פיצוץ גשר מעריב בתל אביב עורר בי את המחשבה על מבנים שיש להמיט עליהם כליה בעיר. עשרת המבנים שבחרתי אינם בגדר של פסולים מבחינה אסתטית או שלא לטעמי, כי למעשה אין דבר כזה לטעמי, או לא לטעמי - טעם אישי הוא בבחינת דבר שמשתנה. היום הטעם האסתטי שלי כזה, מחר הוא אחר. ובכל זאת, המבנים שיש להרוס בתל אביב לפי דעתי אינם בהכרח מפלצות נדל"ן עצומות. אלו ברובם, מפריעים לתנועה, לזרימת התחבורה היום יומית בעיר ואם מישהו היה חושב להורידם, סביר להניח שהרכבת הקלה לא הייתה אקוטית ונחוצה כל כך לממונים. בנוסף לנושא התחבורה שכה בוער בעיר, אני לא מסתכל על העתיד הרחוק. מעניין אותי כל מה שמתנהל מסביב, היום ומחר עם ההשלכות של אלו לימים הבאים. יש בעיר מבנים שלעולם לא ישומרו, אז למה להשאיר אותם כחורבות הרוסות שמכערות את הסביבה?
ברחוב אלנבי 54 ניצב מבנה הרוס ונטוש, שכמעט 20 שנה הוא עומד כך במצבו הנוכחי. גם ב-20 שנה הבאות אני צופה שלא יקרה לו משהו טוב יותר, ולכן, אין שום סיבה הגיונית שבעולם להשאירו עומד באמצע העיר. עדיף להוציא לו צו הריסה. זה ממש כמו להשאיר זקן גוסס ברחוב ללא טיפול.
בית המכס שניצב ברציף העלייה השנייה בנמל יפו איננו מוכרז כבניין לשימור ומעולם לא היה. החברה לשימור אתרים לא הוציאה שום ידיעה בעניינו ואין לו שום ערך היסטורי. מיקומו מפריע לתחבורה. למיטב ידיעתי, ישנו קצב שאוחז שם מחסן של בשר וזולתו, וכתוצאה מכך כל הסביבה סובלת. אילו הוא לא היה שם, הייתה מתאפשרת כניסה לנמל ביפו משני כיוונים. מדובר בחוצפה של אגו טריפ. מנהלי החברה לאתרים היסטוריים משאירים אותו בשם ההיסטוריה של ישראל, אבל הוא כלל לא עומד בקריטריונים האלה, אז למה?
בית הספר ללימודי הסביבה של אוניברסיטת תל אביב מותיר אותי ללא מילים. המבנה שאמור להציג משהו כל כך מהותי עושה בדיוק את ההיפך. הוא נקרא על שם ליידי דיים שירלי פורטר וזאת התודה של המתכננים לתרומתה של הגברת. אם זה שימור סביבה, אני רקדן בלט קלאסי.
לא חשבתם שאתעלם מהמבנה הזה ברשימת עשרת המבנים שיש להוריד מהקרקע, נכון? מגדל נווה צדק הוא הראשון שחשבתי עליו. בתקופת כהונתי בתפקיד מהנדס העיר של תל אביב, פסלתי את הקמתו של מבנה זה, אבל מי שבא אחריי אישר אותו. זהו ללא ספק סיפתח לשורת מבנים דומים. אין דרך אחרת להגדיר אותו מלבד קטסטרופה שמחרבת את קו השמיים באזור.
אין סיבה שמועדון מכבי תל אביב יקבל מתנה והמחיר הזה מפריע לתנועה בציר מאוד משמעותי בעיר - רחוב הירקון. כמעט בכל שעה ברחוב הכביש הזה פקוק. הוא זקוק להרחבה מידית והמבנה המיותר הזה מפריע שם חד משמעית. כל מאמציי לפנות אותו בתור מהנדס העיר עלו בתוהו, כי בכל זאת מדובר במכבי תל אביב. שילמדו לשחק כמו שצריך לפני המועדון.
הבניין העגול בצומת הפיל ניצב על אי תנועה. הוא מתנשא לעשר קומות וכולל 90 דירות. מדובר בנקודת המפגש שבין תל ברוך צפון, צהלה ואפקה. צומת רציני. אם אפשר להקים שם מבנה בסדר גודל כזה, אז כנראה שאפשר לבנות מגדל בכל כיכר בעיר, לא? אם זה החזון של ראש העיר ומהנדס העיר - עדיף שילכו לפוליטיקה.
בפינת הרחובות שלמה וצמח דוד ניצב מבנה קטן שמקביל לחלק מהתחנה המרכזית. המבנה יושב על ציר משמעותי, בכל זאת, התחנה הגדולה נמצאת כמה מטרים ממנו. הוא מיותר ומהווה מטרד של ממש לנוסעים בכביש הצמוד לו. השמועות אומרות שהמבנה שייך למאפיונר ואף אחד לא מעיז להזיז אותו. אי אפשר להבין מדוע הוא עומד כך ומפריע בצורה חצופה לתנועה בסביבה.
מגדל העיר הלבנה ששוכן ברחוב יצחק אלחנן הוא מבנה עצום שגרוע יותר ממגדל נווה צדק. מדובר במבנה מפלצתי שניצב בפינת רחובות אומללה ואני משוכנע שיהיו בדיוק עוד שניים כמותו שיתרוממו לאוויר בסביבה. אני לא מבין למה נענשנו ונענשה תל אביב בקיומו של זה.
ברחוב יהודה מרגוזה המשיק לשוק הפשפשים ניצב מוסך שחוסם את האזור. מדובר בציר שמשליך על התנועה ברחובות יפת, יהודה הימית, אזור כיכר נוגה ושדרות ירושלים. המוסכניקים שהשתלטו על האזור לא מוכנים לזוז משם וכשכיהנתי בתפקיד מהנדס העיר ניסיתי לפצות אותם בשטח אחר ולשחרר את הקרקע הזאת לטובת הציבור. אבל לצערי לא הצלחתי. זה המקום לציין שמאוד השתדלתי לתת ליפו את שמגיע לה, להתייחס אליה ביחס שווה כאל תל אביב. זה תפקידה של העירייה - לא לעשות מסחרה באדמות!
זמני זה הדבר הכי קבוע בישראל. כך, מוזיאון צה"ל שניצב ברחוב אילת 50 פינת רחוב אליפלט, במבנים ששימשו את תחנת הרכבת עד 1948. שוב, בדומה למבנים שמניתי קודם, מדובר במבנה שהתאים ל"תשתיות" של קום המדינה, אבל בימנו שמדובר באזור הנחשב לשלוחה של כביש 20. הוא יכול לפתור צירי תנועה מהותיים אילו היו מפנים אותו ומעבירים את המוזיאון לאזור אחר, פחות מרכזי ומשמעותי להתנהלות בעיר. זה רק עניין של אכיפה.