וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בעלי הדירות בישראל שאיבדו את האנושיות

נושא מחירי השכירות בישראל מטריד פלח גדול מאד באוכלוסייה, אך מה שמטריד לא פחות הוא שחלק מבעלי הדירות איבדו את המוסר והרחמים, בחרו בדרך של אלימות, הונאה ומרמה. האם הצעת החוק החדשה שתעלה בשבוע הבא בוועדת השרים לחקיקה תגאל את השוכרים משוק הייסורים?

שוק הדירות השכורות בארץ עלה לשיח הציבורי לא מעט פעמים. פצע פתוח ומדמם שכולם מכירים, והרבה פועלים בנדון. נושא מחירי השכירות מטריד פלח גדול מאוד מהציבור במדינת ישראל, אך מה שמטריד לא פחות הוא שחלק מבעלי הדירות כמו איבדו את האנושיות. הג'ונגל שאלו מנהלים מתוקף היותם בעלי הנכס, הופך אותם לחיות אלימות, ללא מוסר וללא רחמים. כי מעבר לשכר דירה שהם מקבלים, הם דורשים שתתחזקו להם את הדירה, תתקנו בלאי, רטיבות, צנרת, חשמל, מזגן, דוד שמש ובקיצור, תשביחו להם את הנכס, בזמן שאתם מתגוררים שם וכלואים בחוזים דרקוניים שאין עליהם שום פיקוח.

צמד המילים "יהיה בסדר" הנאמר בעל פה במעמד החתימה על סעיפים שונים בחוזה דירה שכורה הוא המסוכן ביותר ומאותת בצורה ברורה: עוגמת הנפש ממתינה לכם מעבר לפינה. בהזדמנות זאת נציין, כי מתווכים רבים הם שותפים פעילים במצב העגום והמתסכל הזה. הדייר הוא שמשלם למתווכים את מיטב כספו, אבל הלקוח שלהם הוא בעל הנכס. ועל פיו יישק דבר. וכשמתווכים יודעים על פגמים בדירה ומעלימים אותם כליל מעיני הדיירים במעמד החתימה, יש כאן בעיה חמורה של אמינות ומוסר.

אישה משוחחת בטלפון. ShutterStock
קחו בחשבון שחוזה שכירות על פי רוב איננו לטובתכם/ShutterStock

"בעל הבית שלנו היה אדם שהפך את חוסר ההגינות לאמנות ממש", אומר ש' מתל אביב, שגר עם אשתו ושני ילדיו בדירה שכורה בת ארבעה חדרים במרכז תל אביב במשך שמונה שנים, עד לפני חודש שבו הסתיים החוזה והם ניצלו את ההזדמנות להיפרד מהדירה הן בשל המחיר הגבוה, כ-8,000 שקלים לחודש, והן בשל יחסו של בעל הדירה.

"כשנכנסנו לדירה התבקשנו להפקיד שטר ערבות בגובה של 20 אלף שקלים. השקענו מכספנו מעל ל-10 אלפים שקלים בדברים שמשפרים ושמשביחים את ערך הדירה ונשארו בדירה אחרי שעזבנו – תריסים לחלון שהם הכרחיים מבחינה בטיחותית לחלון ללא סורגים, מעקה למדרגות שעולות בין קומות – גם הוא בעל חשיבות בטיחותית, ושיפורים אסתטיים משמעותיים בדירה – פרקט באחד החדרים. בעל הדירה לא מימן את כל אלה, גם לא מחצית מהתשלום, וגם כשעזבנו מהדירה לא נענה לבקשתנו להחזר כלשהו. אני לא יודע אם אי הסכמתו של בעל הדירה להשתתף בהוצאות על ענייני בטיחות ועל השבחת ערך הדירה חוקית או לא, מה שבטוח שגם אם זה חוקי – זה מסריח, לא הוגן ולא אנושי. אם לא מספיק שלא השתתף בהוצאות על חלון, מעקה ופרקט, נדהמנו לגלות כשעזבנו שבעל הדירה פדה את כל 20 אלף השקלים של הפיקדון! מתוך זה כ-12 אלף שקלים עבור סיוד הבית. נכון, היו קשקושים על הקירות שהשאירו הילדים. ועדיין, 12 אלף שקל על סיוד דירת 100 מ"ר?! זאת בשעה שפועל סיני יכול היה לסייד את הבית בכמה אלפים בודדים?! בקיצור, הסירחון ההתנהלותי שלו היה כפול".

חתימה על חוזה. ShutterStock
המתווך שאתם משלמים לו נאמן באופן אבסולוטי לבעל הנכס ומכאן ישתף איתו פעולה/ShutterStock

על מקרה אחר של חוסר הגינות מספרת לנו מאיה, אף היא מתל אביב. "במעמד חתימת החוזה הבענו בפני בעל הדירה את כוונתנו לשכור את הדירה לטווח ארוך. כעבור שנה, כשרצינו לממש את האופציה, בעל הדירה הודיע לנו במפתיע על תכנית תמ"א 38 שתתחיל אוטוטו בבניין. במסגרתה, יוסיפו קומה נוספת ומעלית, ישפצו את הדירה ולא זו בלבד הקבלן הוא בעל הדירה. כששאלנו אותו למה לא סיפר לנו במעמד חתימת החוזה על תכניותיו, הוא החל לגמגם וציין שאם לא נשאר בדירה הוא יבין וישלם לנו על ההובלה של הדירה כפיצוי. ביקשנו יומיים לחשוב וכשהודענו שאנו עוזבים כי איננו מעוניינים להתגורר באתר בניה ונשמח לקבל את הצעתו לגבי ההובלה, הוא אמר שהוא לא משלם לנו דבר".

תיקוני בלאי בדירות ישנות על חשבון הדיירים הן הסוכריות האמתיות של חלק מבעלי הנכסים השכורים. דרך מקורית שמצאו לעצמם לתחזק את הדירה בחינם. "דוד המים לא הסתנכן עם החשמל" מספר אהוד, "הודענו לבעל הבית שאנחנו מתקלחים עם מים קרים בחורף והוא השיב: "מה הבעיה? תשלמו על תיקון ותתקלחו במים חמים. אני לא מוציא מכיסי שקל על התקלה שאתם גרמתם לה". לא הבנו איך בדיוק אנחנו גרמנו לתקלה" מוסיף אהוד, "אך משהבנו שיש לנו עסק עם אדם לא אנושי ונוכל, נאלצנו לשלם ועזבנו את הדירה בתום החוזה".

גם א' מתל אביב מספרת על מקרה דומה של אהוד. "השתמשנו בשירותיו של מתווך שהיה נראה לנו אמין לחלוטין. הוא הראה לנו את הדירה היפה ששבתה את ליבנו. זה היה ביום אוגוסט קיצי ומכאן, המזגן פעל, אך שלוש דקות לאחר שהייה בדירה, המזגן קיצר את החשמל. המתווך אמר לנו לא להתרגש, הראה לנו איפה מרימים את השלטר ובזה הסתיים הסיפור. כך חשבנו. בחוזה נכתב שבלאי סביר של המזגן הוא על אחריות הדיירים, בעל הדירה אמר שאין מה לדאוג ושהמזגן תקין. אחרי חודשיים של מגורים בדירה המזגן הפסיק לפעול. כל איש מקצוע שהגיע לתת דיאגנוזה אמר שאין טעם בתיקון, הפתרון הוא לרכוש חדש. בעל הבית התעקש לתקן למרות זאת. הוא אמנם עשה את התיקון הראשון על חשבונו, אבל התיקונים הבאים היו על חשבוננו בליווי צעקות וניתוקי הטלפון מצדו של בעל הנכס".

דפוס ההתנהגות של בעלי נכסים רבים חוזרת על עצמה במקרים של תקלות בדירה. דיירים רבים מעידים כי מרגע הודעה על צנרת שהתפוצצה, חשמל שקיצר או רטיבות שהתגלתה בתקרה אחרי ימים גשומים - המשכירים הפכו לחסרי סבלנות וביקשו מהדיירים שיפסיקו להציק להם בהודעות על התקלות.

מזגן ישן. ShutterStock
המזגן הישן התקלקל ואינו בר תיקון? זה לא "בלאי סביר"/ShutterStock

עוד סיפור עוולה שמתווסף לרשימה המתארכת הזאת מתאר לנו י'. "עזבנו דירה באמצע חוזה, לאחר שהודענו לבעל הדירה חודשיים מראש. הוא דרש שנצבע את הנכס כפי שנקבע בחוזה. מצאנו צבע ב-1,200 שקלים. אמר שזה לא מוצא חן בעיניו ודרש להביא צבע שלו ב-3,000 שקלים. סירבנו. התמקח אתנו על צ'ק הביטחון שהיה בידיו. הוא השיב לנו אותו רק לאחר שעשה בדיקה מקפת לצביעה. למחרת עזיבתנו את הדירה בעל הנכס הכניס משפצים ששברו את כל הקירות שצבענו, והפכו את הדירה הקטנה לשתי דירות".

ערכת צבע לקיר. ShutterStock
מדוע הדיירים נאלצים לצבוע את הדירה במחירים שבעל הבית קובע?/ShutterStock

במקרים בודדים היקום פועל לטובת הדיירים. תקראו לזה קארמה או גורל כמו במקרה של אסתר, המספרת על מרפסת שהתמוטטה בדירה ששכרה. אסתר הודיעה לבעלת הבית שהדבר מסוכן והוסיפה את המיותר לציין, שמזל גדול שלא היו אנשים מתחת למרפסת. בעלת הבית אמרה שאין צורך לתקן, זה בסך הכל טיח שהתקלף. אסתר, שהייתה מוטרדת מהמצב, הזמינה פקח עירייה שקבע כי יש לסגור את הדירה למגורים בשל בעיות אחרות שמצא בעמידות המבנה כולו.

היקום איננו היחיד שפועל בכיוון הצדק. הבשורה המשמחת והמעוררת תקווה אמתית מגיעה מהצעת החוק להסדרת שוק השכירות בישראל, אותה מקדמים כבר כמעט שנתיים חברי הכנסת סתיו שפיר ורועי פולקמן (המחנה הציוני). הצעה שאמורה לעלות ב-10 בינואר, יום ראשון הקרוב, בוועדת השרים לחקיקה בכנסת.

"שוק השכירות היום עומד פרוץ ומבוהל", מציינת ח"כ סתיו שפיר, "פרוץ, כי לשני מיליון ישראלים, שוכרי דירות, אין שום ודאות לגבי המקום שבו הם גרים והם נגררים להוצאות אדירות מדי שנה. ומבוהל, כי הממשלה הכריזה כבר פעמיים שתעביר את הצעת החוק שלנו - ופעמיים לא עמדה בהבטחתה. ישראל היא היחידה בעולם המערבי שאין בה שום הסדרה של שוק השכירות - והתוצאה היא לא שוק חופשי, אלא ג'ונגל. במקום לעשות סדר הממשלה מבלבלת את הציבור ואת משכירי הדירות ומייצרת בכך עלייה נוספת במחירים. זו התנהלות לא רצינית ולא אחראית. אנחנו נעלה בשבוע הבא את הצעת החוק להצבעה ונצפה מהממשלה לעמוד בהתחייבויותיה".

סתיו שפיר. חגי הירשפלד,
סבלה על בשרה מהתופעה ופעלה לתיקון העוולות. ח"כ סתיו שפיר/חגי הירשפלד

כיצד החוק יעשה סדר בכאוס הקיים?

"החוק החדש יקבע מהי דירה ראויה למגורים ומגדיר תנאי מינימום (פתחי אוורור, מים זורמים, מנעול וכו', א"ב)", מציינת ח"כ שפיר. "כמו כן, החוק מגדיר את גובה הערבות המותר ומהן חובותיהם של המשכיר והשוכר בנושא תיקונים ואחריות לשמירת הנכס. עם כניסת החוק לתוקפו יוקם רשם שכירויות שיפעיל מנגנון דיווח שיחייב כל משכיר דירה להעביר לרשם פרטי חוזה שכירות תוך חודש ממועד החתימה. המאגר יהיה פתוח לעיון הציבור לשם בחינת חוזים קודמים על אותה הדירה וכן, חוזים באיזור הסמוך לאיזור המגורים של הדייר. בפני המשכיר תעמוד האפשרות להשכיר את הדירה למשך שלוש שנים במסגרת של 'שכירות הוגנת' ובתמורה, ליהנות מהטבות מס. המטרה היא לייצב את שוק השכירות, לעודד שכירות ארוכת טווח ולהביא לאיזון במחיר".

על מה יהיה אחראי רשם השכירויות?

"מדובר בגוף מסודר ששיפעיל מנגנון דיווח ויחייב כל משכיר דירה להעביר לרשם פרטי חוזה שכירות תוך חודש ממועד החתימה, כפי שנהוג לקיים רישום מסודר ברוב המדינות המערביות", אומרת ח"כ שפיר. "כיום, למדינה אין שום ידע על כמה דירות בכלל עומדות להשכרה, ולכן גם אין לה הבנה עמוקה של מהירות עליית מחירי השכירות והפריסה ברחבי הארץ. בשנים האחרונות הערים שידעו עלייה גבוהה במיוחד ממוקמות הרחק מהמרכז - עכו ובאר שבע. כדי לטפל בנושא ביעילות, צריך להתבסס על מידע ונתונים".

צנרת. ShutterStock
טענות הדיירים על צנרת שהתפוצצה "הטרידו" את בעלי הבית/ShutterStock

המונח בלאי סביר/פגם סביר, השגור בחוזי שכירות שונים מעניקים פתח לבעלי דירות שמגלגלים את אחריות התיקונים לכיסם של הדיירים, כלל לא מופיע בחקיקה הישראלית. לפי חוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971 נקבע בחוק כי באופן עקרוני כל פגם יתוקן על ידי המשכיר, אלא אם כן סוכם אחרת בהסכם השכירות, כאשר המונח "פגם" מוגדר כ"כל דבר השולל או מגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות". אך בגלל שההגדרה הזאת אמורפית לחלוטין בעלי הדירות נכון להיום זוכים מן ההפקר. "בחוק שכירות הוגנת הגדרנו באופן הרבה יותר ברור מהם התנאים בהם השוכר יתקן ותוך כמה זמן", אומרת ח"כ שפיר. "בחוק שכירות הוגנת יש הגדרה מפורשת של מה נמצא באחריות המשכיר והשוכר לתקן, אם מדובר בתיקון דחוף, כלומר 'פגם שאינו מאפשר מגורים באופן סביר', התיקון יעשה לא יאוחר משלושה ימים, למשל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully