וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חולת ניקיון בבית מוצף בחורף

מערכת וואלה! בשיתוף סנו

16.1.2015 / 10:59

חורף, רטיבות והצפות יכולים להיות מדכאים, אך גם הזדמנות נוספת עבור אניטה קאלק לנקות. כך זה קרה ממש לאחרונה

דירה מוצפת. ShutterStock
הזדמנות מצויינת לשטיפת הבית/ShutterStock

"סערה קרבה!", "שלג כבד צפוי לרדת!", "היכונו לגשמים עזים וסופות רעמים!" כך זעקו כותרות העיתונים לפני כשבוע, והכניסו את עם ישראל לפאניקה. המונים מיהרו להצטייד בקופסאות שימורים כי הרי בלי תירס וחצילים בחומץ הם לא יוכלו לשרוד. הלימודים בירושלים בוטלו וכל אחד התלבש כאילו הוא מופיע בסרט "פרוזן".

אני הייתי בטוחה שמדובר בסערה בכוס תה. כמה טפטופי גשם, קצת רוח וזה הכל. הנזק הגדול ביותר שעלול לקרות הוא שהמטריה שלי תישבר ותהיה לי קצת נזלת. רק כאן בארץ מתייחסים לחורף כאילו מדובר באסון טבע ולא בעונה הרומנטית של השנה. הכל יהיה בסדר, חשבתי לעצמי. כמה שטעיתי.

ביום הראשון של הסערה, יצאתי מהעבודה וגשם עז החל לרדת. המטריה, כצפוי, נשברה אחרי 5 דקות של צעידה בחוץ וכולי נרטבתי. לבסוף, הגעתי הביתה כשאני רועדת מקור. פתחתי את הדלת, מתכוננת להיצמד לתנור עד שהקיץ יגיע, אבל קיבלתי חום מסיבה אחרת. הרצפה הייתה מוצפת במים. שלולית ענקית מילאה את רצפת הסלון והגיעה עד לברכיי. השטיחים היו רטובים לגמרי ובתוך האגם שכיסה את חלל הבית שחו להם גרביים שרועי, בן זוגי, השאיר על הרצפה. למרות שתמיד חלמתי לבקר בוונציה, לא האמנתי שוונציה תבקר בבית שלי. אבל לא היה מדובר בתעלות הרומנטיות, אלא בצונאמי שאיים להחריב לי את הדירה.

כל מה שבא לי לעשות היה לבכות על מר גורלי ולשחות בתוך הדמעות ומי הגשם. האשמתי את תשתית הניקוז הגרועה של הבניין, את היושב במרומים ואפילו את החזאי התורן. פשוט עמדתי מחוץ לדלת וראיתי לנגד עיניי איך הבית הופך ברגע לבריכת גורדון. הרגשתי שאני טובעת בייאוש, כשאז שמעתי קריאה מאחוריי: "אניטה! אלוהים ישמור, כמה מים!". זאת הייתה השכנה שוש שגרה מולנו. "כן, אני לא יודעת איך המים נכנסו. סגרתי את כל החלונות לפני שיצאתי מהבית. אולי יש לי בעיית איטום". אמרתי לה. "את כאן לבד? איפה רועי?" היא שאלה. "הוא עוד בעבודה. אבל זה בסדר, אסתדר" השבתי לה בנימוס. היא מיד צקצקה בלשונה: "תקשיבי לי, אני אקרא כאן לשכנים ונעזור לך. ביחד נסיים עם זה הרבה יותר מהר".

ניסיתי להניא אותה מכך כי לא הרגשתי בנוח לקבל עזרה, אבל שוש מיד התרוצצה מדלת לדלת וסיפרה לשכנים על ההצפה בדירה שלי. מבלי להמציא כל תירוץ הם התפנו מהעיסוקים שלהם והגיעו אליי לדירה, כשהם אוחזים בדליים, סמרטוטים ומגבים. ניתקנו את החשמל ועמדנו עשרה אנשים בתוך הדירה המוצפת. זאת הייתה עבודת צוות לשמה, כשכל אחד מהשכנים לקח על עצמו תפקיד- אחד פינה את הרהיטים מחוץ לדירה, אחר יצר קשר עם מומחה לאיטום, אחת גלגלה את השטיחים וייבשה אותם בדירתה עם מפזר חום, וכולנו ביחד רוקנו את המים בעזרת דליים לתוך האמבטיה והעברנו עליה סמרטוטים. אחרי שעה הבית היה נראה נקי מאי פעם וחשוב מכל- יבש. הגשם כבר הספיק לחלוף והצלחתי להבחין בקרן שמש שחדרה מבעד לחלון. לא היו מילים בפי להודות לכל השכנים שסייעו לי ברגע שבו כמעט איבדתי תקווה, ובשיא הקור הם היו אלה שחיממו לי את הלב. החורף אמנם רטוב אבל הזדמנות נפלאה לשטיפה יסודית של הבית עם עזרה מיוחדת מהשכנים. שווה.

עוד חוויות של אניטה קאלק

בקרו אותנו באינסטגרם

Instagram

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully