דיירים: אם ו-3 בנים
שטח: 320 מ"ר בנוי
מקום: זכרון יעקב
עיצוב פנים: עידית בן דב
לפעמים לוקח זמן להבין שמשהו לא עובד בבית, אבל ברגע שמבינים את זה - כבר אי אפשר להתעלם. הדיירת שלפניכם הבינה שהסלון לא נוח לה, שבאי המטבח חסרים מקומות ישיבה ושמספיק זה מספיק, והחליטה שהגיעה הזמן לשנות. כשהמעצבת נכנסה לראשונה לדירה, היה ברור לה שמדובר בחלל יפהפה שהעמדת הריהוט בו לא נכונה, ומשהו בשילובי הצבעים לא נראה הגיוני: קיר בריקים בצבע אפרסק עמד לצד קיר צבוע באפור עכבר, נגרות כהה החשיכה את הבית והצבע הכללי שלו היה בגווני בז' כהה שסגר את החלל.
שינוי סכימת הצבעים היה תהליך בפני עצמו: הדיירת ביקשה בתחילה רצתה להשאיר את צבע הבז' בקירות, ורק לאחר זמן הסכימה לשינוי והבהרת החלל. וכמובן שברגע שנצבע הקיר הראשון, כבר היה ברור לה כמה הצעד היה נכון. הקיר המרכזי נצבע בצבע אפור / חום חם יותר, והבריקים האפרסקיים נצבעו בצבע הקירות הבהירים. בריקים נוספים התווספו בקיר המטבח ובקיר הכניסה, וגם הם נצבעו בהתאם. רצפת הקרמיקה חופתה בפרקט אלון מעושן תלת שכבתי, שהתחבר נהדר עם קיר הבריקים הצבוע.
תכנית מערך ריהוט נכונה פתחה לגמרי את החלל, הגדילה את הסלון ויזואלית והפכה את החלל לשימושי יותר. הרהיטים מוקמו בצורה כזו כך שמילאו את כל החלל והוציאו את הסלון מהגבולות בו היה כלוא לפני כן. דבר זה התאפשר בעיקר בזכות יחידת נגרות ארוכה ביותר (כמעט 5 מטר), שמחברת בין שני הקירות האלכסוניים שעוטפים את הקיר המרכזי. כמו כן, שטיח מלבני גדול מסמן את שטח הסלון ומגדיר את תחושת המרחב. שתי ספות עם ידית צד רק בכיוון אחד, ועם רווח ביניהן, איפשרו לשים את עיקר מקומות הישיבה בסלון מול הטלוויזיה, ויחד עם זאת לשמור על זרימה ומעברים בחלל הצר.
כל חזיתות המטבח הוחלפו ותוכנן אי חדש פונקציונלי יותר, פרופורציונלי יותר לחלל וכזה שמאפשר הושבה של חמישה אנשים, כפי שרצתה הדיירת. מה שכן, הדיירת ביקשה כבר בתחילת התהליך שהמנורה המוזהבת מעל פינת האוכל תישאר במקומה, ולכן החליטה המעצבת להפוך את אלמנט הזהב הזה לאלמנט קישוטי. שנדלייר מוזהב עדין התווסף במרכז החלל, גופי התאורה באי שינו כיוון והוחלפו, ונבחרו ידיות מוזהבות למטבח ולרהיט הכניסה. כמו כן, תכשיטים עדינים שידרגו את החלל בעדינות, ווילונות וטקסטיל השלימו את האווירה.
חדר השינה של הדיירת עבר הלבשה שכללה שידה, שטיח, ספסל ווילון שמכסה את כל הקיר ונותן תחושה של ויטרינה גדולה, למרות נוכחותם של חלון קטן ודלת יציאה לגינה.
הכניסה לבית היתה מחופה טפט ולא מסודרת, והדיירת ביקשה פיתרון אסתטי לאחסון תיקים, מעילים, רקטות טניס וכדורים של הילדים. בעקבות זאת תוכנן רהיט שמשלב את כל הפונקציות הנל המותאם לחלל הצפוף בכניסה. דלתות הפנים הוחלפו גם הם לדלתות בצבע הקיר, במקום דלתות העץ הכהות שהיו קודם והכבידו על החלל.
לאינדקס צבעים וטפטים; לאינדקס ריצוף וחיפוי
לפורטל העיצוב מבית מגזין בניין ודיור
זיכרון מתוק: בית שמגשים חלומות
3.2.2015 / 8:30