מחאה ברשת: דירה בתל אביב? כבר לא בכל מחיר

מחאה אינטרנטית שהחלה בשבועות האחרונים בעמודי חיפוש הדירות בפייסבוק כבר מראה סימני הצלחה. הרעיון שעומד מאחורי המחאה הוא שימוש בכוחה של הרשת החברתית לטובת שוכרי הדירות, המביעים התרעמות בתגובות על מחירי שכירות מופקעים. שרשור התגובות יוצר לחץ על המשכיר להפחית את שכר הדירה, ואכן, חברי הקבוצות רשמו לעצמם הישגים מרשימים כשהצליחו להוריד את מחירי השכירות של מספר דירות במאות שקלים.

אחד ממובילי מחאה אינטרנטית זו הוא חן אטיאס, איש חדשות 10 שמחפש דירה בעצמו. אטיאס, שמתכנן לעבור דירה בחודשי הקיץ הקרובים, התחיל לאחרונה "לבדוק את המים" וצלל לתוך עמודי חיפוש הדירות. "הייתי המום מהדברים שראיתי שם וזה נתן לי את הדחיפה. לא הצלחתי להתאפק, הייתי חייב להגיב", הוא מספר לוואלה! בית ועיצוב. "אני יודע שאין לי דרך להשפיע על ההיצע והביקוש. המצב הוא בעייתי וברור לכולם, אבל אפשר להשפיע על הציפיות של השוכרים והמשכירים לגבי הביקוש. בעלי הדירות והשוכרים מאמינים שבתל אביב הביקוש הוא קשיח, שלא משנה כמה 'תזיז' את המחיר זה לא ישפיע על צורכי המוצר. צריך להראות שהביקוש גמיש וכך פחות אנשים ירצו את הדירות".

אטיאס הבין שכשמתחילים לחפש דירה בעיר ורואים שרוב ההיצע במחיר ממוצע גבוה ביותר, אנשים עלולים לחשוב שזה מחיר השוק. "בעלי הדירות יודעים שהמצב בשוק בעייתי ועובדים ב'שיטת מצליח' - הם קובעים מחיר גבוה, וגולשים שרואים דירת שני חדרים ב-7,000 שקלים חושבים שדירה בגודל דומה ב-6,200 שקלים זו ממש מציאה". אטיאס החל להגיב בקבוצות שונות וניסה להסביר לגולשים אחרים שמחפשים דירות שהם יכולים להתמקח. "אם הם רואים דירה שמתומחרת גבוה, שיכתבו את זה. לא צריך לתקוף - רק להעיר. ואז כל אחד שרואה את שרשור התגובות, ומבחין שמישהו כותב 'אני גר באותו הרחוב ב-60% מהמחיר', מבין שיש לו השפעה. כשמישהו כותב 'את הדירה הזו הייתי לוקח ב-4,800 שקליםולא 5,200 שקלים' זה יוצר אווירת שוק אחרת, בלי רגולציה והתערבויות או חרם צרכנים".

תוצאות המחאה הקטנה הזו לא איחרו להגיע. "ראיתי דירה שהורידו ב-700 שקלים. התמחור המקורי היה 5,500 שקלים, אחרי יום אחד הוא ירד ל-5,250. אחרי שלושה ימים ל-5,000 ובסוף המודעה הורדה מהעמוד והופיעה במקום אחר ב-4,800שקלים. היו דירות נוספות שהמחירים שלהן ירדו ב-200-300 שקלים". הפוסטים של אטיאס תפסו תאוצה וזכו ללייקים ושיתופים רבים. הוא מצדו ממשיך לחפש לעצמו דירה, אך מצהיר כי ברגע שהצליח להוריד מחיר של דירה אחת בכמה מאות שקלים, "אני מרגיש שעשיתי את שלי".

סתיו שפיר שנכנסה לחיינו בימי מחאת הדיור והשתדרגה במהרה למעמד של חברת כנסת, פועלת מכניסתה למשכן לשינוי תרבות השכירות בישראל. שפיר, ששוכרת דירה בעצמה, בתל אביב מנסה לקדם גם בכנסת הנוכחית את הסדרת עליית מחירי השכירות והנהגת תרבות אחרת בין שוכרים ומשכירים. "ראיתי במו עייני דירה בלי מטבח והמשכיר אמר לי - 'אתם הצעירים בכל מקרה אוכלים בחוץ'. ראיתי גם דירה שלא היה בה חצי גג. לדברי המתווכת זו הייתה 'דירה אותנטית'. מאוד אותנטית היא הייתה, בת 120 שנה בערך שבכל הזמן הזה לא חיברו לה את הגג. במקום הייתה שם מן אסופה של עצים ואסבסט".

אנשים שמוכנים לשלם סכומים מופקעים עבור דירות שאינן ראויות למגורים הם האחראים למצב הזה?
"הרבה משוכרי הדירות הם סטודנטים שגם עובדים. אם היית מוצאת את עצמך נזרקת מדירה כי מעלים את המחיר שלה בעוד 500 שקלים בחודש, היו לך שלושה שבועות לחפש דירה אחרת. אנשים מבריזים משיעורים כי אי אפשר להפסיד עבודה ואחרי כמה ימים של חיפושים הם מתחילים להתפשר ולצמצם ציפיות. מסכימים בחוזה לערבויות מטורפות ואין לך את המעמד להגיד משהו. אין סיבה שזה יקרה. כמו שיש תקנים ברורים לרכב שאפשר למכור ומהו אוכל שאפשר למכור, צריך שיהיה את אותו הדבר בתוך שוק הדירות השכורות".

כשהתחילה שפיר לעבוד על חוק בעניין פנתה לציבור באמצעות הפייסבוק וביקשה לשלוח לה בעיות שעולות לדיירים ולשוכרים. "קיבלנו מאות הצעות ממש טראומטיות משוכרים וגם הצעות ממשכירים שסיפרו לנו על מקרים שונים כמו דיירים שהפסיקו לשלם שכר דירה. הרכבנו (יחד עם חיליק בר ואורלי לוי אבקסיס - י.ח) הצעה שנראתה לנו הוגנת. צריך להיות מסגור בחוק של תרבות שכירות הוגנת. היום היא פרוצה ומעלים את שכר הדירה בלי פרופורציה. דיירים מחפשים דירה ומוצאים את עצמם במכירה פומבית. הם מציעים סכומים גדולים כי ההיצע נמוך. יש גם היום תרבות של משכירים שמפילים על השוכרים שלהם עלויות שלא קשורות אליהם, כמו תיקון צנרת בת 100 שנה. יש גבול לחזירות".