זו השנה התשיעית שאירועי "בתים מבפנים" נערכים בירושלים. זו השנה שבה מספר האנשים הפותחים את ביתם לטובת הקהל הרחב ירד למינימום ובמקומם, המבקרים מוזמנים למבני ציבור וסיורים אורבניים. מתוך 117 פרויקטים המשתתפים באירועים, רק תשעה בתים פרטיים חשופים להצצה כשבתל אביב לעומת זאת, המצב כמעט הפוך. "מדובר באוכלוסייה שונה לגמרי" מציינת אביבה לוינסון, אוצרת ומנהלת אירועי בתים מבפנים, יחד עם בעלה האדריכל אלון בן נון. "האנשים בירושלים פחות פתוחים מהתל אביבים באופן כללי וכך, זה גם בא לידי ביטוי במרחב הפרטי שלהם. הירושלמים לא רואים נחיצות בהשתתפות בבתים מבפנים. בתל אביב מתוגררים הרבה יותר מעצבים ויוצרים שמעוניינים בחשיפה ורואים את "בתים מבפנים" כמקפצה שיווקית".
לוינסון מוסיפה כי השתתפות באירועי בתים מבפנים תלויה ברשימת קטגוריות מאוד ברורות. לא כל מי שרוצה לקחת חלק יכול. גם לא כל בית יפה ראוי להשתתף. "את רשימת הקטגוריות ניסחה ויקטוריה ת'ורטון, שהמציאה את האופן האוס העולמי שהחל את דרכו לראשונה בלונדון ב-1992. הרשימה כוללת דיונים בנושאי עיצוב, סביבה, אקולוגיה, שימור, חשיפה של אדריכלים צעירים וכו. כמו כן, ישנן ערים שבהן יש באופן מובהק קטגוריה אחת חזקה יותר. האופן האוס, הוא למעשה תמונת מראה של העיר. בירושלים לצורך העניין 70% מהפרויקטים מתייחסים לשימור, כשבתל אביב יש יותר לופטים וצורות מגורים מיוחדות.
ובכל זאת, בירושלים יש בתים שכן יכולים לעמוד בקריטריונים הבינלאומיים
"אני מסכימה" אומרת לוינסון. "אבל עדיין, אני לא יכולה להכריח את הירושלמים לפתוח את הבית. שוב, צריך לזכור שזו אוכלוסייה אחרת ועיר אחרת והתוכן של האירועים משקף את העיר. זה גם עניין של טעם כמובן. יש אנשים שמתעניינים בהצצות לבתים של אחרים ויש שיעדיפו לבקר במבנים היסטוריים או בעלי ערך. במיוחד בירושלים - כיוון שהם קיימים רק בה, כמו למשל הבנייה האתיופית, כנסיות ועתיקות".
השתתפות התושבים מאפיינת שכונות מסוימות?
"לא בהכרח, אך אם יש נושא שהתושבים מזדהים איתו אז המצב בהחלט יכול להיות. כך למשל היה לפני שנתיים בשכונת המערבים, האזור שבו שוחזר מלון וולדורף אסטוריה - התושבים בסביבה התייגסו ופתחו את הבתים, כיוון שמטרתם הייתה חשיפת השכונה לקהל הרחב להבנת הערך השימורי. גם התושבים בשכונת עין כרם נרתמו בשנים עברו לאותה המטרה".
האם ערבים וחרדים פותחים את ביתם במסגרת האירועים בתקופות בטוחות יותר?
"מיותר לציין שהחברה החרדית מאוד סגורה. כמובן שאין יותר מדי שיתוף פעולה עם הפלח הזה של האולוסיה, אבל ערבים פתחו בעבר את ביתם, גם ביפו וגם בירושלים. אני חייבת לציין שלא מדובר במוסלמים, על אף שניסינו לא פעם לרתום אותם אבל לא הצלחנו לשכנע את המגזר, התשובה תמיד הייתה: לא בשלה השעה. ב-2008 שייח' סופי פתח את ביתו ברובע המוסלמי בירושלים, מאז הוא נפטר ואין יותר נציגות של צורת המגורים הזאת. השנה, יש לנו לראשונה שיתוף פעולה עם המרכז הקהילתי של שכונת הבוכרים בירושלים בנושא "חרדיות מארחות". זה אמנם לא סיורים שלנו אבל רצינו ליצור גשר וקשר ראשוני, זו גם התחלה".
אם כבר הזכרת משהו שקורה לראשונה, מה עוד חדש השנה? באתר שבו מפורסמים הבתים והסיורים יש תחושה של חזרה על דברים
"בכל אירועי בתים מבפנים יש חזרה של 60%-70% מהפרויקטים. לא כל המבקרים הצליחו להרשם לסיור בשנה שעברה, או לחילופין לא יכלו וכך, יש עוד ועוד הזדמנויות. לצד זה, השנה נפתח לראשונה ביתה המפורסם של גיטה שרובר. זהו בית מסקרן מאוד העומד לשימור מחמיר. הוא שוכן בשכונת טלביה, ולא נפתח מעולם במסגרת אירועי בתים מבפנים. באופן אישי אני נרגשת מאוד לרגל המעמד. כל זאת קורה בזכות ידיים חדשות שקנו את הבית לאחרונה בסכום לא מבוטל של 70 מיליון שקלים. הרוכש החדש שיתף איתנו מיד פעולה, הוא הכיר את האירוע מצרפת והבין בחשיבות הערכית לנושא".
שני פרויקטים נוספים שלוינסון גאה בהם השנה לראשונה הם בניין מנדל - בית ספר בהר הצופים במתחם האוניברסיטה שאפו החדש תוכנן על ידי האדריכלית תמי יניב. "יש בו חיבור מקסים לטופוגרפיה ההררית, נכנסים אליו בגובה אחד ויוצאים בגובה אחר ויש גם משחקי אור טבעי". הבית השני הוא ביתה של אנה טיכו שעבר לאחרונה מייקאובר רציני. "במהלך השיפוצים נחשפו בבית טיכו ציורי תקרה מקסימים שהיו מוסתרים בצבע ועכשיו הבית נראה שונה לחלוטין".
בואי נחזור רקע לבתים הפרטיים. מה בכל זאת, גורם לאנשים לפתוח את המעון הפרטי לקהל הרחב?
"כמו שציינתי קודם בנוגע לתל אביבים - מעצבים, אמנים ויוצרים רואים בהשתתפות חשיפה וככרטיס ביקור עבורם - אלו מהווים 95% מהמשתתפים. 5% האחרים מבינים שהם גרים במקום עם ערך שראוי להחשף בציבור שכן, אם לא יחשף יהיה זה לא מוסרי. כך לדוגמה בית בעין כרם שנתגלה בו מקווה מימי בית שני. הדיירים הבינו שלא מדובר בממצא פרטי וזו חובתם להראות אותו לכל המעוניין".
"פרופסור מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים פתח את ביתו שברחוב רמב"ן לפני כשלוש שנים. הוא ראה בהשתתפות אירוע תרבותי רב ערך ועשה זאת מתוך שליחות חברתית".
האדריכלית שהם קסלסי השתתפה באירועי בתים מבנים שנערכו בירושלים בשנה שעברה. היא פתחה את ביתה שברחוב נווה שאן והשנה בחרה שלא להשתתף. "הגיעו אליי מאות אנשים במהלך שלוש שעות ביקור. האירוח נעשה במטרה להעברת מסר ושיעור בנושא אדריכלות ישראלית" אומרת קסלסי. "אני רואה בבתים מבפנים אירוע מכונן, אבל ההשתתפות שלי בשנה שעברה הספיקה לי. זה היה מאמץ גדול ודרמטי. הרגשתי שסימנתי וי ל-700 האנשים שהיו בביתי".
גם האמנית והאוצרת ענת לטוין השתתפה בשנה שעברה ובחרה שלא לקחת חלק הפעם בפרויקט. "השנה זה פחות התאים לי. אני עומדת בפני מעבר לחו"ל. נהניתי מאוד בשנה שעברה, אני חושבת שזה הכרחי לטובת יצירת דיונים אדריכליים ואמנותיים משותפים".
אי אפשר לדבר על ירושלים בימים אלה ולהתעלם מהמצב הבטחוני בה. איך בכל זאת אתם מתכוונים לצלוח את הסוף שבוע הזה?
"בנתיים, האנשים שפותחים את ביתם לא ביטלו ולא הביעו פחד" אומר לוינסון. "כולי תקווה שעד שבוע הבא הכל ירגע והדברים יחזרו למסלולם התקין. הסיורים במזרח העיר בכל מקרה בוטלו לפי הנחיית המשטרה - זה ברור שאי אפשר להגיע לשם לאור המצב. אני חייבת לציין שהתכנית נרקמה לפני מספר שבועות. אם היינו יושבים עליה היום, היינו חושבים פעמיים. הסיורים ברחבי העיר והתורים שנוצרים בכניסה למבנים הביאו אותנו להפגש עם גורמים שלא נפגשנו איתם מעולם במסגרת בתים מבפנים. אנחנו חושבים בצורה מעמיקה יחד עם קציני אג"מ ובכירים בעירייה כיצד נרים את הפרויקט בצורה הטובה והבטוחה ביותר. המטרה של ראש הממשלה, ראש העיר ושר התרבות היא צמצום מקסימלי של פגיעה בשגרה לכן, המשטרה מתגייסת השנה לטובת הפרויקט כדי שהכל יעבור בשלום. מרוב ישיבות בנושא, הפכתי לחברה של קצין אג"מ מרחב קדם".
אירועי בתים מבפנים ירושלים יערכו ב-22-24 באוקטובר
הרשמה לסיורים באתר
