מה חשבנו על העיצוב המחודש של מסעדת שגב הרצליה?

פתאום קם שף בבוקר ורוצה לדבר בשפה קולינרית חדשה. זה מה שקרה לשף שגב משה, לדבריו. הוא התבשל זה זמן במחשבותיו, ויום בהיר אמר לסנדרה (רינגלר, רעייתו - ל.ל): "סנדרה, אני רוצה שפה משלי, שתייצג אותי ותהיה מזוהה רק איתי". אמר ועשה. בעזרת מעצב הפנים הקבוע שלו זה עשור, ירון טל, שעיצב את כל מסעדות שגב ואמן הווידאו רן סלבין הוא השיק תפריט חדש שמבקש להתכתב עם מראה חדש של חלל המסעדה.

אתמול, (30 בדצמבר), נפתחה המסעדה המחודשת, לאחר שנסגרה לכמה ימים לטובת עבודת שיפוץ מהירה ומאומצת, בדיוק בזמן לערב הסילבסטר. נדמה ששגב משה, מחביבי הקהל הישראלי, מרגיש בטוח לערוך ניסויים שונים - בעלות של חברת מזון, ספר צילומי אוכל שצילם באייפון, תוכניות בישול - הכל עובד. נדמה שמשה מרגיש בטוח עד מאוד בתחום הבישול, ואולי אף מיצה אותו, ותר אחר הרפתקאות חדשות, שהאוכל הוא רק אמצעי בהן. ההרפתקה החדשה היא SEGEVART#, שמה של השפה "הקולינארית האמנותית" החדשה של משה, המבקש לנער עבור הסועדים את חוויית האכילה ולשלבה עם אמנות מודרנית.

בפועל עברה המסעדה מתיחת פנים, שהיתה דרושה לה מבחינת עיצוב החלל זה זמן. העיצוב הרומנטי בדמות רחוב נווה צדקי טיפוסי נמחק כלא היה, ופינה מקום לעיצוב נקי ומודרני. הקירות נצבעו לבן וחלקם כוסו במראות. על הקירות מוקרן וידאו-ארט דיגיטלי המציג מעין מחול פוטוגני בהילוך איטי של תותים, עגבניות, יין ועוד חומרי גלם. בכל שעות פעילות המסעדה שורה במקום חצי חשיכה. גם וילונות כבדים מונעים מהחוץ לחדור אל פנים המסעדה, ולו בקרן אור. כל אלו תומכים בכוונה ליצור עבור הסועד חוויה מיוחדת ונפרדת מחיי היומיום שלו, כאילו נכנס למתקן-מסע בלונה פארק.

לדברי מעצב הפנים ירון טל, "היה לי ברור שיש צורך בעיצוב נקי שיתמוך במנות". המנות מוגשות ברובן על צלחות מלבניות עליהן מודפסות תמונות תלת-ממדיות שונות ועליהן מונחות המנות, כך שמתהווה תמונה חדשה. למשל המנה הנקראת "עציץ" (שמות כל המנות הם מילים יחידות) מגיעה כראש חסה (אמיתי) שכמו צומח מתוך עציץ מודפס על צלחת. גם כאן באה לביטוי רצונו של השף לא להסתפק בגרימת הנאה לחוש הטעם אלא גם, ואולי בעיקר, לחוש הראייה. מובן שכל עיצוב חלל מתאמץ יותר היה מכביד על העין. תעתועי העין האלה בהחלט משעשעים ומוסיפים עניין לארוחה, ובעיקר פלאשים של צילומי המנות באמצעות הסמארטפונים. וזו בדיוק היתה כוונת השף, שפרסם כי הוא "בטוח שתוך זמן קצר נגלה באמצעות האינסטגרם כי השפה העיצובית-קולינארית #SEGEVART תככב במסעדות בכל העולם". לא פחות.

בסיום ארוחה שכזאת, שהיא מופע אור-קולי מצד אחד וסטנד-אפ מצולחת מצד שני, יוצא הסועד אל הרחוב ההרצליה-פיתוחי המשעמם בתחושה שעבר פה משהו. מהו המשהו הזה? מחזמר מבדר שימליץ עליו לכל החבר'ה או קרקס משונה שלא ברור לו איך לבלוע אותו? כך או כך, לא תהיה איכות האוכל, לטוב או לרע, הדבר הראשון שיספר עליו למי שישאל, אלא השואו. אם זאת היתה כוונתו של משה, שידברו על הארוחה במסעדה כעל ארוע בלתי נשכח ושהיא תהפוך ללהיט המונים, הצליח לו, וזהו כוחו של עיצוב.