דיירים: זוג הורים וילד
מקום: מרכז תל אביב
שטח: 80 מ"ר
תקציב: 250 אלף שקלים
אדריכלות ועיצוב פנים: יונתן קנטי ודורית צ'סלר
כל מבנה ישן שאליו נכנסים לקראת שיפוץ, יכול לגלות נפלאות התואמות לרוח התקופה שבה נבנה, החל מרצפה מיוחדת או קורות שאי אפשר לוותר עליהן וכלה בציורי קיר או אפילו כתובות נושנות. במקרה של הדירה התל אביבית הזו, שדייריה הם משפחה צעירה שביקשה לגור בדירה ביתית ונעימה במרכז העיר, היה זה חלון גדול שכוסה בחלקו במשרבייה מלבני בטון.
נקודת הפתיחה לתכנון הייתה החלון בחזית הדרומית, שרוחבו כרוחב הדירה כולה כ-7 מטרים וחצי, וגובהו מתחיל כמעט בקו הרצפה ומסתיים בקו התקרה. כבר מהכניסה לדירה ניתן היה להתרשם מגודלו ולראות דרכו עץ גדול, ולכן הוחלט להפוך את החלון למוקד המרכזי בתכנון החדש. בנתוני המצב הקיים חצה את החלון קיר שפיצל בין שני חללים: חדר שינה ומרפסת מקורה. כדי לא להסתיר את סוד קסמה של הדירה, הוחלט להסיר את הקיר ולפתוח את החלל. פעולה זו הובילה למעשה את שאר התכנון.
המרפסת המקורה נפתחה ואוחדה עם הסלון, וחדר השינה המקורי החליף מקום עם המטבח. כך לאורך החלון הגדול מוקמו רק הפונקציות הציבוריות, שהן המטבח ופינת האוכל המתחברת אל הסלון, והחלל כולו, כשהוא פתוח ומואר, נגלה כבר בכניסה לדירה. חזית החלון אומנם דרומית, אך בזכות המשרבייה ובזכות העץ העבות שצומח מולה, היא מוצלת ובה בעת לדירה מתאפשרת כניסה רבה של אור בצורות משתנות ומעניינות.
במהלך עבודות השיפוץ קרס חלק מן המשרבייה, והוחלט להשלים אותו בעזרת שחזור זהה למקור. מאחר שלא ניתן היה לצקת מחדש לבני בטון, נבחר עץ כחומר המשוחזר, ולצורך כך נבנו כ-200 יחידות לבנים עשויות עץ שתאמו במדויק לגיאומטריה המקורית. כלפי חוץ נצבעו לבני העץ באפור הזהה למשרבייה המקורית, כדי לשמור על חזית אחידה לרחוב.
מימין לכניסה לבית נמצא מסדרון המוביל אל החללים הפרטיים. כדי להאיר אותו נבנתה דלת חדר הרחצה עם פתחים גדולים מזכוכית חלבית, המאפשרים מעבר של אור טבעי. דלתות ארון השירות הנמצא בקצה המסדרון נצבעו בצהוב בהיר.
מתוך ניסיון לשמור על מסגרת התקציב, לא נהרסו אלמנטים שלא היה הכרח להסירם, ולכן הקיר המפריד בין חדר השינה לסלון נשמר כמעט בשלמותו. כמו כן, הוזז חדר הרחצה באופן מינימלי כדי להקטין עלויות הכרוכות בהעברת אינסטלציה.
הדיירים, אוהבי סגנון הווינטג', אספו במשך השנים רהיטים שאותם רצו לשלב בדירה. מתוך מחשבה לשלב את הרהיטים נבחרו לבית גוונים בהירים וניטרליים ברובם כדי שיוכלו לשמש להם מצע מתאים. לרצפה נבחר ריצוף שומשום חדש בגוון בהיר ובגרעון עדין, כדי לשמר את ניחוחות הדירה התל אביבית של פעם.
הארוניות הצהובות בסלון נבנו בהזמנה מיוחדת על ידי מסגר. הן עשויות מתכת ודיקט עץ, ותוכננו כך שיוכלו להיות ורסטיליות: הן יכולות להיות מוצבות זו לצד זו או בנפרד ויכולות לשמש כספרייה, כספסל או כשידת טלוויזיה הכול לפי צורכיהם של הדיירים ורצונם המשתנה.
כך זה נראה: דירה בשיק ספרדי אותנטי
סגנון אמריקאי אבל לגמרי מקומי: הצצה לבית במושב בשומרון
לפורטל העיצוב מבית מגזין בניין ודיור
