בעיתוי מושלם, כשרוחות של פיוס נושבות בינינו לבין שכנתינו הטורקית, הגיעה משלחת של מעצבים טורקים מובילים בתחומם להשתתף בשבוע העיצוב הטורקי, המתקיים במחלקה לתקשורת חזותית באקדמיה בצלאל. אם נחמוק מפרשנות פוליטית ונאמץ את עולם המושגים המטראולוגי- מאז אותו משט, יחסינו עם טורקיה עברו תהליך של התקרחות (מלשון קרחון). בית הספר בצלאל, שנוהג לארח מעצבים ואמנים שונים מחו"ל, החליט השנה לערוך שבוע של סדנאות המוקדשות לעיצוב הטורקי."היה לנו חשוב להזמין אורחים מהמרחב שלנו, לא להביט שוב מערבה", מסבירה ענת קציר, ראש מסלול עיצוב גרפי-טיפוגרפי במחלקה לתקשורת חזותית במוסד ומארגנת האירוע, "טורקיה נראתה לנו כמו מקור נפלא ויותר מציאותי ממדינות כגון לבנון או עיראק".
אירועים דומים שנערכו בבצלאל, כחלק ממסורת של פעילות בינלאומית, נעשו בחסות נספח תרבותי או שגריר של המדינה המתארחת. אולם משום שאין כרגע נציגות טורקית כזאת בנמצא, החליטו בבצלאל לקחת את הנושא על עצמם. "כשהתחלתי לבדוק את האפשרות הזאת נפגשתי עם מ"מ השגריר הטורקי בארץ, נסעתי לאיסנטבול, נפגשתי עם הקונסולית המדינית שלנו, שירה בן ציון. וחקרתי את עולם העיצוב הטורקי על כל תחומיו", מסבירה קציר. אחרי עבודת שטח שכללה ביקורים באונברסיטאות ומפגשים עם מעצבים ואמנים מקומיים הוזמנו שישה מעצבים מתחומי עיצוב שונים לקחת חלק ביוזמה. "כשנסעתי לאיסטנבול לא ידעתי אם תהיה היענות מצידם להגיע לישראל", משתפת קציר,"בסופו של דבר, זה מאוד שונה מאיך שזה מצטייר מבחוץ- קיבלתי תגובות חמות ולא היה אמן או מעצב שסירב להגיע".
לשבוע העיצוב הטורקי הגיעו מעצבים ומאיירים בולטים ומסקרנים כמו: סטודיו נוהלאב שעוסק במיצגי וידאו ואנימציה, סדאת גירגן- מאייר ספרי ילדים ומגזינים, פינאר אקורט- מעצבת ויוצרת בינתחומית ואונור יזיג'יגיל- טיפוגרף ומאייר. המטרה של היוזמה הינה להיחשף לתרבות שונה ולחזק את הקשרים עם קהילת עיצוב חשובה ופחות מוכרת, שהיא כה קרובה וכה רחוקה. " עקרונית אנחנו לא מכירים את התרבות הזאת מספיק", מספרת קציר, "וגילינו זירת עיצוב מרתקת ומרגשת שמאוד רלוונטית לנו". בעקבות הסדנאות שמעוברות על ידי המעצבים הטורקים נולדה ההבנה שכמונו, גם הם, מתמודדים עם אותם אתגרים חברתיים ותרבותיים- ישן מול חדש, מסורת מול מודרניזים, חילוניות מול דת, מזרח מול מערב. "לשבת בהצטברות ההרצאות היה מעורר השראה, מרתק ומרגש", מספרת קציר, "היה ברור לכולם שזה רלוונטי לנו יותר מהרבה דברים אחרים".
באשר לשאלה מהו בעצם עיצוב טורקי, במה הוא שונה ואיך ניתן להגדיר ולאפיין את זהותו, צריך לזכור שיש לטורקיה הרבה רבדים תרבותיים- מאימפריה הביזנטית, דרך האימפריה העות'מאנית ועד היום". כצופים ממרחק, אנחנו יכולים להבחין במאפיינים טורקים בעבודות של המעצבים האורחים, זה בא לידי ביטוי בעושר תרבותי, בצבעוניות וביכולת צורנית מאוד גבוהה ומפותחת שבאה מתוך מסורת", מסבירה קציר. בתור חברה שנושאת את עיניה למערב בכל מה שנוגע לאומנות ועיצוב, ששואפת להיות מעודכנת במה שמתחרש בניו יורק או לונדון- אולי בעצם, מה שאנחנו מחפשים נמצא ממש מתחת לאפינו." יש לנו דעה קדומה על המזרח התיכון", מנמקת קציר," חושבים שהעניין הגדול מתרחש במערב- אבל זה לא נכון. העשייה המרתקת מתרחשת רחוק מהמרכז".
יש המכנים את מה שקורה בבירות העיצוב הקלאסיות- סוף עידן. הסימפטומים ברורים לעין, יש יותר מידי מאותו דבר (MORE OF THE SAME) ותחושה של דריכה במקום. לפי קציר, זירת ההתרחשות של התחום העיצובי מתרחשת במקומות לא צפויים," המקום הכי מעניין בעיצוב וקולנוע הוא דווקא איראן", מספרת קציר. בעוד שבירות העיצוב לא מחדשות ומתחדשות, מתפתחת אלטרנטיבה חדשה, רעננה ומעניינת יותר רחוק מהמרכז ."הטורקים מעידים על עצמם שהם מעין צומת שמושפעת מהרבה תרבויות אחרות", מסבירה קציר,"כצומת, התפתח שם משהו אחר ומיוחד. שפה ייחודית שהיא תוצר של חשיפתם לכל כך הרבה תרבויות".
אונור יזיג'יגיל, אחד הטיפוגרפים המעניינים והבולטים ביותר שפועלים כיום, הגיע כחלק ממשלחת המעצבים הטורקית לביקור בירושלים. במסגרתו, הוא מעביר סדנא לסטודנטים בפיתוח פונטים לשפה חזותית. זה הביקור הראשון שלו בישראל. " אי אפשר להישאר אדיש למגוון התרבותי שיש בירושלים", אומר אונור, " זה ללא ספק מה שניקח מהחוויה הזו הביתה- את האקלקטיות התרבותית."
איך אתה מתרשם מעיצוב הישראלי?
עוד לא ביקרתי בתל אביב ולכן כל ההתרשמות שלי מבוססת על חווית הביקור שלי בירושלים. ירושלים היא עיר מאוד מיוחדת אך היא פחות מסחרית. מעבודות הסטודנטים אני מסיק שהעיצוב הישראלי מאוד אקלקטי. כאמן גרפיקה, אני מסתכל על מודעות, שלטים, חנויות. בימים הקרובים אבקר בתל אביב ואבין יותר לגבי העיצוב הישראלי.
איך מפגשים מהסוג הזה תורמים לעולם העיצוב והאמנות?
אמנות היא גישה ושפה. כשאתה פוגש מישהו, במיוחד מתרבות אחרת, אתה נחשף לגישה שלו. ההתבוננות הזו מגדילה את ה"כלים" או "אוצר המילים" שיש ברשותך. אני מקווה שהמפגש הזה תרם להם כמו שהוא תרם לנו. אירועים מסוג כזה הם חיוניים לפיתוח שפה חזותית.