לאן הגענו?
רחוב גאולה בשכונת כרם התימנים בתל אביב, לדירת סטודיו בגודל 50 מ"ר, עם חצר גדולה.
כאן גרים
לייה מאירזון (32), מעצבת רב תחומית ומדריכת אקרו יוגה, פילאטיס וסלקליין (הליכה על חבל). "התחלתי בעיצוב תעשייתי, בעבודה של גדולים, אבל תוך כדי תנועה הבנתי שמקצוע אחד לא יספק וימלא אותי. הרעיון הוא לעסוק בכל התחומים שאני אוהבת ולהצליח להתקיים מזה". את השנה האחרונה מאירזון הקדישה לטיול סביב העולם והתמקצעות ביוגה וסלקליין, אותם היא עתידה ללמד ולהדריך בקרוב, כמו גם את מקצועות העיצוב. "גיליתי בשנים האחרונות שאני אוהבת ללמד וגם לומדת מזה המון בעצמי", מספרת הדיירת הנמרצת. עד אז, היא מסתגלת לחזרה ארצה ועובדת על כיוונים נוספים שישלבו עשיה של גוף ונפש.
יגעת ומצאת
לייה נכנסה לדירה לפני 6 שנים, כשעוד הייתה חלק מבית בגודל 120 מ"ר, שגרו בו 3 שותפים. לפני שנתיים החלה לחפש דירה לבד אבל עד מהרה החליטה, בהסכמת השותפים, לסגור 50 מ"ר מהחלל הכללי לטובת דירה משלה. ההפרדה בין 2 החללים נעשתה באמצעות ארון קיר גדול ומכיוון שבחלק שלה כבר היו שירותים, מקלחת וכניסה נפרדת, נותר לה רק להוסיף מטבח.
הום סטיילינג
לאחר שנעשתה ההפרדה בין שתי הדירות, היה על לייה לחלק מחדש את החלל כך שישמש כדירה בפני עצמה, עם כל הפונקציות ההכרחיות. הדבר הראשון שעשתה עם כניסתה, היה הגדרת מיקום למטבח ובנייתו. פלטות עץ שנוסרו והורכבו בעזרת חבר, משמשות כבסיס שאליו חובר כיור חדש, "זה מטבח הכי בסיסי אבל באמת שלא הייתי צריכה יותר מזה". אלמנטים נוספים שמגדירים את החלל ויוצרים הפרדה הם רצפת דמקה חיננית מלינולאום ושידת עץ שתוחמת בין המטבח לסלון. גופי תאורה שיצרה בעצמה וארון תרופות ישן עם אוסף ברווזי גומי, משלימים את הלוק השמח.
סמוך למטבח ניצבת פינת האוכל שמורכבת משולחן שנמצא ברחוב, וארבעה כיסאות לימוד שנזרקו מבית הספר הקרוב לביתה. גם כאן נעשתה הפרדה בין החלל הפרטי לחלל האירוח, באמצעות ארון הבגדים של הדיירת. "כשעיצבתי כאן היה לי חשוב לשמור על חלל פתוח, אבל גם שתהיה חלוקה נכונה ותחושה אוורירית, נקייה ומוארת". כך למשל בסלון, היא הקפידה לא ליצור עומס ויזואלי ונתנה לנוכחותם של החלונות הצבעוניים לדבר בעד עצמם. את הרהיטים הפזורים בחלל, כמו הכורסה, עגלת אוכל שמשמשת כשולחן סלון וארון אחסון, היא מצאה ברחוב ושיפצה. "הדבר היחיד שקנוי פה הוא הספה", היא מכריזה. גם את יצירות האמנות המקשטות את הקירות, כולן מעשה ידי חברים קרובים, היא בחרה בקפידה.
במרחב הפרטי של הדירה, הכולל את חדר השינה והארונות, ביקשה הדיירת ליצור אווירה רגועה ונקיה. כיסוי מיטה פרחוני, שולחן איפור שאלתרה ממגירה מעוטרת וגוף תאורה שיצרה בעצמה, שומרים על חלל מינימליסטי אך מעניין. את המנורה שליד המיטה, כמו גם אהיל שתלוי בחדר האוכל, היא עיצבה מפרופילים של קרטון. "אני אוהבת להשתמש בחומרים דו מימדיים וליצור מהם גופים תלת מיימדיים", היא מסבירה. אהבה גדולה נוספת של הדיירת היא סלקליין- הליכה על חבל, וזו מתרחשת בחצר רחבת הידיים. מלבד חבל, מיש בחצר גם דק עץ, ערסל מפנק ופינת ישיבה תחת עץ רענן . בבקרים, הדיירת שותה כאן את הקפה שלה ובשבתות נעימות מארחת חברים.
מוציאים חוזה
שכ"ד- 1,700 שקלים לחודש, (חלקה בשכר הדירה הכולל של הבית). ארנונה- 200 שקלים לחודשיים. חשמל- 250 שקלים לחודשיים.
פאנלים
"אני לא אוהבת לנקות וזו אחת הסיבות ששמרתי על דירה מינימליסטית", לייה מתוודה. מלבד הרהיטים, גם המטבח מתאפיין לדבריה במינימליזם והיא לא מחזיקה כלי מטבח רבים כדי להימנע משטיפת כלים מיותרת. בגזרת הטאטוא היא דווקא מצטיינת ומקפידה לעשות זאת מדי יום בשל האבק שמגיע מהחצר.
דו"ח מקרר
תפריט הדיירת מורכב בעיקר מלחם, חמאה וגבינה, כשאת הצד הבריא היא צורכת באמצעות אידוי ירקות בסיר אידוי יפני שהביאה איתה מאחד הטיולים. "זאת שיטת בישול נהדרת, שמים בסיר וזה עושה הכל לבד", היא מספרת בשמחה. בשאר הזמן היא אוהבת לאכול בחוץ, בעיקר במסעדות הפועלים הפזורות בכרם התימנים. במקרר שלה יש תמיד מים, חלב ויין.
עתידות
הבניין מיועד להריסה בעוד כחודש ולכן עתידה של לייה בדירה צפוי להסתיים בקרוב. שלל היתרונות שהגיעו עם הדירה, כמו המחיר, החצר הגדולה והקרבה לים יחסרו לה מאוד לדבריה, אבל באותה נשימה היא אסירת תודה על התקופה הארוכה שחיה בה. "היה לי פה תמיד נעים אבל איפשהו זה גם קצת קיבע אותי", היא מספרת, "כנראה שהגיע הזמן לשינוי".
חושבים שהדירה שלכם מתאימה למדור?
שגרו מייל לגילי אלעד gili_elad@hotmail.com
