לפני כעשור חברות צבאיות לא התעניינו כלל בעיצוב. השאלה הרטורית בזמנו הייתה בנוסח: למה צריך עיצוב בתחום הזה? היום לעומת זאת, שוק העיצוב המיועד לצה"ל ולכלל התחום הצבאי פורח. "מעבר לפונקציונאליות והבטיחות של המוצרים הצבאיים יש לעיצוב ואסתטיקה חשיבות שעובדת על המוח של החייל שעומד לצאת לשטח" מציין ירון לובטון , מעצב מוצר עבור צה"ל והתעשייה האווירית. "אם נשים שני ג'יפים אחד מול השני כשאחד מהם נראה הרוס ומיושן והשני מתקדם ומעוצב, אין בכלל ספק שהחייל ירגיש בטוח בשני. כשנותנים לחייל מוצר שנחשב לחוד החנית של הטכנולוגיה, מיותר לציין שזה מרים באופן אוטומט את המוראל והביטחון האישי. המושכים בחוטים בצד הצבאי הבינו את זה. המודעות עלתה ויש הרבה יותר פתיחות והבנה היום".
לובטון (42) אב לשלושה, גר ועובד בקיבוץ רבדים ומרצה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, המוסד בו למד עם התמחות בעיצוב רכבים. העבודה מול צה"ל נוצרה לגמרי במקרה, כמו כל הדברים הטובים. בסיום הלימודים בבצלאל התחיל לבוטון לעבוד במשרד גדול ושם "סומן" על ידי התעשייה האווירית כשעיצב את הרובוט המבצעי הראשון בעולם, שיודע לעשות פטרולים במקומות פתוחים. הוא אפילו עבד על הגדר בעזה במשך שבע שנים. על הרובוט האמור קיבל לבוטון פרס מטעם משרד התמ"ת ב-2009. "עיצוב רכבים היה אהבה שלי מאז ומתמיד, אבל בישראל, כידוע אין יותר מדי אופציות עבודה. האלטרנטיבה היחידה שהייתה הכי הגיונית היא לעצב לסקטור הצבאי" מציין לובטון.
הרובוט שעליו חתום לובטון עורר את קינאתם של החברות הצבאיות והן החלו לחזר אחר המעצב שהחל לעבוד באופן עצמאי. שמו עבר מפה לאוזן, ללא מערכת של יחסי ציבור ואט ואט מלבד צה"ל והתעשייה האווירית הצטרפו לשורות הקליינטורה גם רפאל ואלביט. לרשימת המוצרים שעיצב נוספו מכשירים לאיתור מקורות ירי, "קרנף" שמבצע סיור ואבטחה בשטחים קשים (לחברת פרוג'יפ), אפליקציה של "מעיל רוח" למיגון כלי קל ואפילו דיסקית חכמה. "אני לא יכול להרחיב את הדיבור על הדיסקית החדשה והחכמה, אני רק יכול להגיד שמדובר בפרויקט עתידני שעליו עמלים במרץ בתקופה האחרונה".
איזה מן לקוח הוא צה"ל?
"חשוב לציין כי צה"ל הוא למעשה לקוח "קצה". כלומר הלקוח הסופי. המתווכים אליו הם אנשי שיווק, אנשי מכירות והמהנדסים. כעיקרון צה"ל הוא לקוח שקל להלהיב אותו ומצד שני, הוא הולך עם הראש בקיר, כשהרבה מהפרויקטים נשארים על טהרת ההנדסה והסקיצות שלי נשארות על הנייר. הוא לא לקוח מתמיד. יש תקופות של עבודה, אבל בגדול יש רצף".
מהו תהליך העבודה מול צה"ל?
"המתווכים" מגיעים אליי עם הרעיון והצורך הצבאי. לפעמים מגיעים עם ערימות של ברזלים, מספרים לי על הפונקציה המוגדרת שלהם ומבקשים שאהפוך אותם למוצר שנראה טוב וכמו שצריך. אחרי שאני יושב על הפיתוח הוויזואלי אני מגיע לפרזנטציה עם סקיצות יפות. כולם מתלהבים, אבל כשזה מגיע לשלב המהנדסים אז לפעמים יש קצת הורדות ידיים ושרירים. לא כל המהנדסים אוהבים לעבוד עם מעצבים. בעבודה על הרובוט הראשון שעיצבתי עבור התעשייה האווירית היה צוות של שלושה אנשים שהגו את הרעיון ואני פנטזתי במקביל. כלומר הכל מתחיל מפנטזיה שלי ואחרי שנה לערך הציוד מתפקד והפנטזיה הופכת למציאות. יש בזה סיפוק מאוד גדול".
מהם שלושת הפרמטרים בעיצוב צבאי?
"פונקציונאליות, פונקציונאליות ונוחות השימוש. אני עוטף את זה בסטיילינג כשאני שם דגש על הפרופורציות של המוצרים. הלוחם הרגלי התפתח בימי הביניים לרמה שהוא היה עטוף כולו בשריון עד שלא יכול היה לזוז. גם הטנקים שבאו אחרי התמגנו עד לרמה שלא יכלו לזוז, שלא לדבר על תנועה בשטחים צפופים. "מעיל הרוח" למשל הוא מותר שיצא כדי להקל בניידות. יש תמיד את השיח הזה בעבודה שלי בין הכבד למהיר".
מאיפה מגיעה ההשראה?
"יש לי שלושה ילדים, אני מעצב גם צעצועים בין היתר ולוקח הרבה אלמנטים מהעולם הזה. גם סרטי מדע בדיוני הופכים להשראה טובה, עוקב אחריהם ולוקח אינפוטים. מקור נוסף הוא הרובוטריקים שמשרתים אותי לצורך העניין".
עד כמה אתה יכול להיות יצירתי במוצר צבאי? בכל זאת יש גם אילוצי נראות וצבע מגבילים
"אני מתעסק בהגנה על לוחמים ולא בדוגמניות על מסלול. גם עם משחק של שחור וירוק אפשר להגיע לתוצאות יפות. לפעמים ככה סתם בשביל ההומור אני צובע ג'יפ צבאי שעיצבתי בתבע סגול, אבל מהר מאוד מחזיר אותו לירוק. אני כן יכול להגיד שראשית זה מעניין אותי ואני מתחבר לשפה העיצובית הזו. יחד עם זאת בתחילת הקריירה שלי, אם הייתי מציע רכב צבאי במראה ספורטיבי נאלצתי לחזור לקווים ישרים וגולמיים. היום, זה כבר לא קורה, אני יודע בדיוק מי הלקוח שלי אחרי עשר שנים. קרה לי פעם שהתבקשתי לעצב קופסת קשר שכללה הרבה אנטנות ומרוב אילוצים קיבלה מראה משעמם. אז התוצאה לא הייתה מעוצבת כלבבי אבל השכר בגינה דווקא כן".
מה שמוביל אותי לעניין התקציב. כולנו יודעים שתקציב ביטחון המדינה הוא הגבוה ביותר. זה בא לידי ביטוי בעבודה שלך?
"הייתי רוצה להאמין שהתקציב בלתי מוגבל. זה נכון שהוא יותר גמיש מכל לקוח אחר. אבל בואי נעשה אבחנה בין העיצוב לתחום הביטחוני והפיתוח שעליו משקיעים סכומי עתק. תהליך של כל מוצר מהסוג הזה הוא ארוך ויקר ולכן במקרים שיש טעויות "הורגים" אותן בשלבים מוקדמים. התקציב למוצר מתחיל מחצי מיליון ועד שנגמר הכיס. לא נשכח שבשרשרת המזון הזו נכללים מהנדסים, מעצב, בניית אבות טיפוס והזמנות חלקים".
מה עשית בשירותך הצבאי?
"הייתי שריונר (לא פחות ולא יותר)".
יש לך תובנות עיצוב מהיותך חייל או מהמבצעים האחרונים שמתבטאות בעבודה?
"אין ספק שהשהות בשטח והרקע עוזרים לי בעיצוב מוצרים צבאיים. אני מעצב הרבה דברים מהניסיון שיש לי כחייל. לגבי התובנות שעולות מהמבצעים האחרונים, הן בעיקר נוגעות לשיטות התניידות בשטחים צפופים ובנויים, בקסבה. לטעמי צריך לפתח פונקציות קטנות ומהירות שישרתו מספר קטן של חיילים וכך לפזר אותם על הרבה יותר כלים, מבלי לסכן מספר רב של אנשים באותו הכלי."
