פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      תוך כדי תנועה: רטרוספקטיבה לממציא המובייל

      המונח "מובייל" שמזכיר לרובנו צעצוע מתוק לתינוקות, הומצא לראשונה ביחס ליצירותיו של אלכסנדר קלדר. בימים אלה מוצגת בלונדון תערוכת רטרוספקטיבה לאמן והמעצב שהיפנט אפילו את אלברט איינשטיין

      תוך כדי תנועה: רטרוספקטיבה לממציא המובייל

      כשאמנות נוגעת באנשים באמת, אפקט ההיקסמות עלול לגרום להם להשתהות הרבה זמן. להביט ביצירה בפליאה מוחלטת ולתת להתרגשות שהיא מעוררת לסחוף אותם. כך קרה לאלברט אינשטיין כשעמד מול הפסל הקינטי של אלכסנדר קלדר "יקום" (A Universe) שבו, כמו ברבים מפסליו של קלדר, נעים שני כדורים על חוטי ברזל ויוצרים טקסטורה. האגדה מספרת שאבי תורת היחסות עמד מהופנט מול הפסל במשך 40 דקות שלמות, עד שהושלמו 90 הסיבובים שהוא מבצע בכל מחזור.

      סיבוב בתערוכת הרטרוספקטיבה של קלדר Performing Sculpture המוצגת בימים אלה במוזיאון הטייט מודרן בלונדון לוקח יותר מ-40 דקות להשלים. אך תנועת המבקרים בחלל היא האלמנט היחיד שזז בו.

      תערוכת רטרוספקטיבה של אלכסנדר קלדר בלונדון (יח"צ , מוזיאון טייט מודרן)
      (צילום: יחצ, מוזיאון טייט בלונדון)
      תערוכת רטרוספקטיבה של אלכסנדר קלדר בלונדון (יח"צ , מוזיאון טייט מודרן)
      (צילום: יחצ, מוזיאון טייט בלונדון)

      האמן והמעצב האמריקאי אלכסנדר קלדר (1898- 1976) הקדיש את העשייה האמנותית שלו לקשר שבין האובייקט הפיסולי החלל המקיף אותו והתנועה. הוא שינה את התפיסה לגבי מדיום הפיסול.

      קשה להאמין שהכמות האסטרונומית של העבודות שממלאת את 11 חללי התצוגה, מייצגת רק את הפסלים שיצר קלדר בין שנות ה-30 וה-40. כל חדר בתערוכה מסמן נושא חתך אחר ביצירתו של האמן, כך, המבקרים מתקדמים על ציר זמן שמתחיל ב-1926 כשקלדר, בנם של פסל וציירת שהחל את דרכו כמהנדס מכונות, עובר להתגורר בפריז ולעבוד בביטאון המשטרה כמאייר. בין יתר הכרזות שאייר הייתה מודעה למופע קרקס.

      החדר הראשון בתערוכה, מציג קרקס מניאטורי שיצר קלדר בעצמו שכולל אקרובטים זעירים, נערות גומי וחיות אקזוטיות כמו סוסים, פילים וג'ירפות שיצר בחוטי ברזל וחומרים מן המוכן שהיוו חידוש עבור מדיום הפיסול באותם ימים. בחדר, מופיע גם וידיאו המתעד את קלדר מתפעל את המופע הזעיר כשהוא על הברכיים כמו ילד בחדר המשחקים הפרטי שלו.

      חבריו של קלדר הוזמנו לצפות בקרקס, ביניהם, כמה מהיוצרים הנסיוניים של התקופה כמו פרננד לג'ה, חואן מירו. שאת הדיוקנאות של חלקם כמו רקדנית הקברט כהת העור ג'וזפין בייקר אפשר למצוא גם בתערוכה. גם בפסלים אלה אלמנט התנועה נשמר.

      בתוך הקהל ישב באחת ההופעות, פיט מונדריאן שכל כך התרגש עד שהזמין את קלדר אל הסטודיו שלו. המפגש היה מטלטל עבור שני הצדדים ולאחריו, הפסלים של קלדר הפכו למופשטים יותר.

      תערוכת רטרוספקטיבה של אלכסנדר קלדר בלונדון (יח"צ , מוזיאון טייט מודרן)
      (צילום: יחצ, מוזיאון טייט בלונדון)
      תערוכת רטרוספקטיבה של אלכסנדר קלדר בלונדון (יח"צ , מוזיאון טייט מודרן)
      (צילום: יחצ, מוזיאון טייט בלונדון)

      ואכן, קלדר הוא ממציא המובייל, מרצדת בעברית, אותו פסל קינטי שעקרון פעולתו מבוסס על שיווי משקל ותלוי לרוב מעל עריסתם של תינוקות בני יומם.

      המונח, מתברר בחדר השני לתערוכה, הוצמד על ידי האמן המכונן והמהפכני מרסל דושאן ביחס ליצירותיו של קלדר בשנת 31' בהם, בלט אלמנט התנועה. בתחילה שילב קלדר מנועים חשמליים ביצירותיו ובהמשך, נתן דרור למהנדס שבו, וגרם להם לנוע כשהוא מתבסס רק על גורם המשקל.

      כיום, ניתן לשייך את העבודות למדיות וזרמים אמנותיים שלא היו קיימים בתקופה בה נוצרו כגון המיצב (Installation) והמיצג (Preformance). כפי שהוא עצמו הסביר ביחס למובייל בראיון "הוא רוקד לפניך". קלדר שיתף פעולה עם יוצרי אוונגרד מדיספלינות שונות ביניהם, המלחין האוונגרדי ג'ון קייג' שב-1950 דגם צלילי מוביילים מתנגשים זה בזה בסטודיו של קלדר לכדי פסקול שליווה את הסרט "Wroks of Calder" על יצירתו. הפסקול אף זכה במקום הראשון בפסטיבל סרטי הקולנוע האמנותי בוודסטוק ב-1951.

      בחדר השישי מגלים שלמרות שלא היה ספרדי, קלדר ייצג את ספרד בתערוכה הבינלאומית בפריז. הוא יצר מזרקת כספית (ממנה עדיין ניתן להתרשם כיום במתחם מכון חואן מירו בברצלונה), משאב חיוני של מחוז אלמדן שבספרד, כדי להביע סולידריות עם הארץ שסבלה באותן שנים ממלחמת האזרחים שהתחוללה בה, והוצג ליד יצירתו האמיצה של פאבלו פיקאסו שתארה את זוועות המלחמה, "הגרניקה".

      אנקדוטות מהסוג הזה מופיעות בכניסה לכל חלל ועוזרות גם למי שאמנות היא לא כוס התה שלו להתחבר לאמנות, שהולכת והופכת למופשטת יותר ויותר לאורך התערוכה. כל זה לא מחפה על העובדה שלא מתאפשר למבקרים בטייט מפגש אינטימי מהסוג שחווה אינשטיין עם העבודות.

      תערוכת רטרוספקטיבה של אלכסנדר קלדר בלונדון (יח"צ , מוזיאון טייט מודרן)
      (צילום: יחצ, מוזיאון טייט בלונדון)
      תערוכת רטרוספקטיבה של אלכסנדר קלדר בלונדון (יח"צ , מוזיאון טייט מודרן)
      (צילום: יחצ, מוזיאון טייט בלונדון)

      המנגנונים החשמליים שמוטמעים בחלק מהיצירות לא פועלים ונשאלת השאלה: למה? אולי זה בגלל שהמשאילים הנדיבים שבלעדיהם התערוכה לא הייתה מתקיימת, לא רוצים לסכן את האוצרות הפרטיים שלהם. מוצגי הקרקס אותם השאיל מוזיאון הוויטני בניו יורק שווים לבדם כמה מיליוני דולרים, ואם אכן יש אמת בפרסום לפיו נרכשו תמורת 1.25 מיליון דולר בשנת 1982.

      גם כשמנסים לצלם את העבודות בתערוכה מסביר שומר המוזיאון בנימוס, שלא ניתן לקחת תמונות ולא מחשש שהעבודות יפגעו, אלא מכיוון שמדובר בתערוכה מושאלת. ואכן, שני דפים בקטלוג התערוכה מפרטים את כמות המשאילים והמאמץ העילאי שלו נדרשו צוות האוצרות וההפקה של המוזיאון כדי ללקט את כל היצירות. הצופה מתחיל לתהות אם קלדר שבראיון בשנות ה-60 אפיין את היצירה שלו כמתמקדת במשקל, צורה גודל, צבע ותנועה לא היה מוחה אילו היה מבקר ברטרוספקטיבה של עצמו.

      התערוכה תוצג עד ה-3 באפריל 2016
      פרטים נוספים תוכלו למצוא כאן.

      תערוכת רטרוספקטיבה של אלכסנדר קלדר בלונדון (יח"צ , מוזיאון טייט מודרן)
      (צילום: יחצ, מוזיאון טייט בלונדון)
      תערוכת רטרוספקטיבה של אלכסנדר קלדר בלונדון (יח"צ , מוזיאון טייט מודרן)
      (צילום: יחצ, מוזיאון טייט בלונדון)
      תערוכת רטרוספקטיבה של אלכסנדר קלדר בלונדון (יח"צ , מוזיאון טייט מודרן)
      (צילום: יחצ, מוזיאון טייט בלונדון)
      תערוכת רטרוספקטיבה של אלכסנדר קלדר בלונדון (יח"צ , מוזיאון טייט מודרן)
      (צילום: יחצ, מוזיאון טייט בלונדון)
      תערוכת רטרוספקטיבה של אלכסנדר קלדר בלונדון (יח"צ , מוזיאון טייט מודרן)
      (צילום: יחצ, מוזיאון טייט בלונדון)
      תערוכת רטרוספקטיבה של אלכסנדר קלדר בלונדון (יח"צ , מוזיאון טייט מודרן)
      (צילום: יחצ, מוזיאון טייט בלונדון)
      תערוכת רטרוספקטיבה של אלכסנדר קלדר בלונדון (יח"צ , מוזיאון טייט מודרן)
      (צילום: יחצ, מוזיאון טייט בלונדון)
      תערוכת רטרוספקטיבה של אלכסנדר קלדר בלונדון (יח"צ , מוזיאון טייט מודרן)
      (צילום: יחצ, מוזיאון טייט בלונדון)