לאן הגענו?
רחוב שדרות ירושלים ביפו גבול בת ים, לדירת 3 חדרים בגודל 70 מ"ר.
כאן גרים
משפחת ליאור: מורין (35), דן (30) ומאי (3). בני הזוג הכירו לפני עשור, כשמורין הלכה להתקעקע בסטודיו בו דן עבד. הוא מקעקע גם כיום, בסטודיו בבעלותו, הנקרא "Jaffa Tattoo" ומתכנן להמשיך ולעשות זאת גם בעשורים הבאים. "האהבה לזה הולכת ומתגברת, הפנטזיה היא שהשיא יהיה בגיל 50-60". מורין מצדה מעצבת מעילי רוח ותיקי אופניים תחת המותג "WE LOVE FUSS", כשבשאר הזמן היא לוקחת חלק בניהול חנות הנעליים המשפחתית. "אני לא מאמינה באופנה מהירה ולכן חשוב לי לעצב פריטים יפים ופרקטיים שיחזיקו לאורך זמן". למשפחה היצירתית יש 3 צלעות נוספות: מאי, בתם בת ה-3, וצמד חתולים: טוליי ואוליב. טוליי בן ה-15 הוא שועל ותיק בדירה ואילו אוליב בת החודשיים היא דיירת חדשה שהכניסה עם הגעתה, משב רוח רענן לבית.
יגעת ומצאת
בני הזוג אוהבים את יפו ודן אף נולד וגדל בה. לאחר 5 שנות מגורים בלב יפו, הם החליטו לחפש חלל מרווח יותר בעקבות לידתה של מאי. את הדירה מצאו דרך מכרה של המשפחה והתרשמו ממנה כבר ממבט ראשון. "אהבנו את החלוקה הנכונה והחלל המואר. אלה שני המרכיבים החשובים, את השאר אתה יוצר בעצמך".
הום סטיילינג
כשניגשו אל מלאכת העיצוב, היה חשוב לזוג ההורים ליצור חלוקה שתענה על צרכיה של מאי, לא פחות מהצרכים שלהם. הדבר ניכר בכל חלקי הבית ובעיקר בסלון, בו יש חלל אירוח "למבוגרים" ולצדו חלל משחק עבור מאי, הכולל שטיח מכוסה בשעוונית מנצנצת וספת ספוג מפוספסת למנוחה. גם ההורים אוהבים להתרווח כאן, על כורסה ורודה שמורין קיבלה מהדוד שלה ומהווה עבורה פריט יקר ערך. ממול, ניצב פסנתר "שמשמש בעיקר ליופי", מסבירים הדיירים "עם פנטזיה שמישהו פעם ילמד לנגן". בינתיים הם עוסקים באמנות מסוג אחר, המקשטת את הפסנתר וכוללת קקטוסים מקרטון שהכינה הדיירת וגיטרה מעוטרת משנות ה-50 ששייכת לדן.
החיבה לרהיטי וינטג', באה לביטוי גם בצדו השני של החלל, בשולחן סלון מבית סבתא ושידת עץ ישנה ששופצה על ידי חבר. מדפים לבנים במראה מודרני יותר מאזנים את הלוק ומציגים לראווה יצירות אמנות שונות, וביניהן, ציור של מר וגברת תפוח אדמה, דמויות שבני הזוג אוהבים ומונצחות גם כקעקועים על גופם. תפוחי אדמה נוספים ממוקמים במטבח הסמוך, שם נמצאת גם פינת האוכל המשפחתית. שולחן עץ בן 40 שנה, סט כיסאות תואמים וגוף תאורה שיצרו בעצמם, מרכיבים פינה אוכל חמימה שנעים לשבת בה.
בחדר השינה שמו בני הזוג דגש על מיטה גדולה ומפנקת, כשגם כאן הם התחשבו בצרכי הדיירים הנוספים והציבו הדום המשמש כמיטה לטוליי ואוליב. מעל ההדום בולטת "הפינה של מורין" כלשונה, הכוללת מדף עם חפציה ושרשרת צילומים של בני משפחה היקרים לליבה. בצדה השני של המיטה הוצבו אלמנטים אהובים לא פחות וביניהם ציורים של טוליי ואוליב מעשה ידי מורין ומנורת חתול מלאת סטייל. יציאה מהחדר מובילה אל המרפסת שמשמשת כפינת העבודה של הדיירת. שולחן מבית הוריה, מדף עץ שבנה דן, לוח השראה ואוסף בובות צבעוני, יוצרים פינה שמספקת לא מעט השראה עבור המעצבת.
חלל נוסף אפוף השראה, הוא חדרה של מאי, עמוס ביצירות אמנות של הזאטוטה המוכשרת. מלבד ציור ואמנות, היא גם אוהבת לשחק ולצורך כך ציידו את חדרה בשלל צעצועים. ספריית וינטג' שנמצאה ברחוב ושופצה באהבה, מאחסנת את המשחקים והספרים ולצידה ממוקמת פינת זולה מפנקת עם שטיח לינולאום ואוסף כריות מלאות הומור וצבע. בין כל אלה בולט הדובדבן שבקצפת- אוהל טיפי שמורין הכינה בעצמה, המספק הנאה גדולה למאי הקטנה.
מוציאים חוזה
שכ"ד- 3,700 שקלים בחודש. ארנונה- 400 שקלים לחודשיים, חשמל- 600 שקלים לחודשיים.
פאנלים
אחת לחודש נעזרים הדיירים במנקה ובין לבין מורין היא הדמות הדומיננטית בכל הקשור למלאכת הניקוי. דן מצדו אחראי על שטיפת כלים והחלפת החול לחתולים.
כך תנקו את התוף של מכונת הכביסה
דו"ח מקרר
הדיירים מעידים כי בישול הוא לא הצד החזק שלהם, אך מאז שמאי נולדה הם משתדלים יותר. ארגז ירקות אורגניים שהם מקבלים אחת לשבוע, משמש אותם להכנת תבשילים צמחוניים וכשאוכלים בחוץ, הם מעדיפים את החומוס הקרוב לביתם. במקרר שלהם יש תמיד אגוזים, חמוציות וחלב שקדים.
עתידות
בני המשפחה אוהבים מאוד את יפו ורואים בה את עתידם. מיקום הדירה הנוכחית על גבול בת ים, קוסם להם מכיוון שאחרי מספר שנות מגורים במרכז יפו הם נהנים עכשיו מהשקט והנוף הירוק. מבחינתם, היו שמחים להישאר כמה שיותר בדירה, "אם היינו יכולים, גם היינו קונים אותה", הם מכריזים נחרצות.
חושבים שהדירה שלכם מתאימה למדור?
שגרו מייל לגילי אלעד gili_elad@hotmail.com
