פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הבהלה לבטון: 50 שנים למותו של האדריכל החשוב בהיסטוריה

      מורשתו של האדריכל החשוב ביותר בהיסטוריה עדיין חיה ובועטת, גם אחרי 50 שנה שהלך לעולמו. איך השפיע לה קורבוזיה על הנוף הישראלי ומה היה סוד קסמו? אדריכלי העל עונים

      לה קורבוזיה (GettyImages)
      חלוץ האדריכלות המודרניסטית. לה קורבוזיה (צילום: GettyImages)

      "אני מעדיף לצייר מאשר לדבר. ציור הוא מדיום מהיר יותר ומשאיר פחות מקום לשקרים", הצהיר לה קורבוזיה, האדריכל המשפיע ביותר במאה ה-20 ואחת הפיגורות החשובות בהיסטוריה. לה קורבוזיה היה איש קפדן ומדויק, הוא נולד בשוויץ כשארל-אדואר ז'אנרה ושינה את שמו בבגרותו (על שם סבו). הוא עבר לפריז בשנות העשרים לחייו ושם חי ופעל עד מותו הטרגי, בטביעה בים ב-27 באוגוסט 1965 והוא בן 69. ללה קורבוזיה היו וישנם עד היום, עדה שלמה של מעריצים, למרות שהיה דמות שנויה במחלוקת.

      המונח "סטארכיטקט" (ארכיטקט שהוא סטאר) אמנם נטמע שנים אחרי מותו, אבל אפשר שלה קורבוזיה היה בין הסטארכיטקטים הראשונים. היה לו פטיש לבטון גולמי ולסגנון הברוטליזם. הוא האמין שסביבת המגורים היא כמו מכונה (כחלק מהעידן התעשייתי) והכתיב דפוס חדש לגמרי בבנייה ובתפיסה האורבנית, שהתייחסה לתחבורה הנטמעת בסביבת המגורים. חותמו בא לידי ביטוי ברחבי העולם, אפילו כאן בישראל, ומעבר לאדריכלות הוא היה מוכשר גם בציור, פיסול ועיצוב רהיטים, שמככבים עד היום בחנויות וזוכים להעתקים רבים.

      למרות כל הסופרלטיבים, לה קורבוזיה, או אם תרצו - הפיקאסו של עולם האדריכלות - אחראי גם לנזק עצום בתחום הבנייה האורבנית. יש שיגידו אפילו זוועות שהרסו ערים ופגעו באופן ישיר בחברה ובטבע. זה המקום לציין שלה קורבוזיה התגלה כאנטישמי שדגל והוקסם במשטר הנאצי, הוא תכנן "אזורים טבעיים" עבור יהודים ויתרה מזו הציע טרנספר מאירופה לישראל. השבוע, מציינים 50 שנים למותו - הזדמנות לגלות מה סודו וכיצד השפיע על האדריכלים הישראלים בארץ.

      לה קורבוזיה (GettyImages)
      יחידת מגורים בברלין עם תוספת צבעונית - אחד ממאפייניו של לה קורבוזיה (צילום: GettyImages)

      ברשימת הפרויקטים הארוכה והמפוארת שנבנו תחת שרביטו המוקפדת של לה קורבוזיה נמנים יחידת המגורים (אוניטה ד'ביסיון) הכוללים מבנים עם מאות דירות בצרפת ובגרמניה, המייצגים נאמנה את השקפת עולמו של לה קורבוזיה. זאת, חותרת לאדריכלות שאינה תלויה בזמן או במקום. כנסיית נוטרדאם די או ברונשמפ שבצרפת גם נמצאת ברשימה האמורה, מבנים רבים בצ'אנדיגאר שבהודו (מבתי מגורים ומוסדות ציבור ועד בנייני ממשל), וילה סבואה בפואסי שבצרפת והעיר האוניברסיטאית שבפריז, המוזיאון לאמנות מערבית בטוקיו ועוד. קצרה היריעה מלהביא כאן את כל פועלו של האיש הנערץ, אך בהתחשב בכך שאיגוד אונסקו הכריז ב-2009 על עבודותיו של לה קורבוזיה כבעלות "ערך תרבותי יוצא-דופן" אפשר להבין את תרומתו וחשיבותו העצומה.

      לה קורבוזיה (יח"צ)
      וילה סבואה בפואסי, מייצגת נאמנה את תחילתה של האדריכלות המודרניסטית (צילום: יחצ)

      תורתו של לה קורבוזיה הפכה לתנ"ך של אדריכלים רבים ברחבי העולם. לא רק הצורות נטולות הקישוטים והחומרים המאסיביים קסמו לאנשי המקצוע, אלא גם הפרופורציות המותאמות לאדם והתיאוריות הסוציאליסטיות שהגה. לכבוד ציון 50 שנים למותו הפננו שלוש שאלות לארבעה אדריכלים המובילים בישראל, שישפכו עוד קצת אור על הפיגורה שעוררה מחלוקות רבות.

      50 שנה למותו של לה קורבוזיה (יח"צ)
      יחידת מגורים בברלין. קוביות בטון אנונימיות (צילום: יחצ)

      מהי התרומה הגדולה ביותר של לה קורבוזיה?

      ישראל גודוביץ: "הוא היה אדם פרובוקטיבי בשנות ה-30. לה קורבוזיה לא חשש לפזר את התיאוריות שלו גם כשלא היו מקובלות בתקופתו. הוא שילב טכנולוגיה מודרנית בבנייה אנושית המותאמת לבני אדם, בשירות בני האדם. הוא דגל בהורדת מחירים, בניצול שטח עד הס"מ האחרון ומעל הכל הוא היה סוציאליסט".

      אילן פיבקו: "אחת התרומות של לה קורבוזיה בתקופתו הייתה תפיסת המגורים במרחב העירוני. הרכב וגישה מהבית לרכב והתנועה בעיר באה לידי ביטוי כמעט בכל העבודות שלו. אני אומר בתקופתו, כי לימים גישה זאת לא הוכיחה את עצמה".

      אמנון רכטר: "אין ספק שהסגנון הברוטליסטי של לה קורבוזיה אחראי על שתי מהפכות של המאה ה-20. מדובר באדריכלות המודרניסטית שהתבטאה גם באדריכלות של טרום מדינת ישראל במיוחד בתל אביב (העיר הלבנה) שגם באה לידי ביטוי בירושלים ובחיפה. בנוסף, הבניין הראשון שנבנה על עמודים בתל אביב, הוא השפעה ישירה מלה קורבוזיה. סבא שלי, זאב רכטר פגש אותו בפריז בשנות ה-30, שם התגורר עם נחום גוטמן והתוודע ללה קורבוזיה ולעבודותיו מקרוב. הוא הגיע למאיר דיזנגוף עם תכנית בתים על עמודים שהגה לה קורבוזיה, ולאחר ששכנע אותו שכך צריך לבנות בעיר ראש העיר נתן הסכמתו ומשם, הכל היסטוריה. המהפכה השנייה היא אדריכלות דומסטית שהשפיעה על הנוף האדריכלי בארץ עליו אחראים יעקב רכטר (אבא שלי), אברהם יסקי, אלדד שרון ורם כרמי".

      אבנר ישר: "לה קורבוזיה כתב את המילים והמשפטים שהפכו לשפה האדריכלית שכבשה את העולם. הוא הביא התייחסות חדשה לחלל הבנוי ולשפה העיצובית, למקום של האדם בתוך עבודותיו. עבודתו העמידה האדריכלות במקום חדש מבחינת תפקידה החברתי והכלכלי. ככל אדם גדול, מאמציו לשכנע את העולם בצדקת דרכו החדשה, היו נמרצים ונחושים, ובהתלהבות גדולה נמהלו רעיונות גדולים ונפלאים וגם רעיונות קצת פחות נפלאים (כמו הריסה של חלקים מפריס ובניית מגדלים במקומם). רוחו מרחפת עד היום על התחביר בו משתמש כל אדריכל, גם אלו ששפתם האדריכלית רחוקה מהשפה המודרניסטית".

      50 שנה למותו של לה קורבוזיה (יח"צ)
      מבנה בטון גולמי - המאפיין העיקרי את סגנונו של לה קורבוזיה, רונשאן בצרפת (צילום: יחצ)

      האם לה קורבוזיה השפיע עלייך והעבודה שלך?

      ישראל גודוביץ': "הוא ללא ספק השפיע עליי ברמת של פתרונות כלכליים בהישג יד. אני חושב ש"המודולור" (מחקר שהציג את פרופורציות הזהב בגוף האדם) היה קשקוש אחד גדול וגם לה קורבוזיה ידע את זה. הציורים וגישתו הצבעונית השפיעו עלי מאוד. אפשר להגיד שאני מושפע ממנו בצורה שאני לא אחקה אותו, אלא אעשה משהו בדרכי".

      אילן פיבקו: "אני מניח שהוא השפיע עליי במידה רבה. אני לא יודע להצביע באופן ספציפי על מה. אני יכול להגיד חד משמעית שראינו בלה קורבוזיה מהפכן גדול בתקופת הלימודים".

      אמנון רכטר: "העבודות והתיאוריות של לה קורבוזיה השפיעו עלי רבות, משימוש בחומרים ועד השפה הצורנית. אני מושפע מהמודרניזם שלו. עבודותיו נמצאות אצלי תמיד במוח. הן מהוות אינספרציה המשכית. אמנם לא תמיד באופן ישיר, אבל אפשר לראות את זה בבית המשפט החדש שתכננתי, בקאמרי, בהיכל התרבות בכפר סבא וביבנה".

      אבנר ישר: " עבודתי כאדריכל נסמכת על שפתו של לה קורבוזיה. הדרך בה אני מתבונן, מנתח ומתכנן קרובה מאד לרוח המודרניסטית שקורבוזיה זיקק ומיסד. עקרונותיו כל כך עמוקים ומשמעותיים, שהפכו קלאסיים. אפשר לשנות, להוסיף, לגרוע, להיות קשוב לרוח הזמן, אך מתחת לכל, או אולי מעל, מרחפת רוחו הגדולה. אני מאמין שכך יהיה עוד שנים רבות קדימה".

      50 שנה למותו של לה קורבוזיה (AP)
      "היה איש אנטיפטי וקמצן" כלשונו של אמנון רכטר (צילום: AP)

      אילו לה קורבוזיה היה בחיים, מה היית שואל אותו?

      ישראל גודוביץ': לה קורבוזיה היה שותף של מויסיי גינצבורג בתכנון מבני ציבור ומבני מגורים במוסקבה- עת הייתה כור היתוך של רעיונות מהפכניים. כל גובהו של לה קורבוזיה נבע מכך שעמד על כתפיו של גינצבורג , העתיק את רעיונותיו ושיחזר אותם במרסיי. מכאן, אילו היה בחיים – הייתי מסתכל לו עמוק בעיניים, ושואל אותו: מה היה הקשר שלך לגינצבורג, איך השפיע עליך ומדוע לא הזכרת את אביך הרוחני באף ספר?"

      אילן פיבקו: "אין לי שאלה ספציפית אליו. הייתי אומר לו רק דברים טובים. מוסיף תודה שהיית ותודה שהלכת – כי ככה העולם בנוי. אנשים גדולים באים והולכים".

      אמנון רכטר: "סבא שלי, זאב רכטר סיפר שלה קורבוזיה היה אנטיפת וקמצן, אז ראשית הייתי לוקח אותו ל"קופיקס". לאחר מכן, הייתי שואל אותו האם הוא מוכן לבוא איתי לסיור בארץ שבו אנסה לעמת אותו עם התוצרים העכשוויים שנעשו בהשפעתו. מציג לו את ההצלחות והכישלונות שהוא אחראי להם באופן ישיר.

      אבנר ישר: "אילו היה בחיים אני בטוח שהיה יוצר תיאוריות ועולמות חדשים. לא היה שוקט על שמריו. הייתי רוצה לשאול אותו אם אוכל לשמש כשולייתו".

      50 שנה למותו של לה קורבוזיה (יח"צ)
      בית המשפט העליון בצ'אנדיגאר (צילום: יחצ)