פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נחשו איך חולת ניקיון מציינת את יום המשפחה

      את יום המשפחה אפשר לחגוג בצוותא במסעדה או בצפייה משותפת בסרט, אבל חולת הניקיון שלנו מעדיפה לבלות עם אימא, המגב והסחבה

      אישה וילדה מנקות (ShutterStock)
      מגיל צעיר מחזיקה את השפריצר (צילום: ShutterStuck)

      בשנות ה-90 הוחלט להחליף בישראל את "יום האם" ב"יום המשפחה". אני מניחה שעל הצעד אחראי איזה אבא שביקש לעצמו גם תשומת לב. גם הוא רצה לקבל מהילדים ציור מקושקש לתלות על המקרר, גם הוא חשק בערכת סבונים. וכך נדחפו אבות ליום שהיה אמור להיות מוקדש לאישה אחת- זאת שסחבה אותנו תשעה חודשים בבטן, שסבלה מבחילות בוקר ומכאבי תופת בחדר לידה. שלא תבינו לא נכון, אני לגמרי מעריכה את אבא שלי. הוא תמיד יודע לתת עצה טובה ומועילה (למשל כמה שחשוב לנשום אוויר) וכשהוא לא נרדם מול הטלוויזיה, הוא מאוד נחמד, אבל הקשר שלי ושל אמי חזק פי כמה.

      יכול להיות שזה בגלל שאנחנו כל דומות. שתינו יודעות להזיז את האוזניים מבלי לגעת בהן, והכי חשוב: שתינו חולות ניקיון. כבר מגיל חמש, בזמן שחברותיי שחקו בברביות, אני העדפתי לעזור לאימא שלי לטאטא את הסלון. היא רכשה לי מטאטא קטן וורוד עם לבבות, ואני גרפתי ביחד איתה לכלוך מהרצפה לצלילי שירים של דיסני. הרגשתי כמו סינדרלה, רק שבניגוד ללכלוכית אני נהניתי לנקות. לא רציתי שהדלעת תהפוך לכרכרה שתסיע אותי לנשף. הנשף בשבילי היה אותן שעות שבועיות שבהן אני ואימא שלי בילינו יחדיו, עם הסמרטוטים והמגב. זה היה זמן האיכות שלנו, פעילות משותפת שבה למדתי ממנה כל כך הרבה- איך להסיר כתמי תות מהחולצה, מהי הדרך הטובה ביותר להבריק סירים, ובעיקר למדתי שיש לי את האימא הכי טובה בעולם.

      אבא שלי ואחי הקטן לא ממש הבינו את האובססיה שלנו, שרק צמחה עם השנים. "אז מה אם הבית יהיה מלוכלך קצת?" הם תהו בקול בזמן שעשינו ספונג'ה בפעם השלישית באותו שבוע. אבל אני ואימא רק גלגלנו את עיניים ושלפנו סחבה. הגברים במשפחה המליצו לנו ללכת לפסיכולוג, ואנחנו מצדנו המלצנו להם להרים את הכוסות שהשאירו על השולחן. הם מבחינתם היו גרים בבית מטונף כמו מעון ראש הממשלה, מזמינים את מושיק גלאמין לחזות באבק ועושים איתו סלפי. אבל לי ולאימא הלכלוך עושה בלגן בראש, ורק הסדר והניקיון מצליח להשקיט את הסערה ולהרגיע אותנו. אולי זאת בעיה נפשית, אבל אני מעדיפה בית מבריק מאשר לשכב על ספה ולממן ג'קוזי לאיזו פסיכולוגית.

      אימא שלי הייתה שותפה לאהבה הגדולה של חיי, עד שעברתי לגור עם רועי, אהבת חיי השנייה. מאז אנחנו כבר לא מנקות ביחד. היא מנקה את הבית שלה, אני את הדירה שלי, והקשר המיוחד שהיה לנו התרופף במהלך הזמן מכורח המציאות. מדי פעם אני מצלצלת אליה כדי לבקש ממנה את המתכון המיוחד שלה להסרת כתמים קשים מבגדים, אבל זה כבר לא מה שהיה פעם. וזאת הסיבה, שביום המשפחה שחל השבוע, הגעתי לבית של הוריי והודעתי לאמי שאני אעזור לה לנקות. היא חשבה שזאת מתנה בשבילה והייתה אסירת תודה, אבל האמת שמעל לכל, זאת הייתה מתנה עבורי.


      עוד טורים חווייתיים של אניטה קלאק

      בקרו אותנו באינסטגרם

      Instagram