הריסה של רוב הקירות בבית (למעט עמודי תמך בהם לא נעשה שום שינוי) וחלוקה מחדש שמנצלת כל סנטימטר בבית בצורה אופטימלית, תוך השארת מרחב נעים ופונקציונלי. מבחינה עיצובית, הדיירים היו פתוחים לבחירות ססגוניות ומעניינות, תוך החלפה חלקית בלבד של הריהוט מתוך שיקולים כלכליים. התקציב הוגדר בצורה ברורה מן ההתחלה, ועל מנת לעמוד בו ללא חריגות (ככל האפשר) הוחלט שלמעט בסלון, רוב הריהוט הקיים יישאר ולא יוחלף בשלב זה.
אחת הדרישות העיקריות הייתה מטבח עם שטח אחסון רב, בשל הצורך להפריד בין כלים חלביים ובשריים יחד עם הצורך לאחסן פלטת שבת, מיחם וכלי אירוח רבים. מסיבה זו, כבר בשלב הסקיצות הוקצה מקום ספציפי לכל הכלים במטבח בהתאם לשימוש בהם. המטבח עשוי פורמייקה בגוון לבן שבור ומשולבות בו יחידות פתוחות מעץ אלון. דלת הזכוכית שהייתה בין הסלון למטבח פורקה, ובמקומה נבנה קיר נמוך, שמאפשר קשר עין בין הסלון למטבח. על קיר זה תוכנן דלפק צר וארוך ל-4 סועדים, המשמש לארוחות יומיומיות. חלקו הרחוק של הדלפק מנוצל בתחתיתו לאחסון נוסף. בשל היותם של הארונות לבנים, נבחרה לעטר את הקירות קרמיקה צבעונית תלת מימדית בעלת שונות רבה בין האריחים, שמוסיפה הרבה עניין ושמחת חיים למטבח.
הדיירים בבית לא צופים בטלוויזיה, והסלון משמש בעיקר כמקום ההתכנסות של המשפחה בסוף היום ובשבתות. לכן הם ביקשו לשמור בסלון על מרחב מקסימלי, אפילו ללא שולחן קפה. הספה עם השזלונג הוזמנה לפי מידה, ועל הקיר נתלתה תמונה שהחומרים בה מתכתבים עם שאר האלמנטים העציים בדירה. שטיח קש מקנה לחלל אווירה חמימה, ואת החלון הגדול מכסה וילון מבד שיפון קליל. פינת האוכל נמצאת בסמוך לסלון ועברה עם הדיירים מהדירה הקודמת. הרצפה מאריחי פורצלן "מעוננים" בגוון אפור עמוק, והקיר שבגב הספה נצבע בגוון ירוק שנדגם מאריחי הקרמיקה במטבח.
מול הכניסה לבית נמצא חלל קטן שבו ארון אחסון עבור מעילים, תיקים, נעליים וכדומה, וגם ספריית ספרי קודש. בסמוך לחלל זה נמצאת נישה קטנה שתפקידה לטשטש את הקיר שתוחם את המקרר. בנישה זו תוכננה שידה בנגרות ובה מגירות קופסא לחפצים קטנים (מפתחות, משקפי שמש, דואר) ולנוי. חלונות העץ הישנים בבית פורקו והוחלפו בחלונות אלומיניום חדשים בגוון בהיר. משיקולי תקציב, ומכיוון שמצבם היה טוב יחסית, הוחלט שלא להחליף את התריסים במטבח ובסלון, אלא רק את החלונות עצמם.
חדר האורחים תוכנן במקום בו היו המטבח וחדר השירות במקור. בשל המבנה של הדירה, לא ניתן היה להצמיד את חדר האורחים לשאר חדרי השינה. על מנת שהכניסה לחדר לא תהיה ממש בחזית הכניסה לבית, תוכנן חלל קטן שתפקידו כפול: לשמש לאחסון בסמוך לכניסה הראשית, ולהוות מעין מבואה, שהופכת את הכניסה לחדר לפרטית יותר. בחדר האורחים מיטה נפתחת, שולחן כתיבה ומדפים שהותאמו למידות עמוד התמך, וכך מטשטשים את נוכחותו.
במסדרון המוביל לחדרי השינה מוטמעים בארון סגור מכונת כביסה, מייבש כביסה, חומרי הכביסה, מגבות ומצעים נקיים, וגם קרש גיהוץ ומגהץ. על מנת שחלל האחסון יוכל להתאוורר בצורה טובה החוצה, צינור אוורור חוצה את חדר הרחצה של ההורים בתוך הנמכת תקרה מגבס ומאוורר את המייבש ישירות החוצה. נוסף על הצרכים הללו, הארון משמש גם כמקום אחסון עיקרי בבית בשל עומקו וגובהו. הוא צבוע שלייף-לק בגוון הקירות בכדי שנוכחותו לא תורגש.
חדר ההורים חופה בפרקט למינציה, והקיר בגב המיטה נצבע בגוון מוקה בהיר. בסיס המיטה עבר עם הדיירים מדירתם הקודמת, ונרכשו ארון בגדים ושני שולחנות צד קטנים. שטיח קילים עם דוגמא אתנית מכניס צבע וחמימות לחדר, שרובו בהיר ונייטרלי. בחדר הרחצה שנוסף ליחידת ההורים, תוכנן מקלחון מרווח. נבחרו אריחי דקור מאוירים אשר שולבו באריחים לבנים חלקים, והקירות שמעל לגובה החיפוי נצבעו בגוון שנדגם מתוך הדקור.
ההורים אמנם ביקשו להלין את שלושת הבנים בחדר אחד, אך היה להם חשוב שיהיה לבנים מרחב מספק למשחקים ולאירוח חברים, ולא רק ללינה. המבנה של הדירה יוצר מצב שבו איזור חדר הארונות הישן הוא ללא חלון שפונה אל החוץ, ולכן לסגור את החלל הזה לחדר רגיל היה בעייתי. מסיבה זו, ולאור השתיים הקודמות, הוחלט לתכנן חדר ילדים וחדר משחקים שמהווים למעשה חלל אחד עם דלת הזזה ביניהם, ועם דלת כניסה נפרדת לכל אחד מהם לצורך שימוש עתידי. החלק שמעל דלת ההזזה שמחברת בין שני החדרים נבנה מגבס, כשהתכנון העתידי הוא לפתוח בו חלון לתאורה טבעית ברגע שירצו להפוך אותו לחדר נפרד.
חדר הילדים נמצא היכן שהייתה מרפסת סגורה בתכנון המקורי, והדבר הצריך התאמה של החלון למידות של חלון בחדר שינה. בשל המגבלה על שינוי החזית של הבניין לא ניתן היה לשנות את החזית החיצונית למידות הפתחים החדשים. בכדי להתגבר על מכשול זה פורקו בזהירות הסורגים והתריסים המקוריים בחזית זו, נבנה קיר פנימי שבו הפתח החדש במידותיו המעודכנות, הקיר טוייח ונאטם מבחוץ, התריסים הישנים הוחזרו למקומם ונעשה בהם פתח במידות החלון החדש. באופן זה, מבחוץ נראית החזית בדיוק כבעבר, אבל מבפנים הקיר מותאם בצורה מושלמת לתכנון החדש.
כל חדרי השינה חופו בפרקט למינציה בגוון אגוז, כאשר בחדר זה חופו הקירות הסמוכים למיטות בטפטים: בחלק התחתון - טפט חלק בגוון אפור חם עם טקסטורה מחוספסת עדינה, ובחלק העליון - טפט מאוייר עם דוגמאות אווירונים. את החלון מכסה וילון רומאי בצבע תכלת.
חדר הרחצה הראשי תוכנן על יסודותיו של חדר הרחצה המקורי תוך שינוי המבנה המקורי. משום כך, היה צורך לייצר עבורו תשתית חדשה לביוב. בהיותה של הדירה חלק מבניין דירות, התכנון חייב ממשק לצנרת הביוב המרכזית של הבניין. הזזת האסלה התאפשרה הודות להרצת צנרת הביוב מהניאגרה, דרך קיר בלוקים מעובה ועד לצינור הראשי החוצה את הבניין לאורכו. הקיר המעובה יוצר חציצה בין איזור הכיור לאיזור האסלה והאמבטיה, ובכך מקנה גם פרטיות במבט מהכניסה לחדר הרחצה. בארון האחסון שמשמאל לאסלה מתחבאת גם מרכזיית המים.
הריצוף הכללי של הדירה נכנס פנימה לחדר הרחצה (עבר טיפול למניעת החלקה), ובאיזור הסמוך לאמבטיה שולבו אריחים מאויירים בגווני אפור ובז'. הקירות מחופים אריחים אפורים בהירים בצורת בניה, והשטח שמעל החיפוי צבוע בגוון חיטה.
שחור לבן בהוד השרון
סקנדינבית בצפון תל אביב
לפורטל העיצוב מבית מגזין בניין ודיור
