אמנית הטקסטיל האמריקאית ג'ניפר אנגוס נסעה בשנות השמונים לצפון תאילנד כדי לחקור שם את הלבוש המסורתי של השבטים המקומיים, אולם פיסת בד ייחודית שנתקלה בה באחד הכפרים הקטנים שינתה לחלוטין את התפיסה שלה לטקסטיל והחומרים שממנו הוא נוצר, והולידה תערוכה מרהיבה של טפט קירות העשוי מ-5,000 חרקים צבעוניים המסודרים בתבניות גיאומטריות.
איך שומרים על בית נקי מיתושים?
"אני אובססיבית לטפטים ולתבניות", מספרת אנגוס באתר האינטרנט שלה. "אני חושבת שהדפסים ותבניות באמת יכולים לספר סיפור, אבל השאלה שאני תמיד נשאלת היא "למה דווקא באמצעות חרקים?" ובכן, האמת היא שאני מגיעה מאזור שבו החרקים הם תמיד או חומים או שחורים, ותמיד הם או נושכים או עוקצים. כך שפעם, חוץ מפרפרים - מעולם לא חשבתי שחרקים יכולים להיות יפים".
היא מספרת כי באותו כפר בתאילנד נתקלה בבד רקמה כאשר קצוותיו היו מעוטרים בחומר ירוק-טורקיז מבריק מרהיב. "מה שנראה היה כמו ציפורניים מלאכותיות, הסתבר להיות שריון של חיפושית מקומית", היא אומרת. "נדהמתי מכמה שזה יפה, ומכך שהאנשים פשוט השתמשו בחומרים מקומיים שהיו להם בחצר הבית. כאן התחיל העניין שלי בחרקים, ובהמשך החלטתי לשלב אותו בעניין שלי בתבניות והדפסים - וכך הושמו החרקים הראשונים על הקיר, מסודרים בתבנית המזכירה טפטים של קירות".
התערוכה של אנגוס תיפתח באמצע נובמבר בגלריית "רנוויק" של המוזיאון לאמנות אמריקאית בוושינגטון. את הבאים לתערוכה יקבל חדר שקירותיו צבועים בגוון ורוד פוקסיה, מעוצב בהשראת חדרים ויקטוריאניים עתיקים (ויוה לקונטרסטים). החדר מחופה טפט בדוגמאות סימטריות וצבעוניות של גולגולות, אולם מבט מקרוב מגלה כי אין מדובר בסתם הדפס אלא, כאמור, באלפי חרקים שסודרו בצורות מדויקות. מן הראוי לציין כי החרקים השונים והססגוניים הובאו לארצות הברית מדרום אסיה, וכל הצבעים שלהם מקוריים ולא נעשה בהם כל שינוי.
"ייתכן ויהיו אנשים שירגישו לא בנוח להיות מוקפים באלפי חרקים מסודרים כך לטובת התערוכה הזו", אומרת אגנוס, "אבל מרגישה לגמרי בסדר עם זה. אני חושבת שרוב האנשים אפילו לא יודעים שהיצורים האלה בכלל קיימים".
