פסח מסמל את יציאת עם ישראל מעבדות לחירות, אבל לי יש קושיה אחת - על איזו חירות מדובר בדיוק? אמנם אנחנו לא בונים פירמידות בזמננו החופשי, אבל רבים מאתנו שוברים את הגב בספונג'ה. אני עצמי משועבדת לאדון ניקיון שהוא קשה עורף הרבה יותר מפרעה, והייתי מעדיפה ללכת 40 שנה במדבר מאשר להתמודד עם עוד גרגיר חול אחד שנכנס לי הביתה.
כל מי שמנקה את הבית לכבוד החג יסכים איתי שישנן מטלות שהופכות את חיינו למרור, ומצבים מסויימים במהלך צחצוח הבית בהם אתם רק מחכים לאיזה משה שיגאל אתכם. אבל משה כבר מזמן פרש מעסקי הצלת העם, ומדי שנה אנחנו נאלצים לעבוד בפרך, כשרק התלושים מהווים נחמה. וברוח החג, הנה לפניכם עשר המכות של הניקיון. אם גם אתם חולי ניקיון כמוני, בוודאי תזדהו.
בוץ: אחרי ששפכתם על הרצפה יותר מים ממה שיש בנהר היאור, מגיע לו בן הזוג ומותיר סימני בוץ בכל פינה. התגובה המתבקשת היא להעיף עליו מגב. אבל אני מציעה לכם להימנע מכך. זה משאיר סימנים!
יונים: אני לגמרי שוחרת טבע ובילדותי חלמתי להיות וטרינרית, אבל אם יש חיה שמביאה לי את הסעיף אלו היונים שמחליטות לעשות את צרכיהן דווקא במרפסת שלי. ניסיתי להפטר מהן בכל מיני דרכים אבל הן לא מרפות. תאמינו לי שכבר עדיף מכת צפרדעים.
בגדים מקומטים: אז נכון שהטכנולוגיה העניקה לנו מגהץ, אבל למה עדיין לא המציאו נס טכנולוגי שימנע מלכתחילה מהבגדים להתקמט? פטנט כזה יהיה מופלא יותר מהסנה הבוער.
כתמים שלא יורדים בכביסה: יש כתמים שמתלבשים על הבגד ומסרבים לרדת גם אחרי שניסיתי הכל. אבקת כביסה, נוזל לניקוי כלים, סודה לשתייה, מלבין, ציאניד - שום דבר לא עוזר. הפתרון היחיד שמצאתי לבעיה הוא לרכוש בגדים חדשים, אבל בן הזוג שלי פחות מבסוט עליו.
אבק-אבק: זה כמו בומרנג - גם אחרי שאתה מעיף אותו הוא תמיד חוזר. מי שיתן לי טיפ איך להפטר אחת ולתמיד מהצטברות אבק, אני אסגוד לו כמו לעגל הזהב.
פעוטות ומה שמסביב: זה לא כל כך נחמד לומר שילדים קטנים הם מכה, אבל החבר'ה האלה תמיד דואגים ליצור בלגן ולהרוס בבת אחת שעות של סדר וניקיון. אל דאגה, אני לא מייחלת למכת בכורות חלילה, אבל אם אפשר לקרוא לסופר נני שתרגיע את המתוקים, זה בהחלט מומלץ.
שומנים מכלי האוכל: אחת המטלות השנואות עליי ביותר היא לנקות שומנים מהכיריים, הסירים והמחבתות. בסופו של דבר, אחרי קרצוף מתמשך השומנים נעלמים, אבל למה זה צריך להיות יותר קשה מיציאת מצרים? לאלוהי חומרי הניקיון פתרונים.
חדר השירותים: על אף שאני בחורה חזקה, אני מקבלת פיק ברכיים בכל פעם שאני צריכה לצחצח את חדר השירותים, וכשאני מעבירה מטלית על האסלה העור שלי מצטמרר ונראה כאילו חטף מכת שחין.
תריסים: כבחורה שמגרדת בקושי את המטר שישים, משימת ניקוי התריסים עבורי נוראית יותר מהזיופים של דודה שלי בליל הסדר. בן הזוג שלי לא ממש מסייע, וכך אני נאלצת לטפס על סולם שמרגיש לי יציב כמו גשר המכביה.
לכלוך ולסיום: המכה הקשה ביותר לחולי ניקיון הוא הלכלוך. תמיד הוא ישוב לו, לא חשוב כמה ננקה ונבריק. אבל למשך התקופה הקצרה, שבה הבית נקי, אני מרגישה מאושרת, כמו שבני ישראל הרגישו כשיצאו סוף סוף מעבדות לחירות.