"אף פעם לא מאוחר להתחיל בקריירה שונה": האנשים שעשו את זה

"אלינור רוזוולט אמרה פעם שחלומות תפקידם להתגשם" מציינת מיכאלה ברקו. "אני מאמינה שלכל אחד מגיע לחלום. חובה לקחת את הזמן לחלום ולנסות להגשים אותו. אם נחלום ונדע להגשים לפחות חלק מהחלומות, נמצא עצמנו בכל פעם מחדש". ברקו, דוגמנית בינלאומית בדימוס, עשתה זאת. היא חלמה, הגשימה והמציאה עצמה כל פעם מחדש. אחרי תקופה הזוהר בדוגמנות, ברקו חזרה ארצה עשתה תואר ראשון בתקשורת ותואר שני בדרמה תרפית והיום, היא גם מעבירה הרצאות בנושא ומקפידה להגיד לסובביה "אף פעם לא מאוחר להתחיל בקריירה שונה". קוראים לזה הסבת מקצוע אם תרצו. אז עכשיו תבואו ותגידו, "נו בטח. היא דוגמנית, יפה ועשירה וזה הרבה יותר קל למישהי כמוה". אז בדיוק בשביל זה הבאנו לכם כמה דוגמאות של אנשים פחות מוכרים עם סיפורים דומים. הם התחילו במקצוע אחד בחיים והיום, עובדים בעולם העיצוב. למה? כל אחד והסיבות שלו. כל בוקר הם קמו לאותה עבודה. עסקו במשך שנים באותה הנישה, והייתה להם אותה שגרה שכולנו כל כך מכירים. עד שיום אחד זה קרה. משהו בהם התעורר וגרם להם להבין שהם חייבים להחליף מקצוע, לשנות כיוון ולהתחיל מחדש. הם לקחו סיכון ופתחו בקריירה בתחום העיצוב, עם אמונה אמיתית ואומץ רב.

לי-את פלד (41) מתל אביב עבדה בתחום השיווק והפרסום. לאחר שהכירה את בעלה האופטומטריסט עבדה גם בתחום האופטיקה. כיום, היא אדריכלית פנים ומנחה סדנאות עיצוב. "תחום העיצוב דיבר אליי תמיד. את הבתים שגרתי בהם עיצבתי בעצמי, אבל בחרתי לעסוק בתחומים אחרים. הכל השתנה אחרי שאבא שלי, נפצע בתאונת אופנוע לפני 11 שנה. חוויתי משבר גדול בעקבות התאונה והחלטתי שאני רוצה לעשות משהו בשביל עצמי. אבא שלי עסק בעבר בשיפוץ הבית ונהג לעודד אותי ללכת לעיצוב. אחרי שהוא נפצע הלכתי עם הרצון הזה. למדתי אדריכלות פנים וסיימתי את הלימודים בהצטיינות, שימשתי כמרצה בתחום וכיום, יש לי עסק עצמאי. עיקרו תכנון ושיפוץ דירות יוקרה ומעט בתי עסק. בנוסף, אני מנחה ביחד עם שותפה נוספת סדנאות עיצוב. לצערי אבא שלי, שנפגע קשה מאוד, לא יודע שאני עוסקת בתחום שהוא תמיד המליץ לי עליו, אבל אני מניחה שבאיזה שהוא מקום הוא חש את זה וגאה בי".

לאתר של לי-את

שירי ברימר (36) מרמת השרון, ניהלה את תחום השיווק באינטרנט של חברת כבלים. "לפני שנתיים ילדתי את בתי השלישית והרגשתי חוסר רצון לחזור לעבודה. אחרי 8 שנים בחברה, הבנתי שיש לי שתי אפשרויות: להתקדם לתפקיד בכיר יותר או להחליף מקצוע. לא ממש ידעתי מה עליי לעשות. נגשתי למאמנת אישית והיא שאלה אותי מה אני הכי אוהבת, ועניתי לסרוג. היא דרבנה אותי ללכת על זה ולבחור בסריגה כמקצוע לחיים. כבן אדם ריאלי עם שתי רגליים על הקרקע, חשבתי שזאת בדיחה ועד היום קשה לי לספר לאנשים שאני עוסקת בסריגה. בתחילת הדרך הסביבה לא הבינה למה אני עוזבת עבודה טובה ומכניסה, אבל בעלי תמך ועודד. למדתי לסרוג בצורה מקצועית מסרטונים ביוטיוב, סרגתי לילדים ולשכנים ומאוחר יותר פתחתי עסק של מכירת פריטי נוי לבית הסרוגים מחוטי טריקו. אני קונה חוטים שהם שאריות של חולצות וסריגים, וסורגת מהם שטיחים, פופים, כריות, סלסילות ותחתיות למשקאות חמים. בנוסף אני מלמדת גם אנשים אחרים לסרוג ואפילו בתי בת ה-8 סורגת כמו מקצוענית. זה משמח אותי שתחום עבודות היד, שמאז ומעולם נמשכתי אליו, הפך להיות מה שאני עושה פול טיים. זה כיף גדול ואני רואה את עצמי ממשיכה להתעסק בזה גם בשנים הבאות".

לדף הפייסבוק של שירי

רועי קליין (45) מגבעתיים הקים את ערוץ הטלוויזיה לילדים ג'וניור והיה מנהל התפעול של חברת כבלים כשבתחילת הדרך עבד בחברת היי טק. היום הוא מחדש רהיטים. "לפני שמונה שנים סיימתי את עבודתי בטלוויזיה ורציתי לעסוק במשהו יצירתי שאוכל לבטא את עצמי בו. בעבר למדתי אמנות ועיצוב מוצר ומאז שאני זוכר את עצמי אהבתי לעבוד עם הידיים וליצור. אז החלטתי לפתוח עסק עצמאי של חידוש רהיטים. לקוחות פונים אליי ומבקשים להפוך ריהוט ישן למשהו חדש, לעיתים לשימוש שונה מהשימוש המקורי של אותו רהיט. אני מחייה את הרהיטים בעזרת שיוף וצביעה מחדש, והופך את האשפה לאוצר. עוד בתחילת הדרך אני רואה את הפוטנציאל של כל רהיט וזה תענוג גדול לראות את התוצאה. אמנם להיות עצמאי זה קשה יותר ויש פחות ביטחון כלכלי והרבה יותר אתגרים, אבל אני נהנה לממש את עצמי, לבטא את היצירתיות שבי, והמקצוע הנוכחי שלי מביא לי סיפוק גדול".

לדף הפייסבוק של רועי

רונן וסרמן (41) משוהם היה אחראי על מערכות ייצור מתוחכמות בחברת אינטל. היום, מייצר רהיטים מחלקי אופנועים ומכוניות. "לפני חמש שנים עשיתי טיול אופנועים שהיה כיף גדול וחוויתי אושר אמיתי. כשחזרתי לעבודה הייתי צריך לגרור את עצמי וזאת הייתה תקופה מאוד קשה. הבנתי שאני צריך לעסוק במשהו שמביא לי אושר, כמו האושר שהרגשתי שרכבתי על האופנוע. במהלך תהליך חיפוש העבודה שכרתי סטודיו והשתעשעתי עם חלקי מכוניות ישנים, ובדקתי מה אפשר לעשות ממעטפת פח של מכונית וגיליתי שיוצאים דברים יפים. האהבה שלי למכוניות ואופנועים יחד עם החיבור שהרגשתי לתחום העיצוב שהדחקתי אותו, הביאו אותי לפתוח בעיסוק חדש. לקחתי חלקים של מכוניות ואופנועים ויצרתי מהם רהיטים מעוצבים ושימושיים. דלת המטען השטוחה הפכה לשולחן ומדלת המכונית הצדדית יצרתי ראש של מיטה. הבנתי שזה הייעוד שלי ולשמחתי יש לזה דרישה, בעיקר מגברים שקבלו אישור מהנשים שלהם להעמיד ריהוט שהיה בעבר מכונית. שחררתי את הברקסים, נתתי למה שנמצא בדמיון שלי להפוך למציאות ונכנסתי לשטף של יצירתיות. אני מאושר מאוד לשמר את הישן ולהכניס לו חיים חדשים ותוך כדי לתת לאנשים השראה".

לדף הפייסבוק של רונן וסרמן

לגל קורן (51) מבית קשת, היה עסק לטיולי חמורים וסנפלינג, בשנים האחרונות הוא בנה לעצמו בית ונחשף לבנייה אקולוגית. "מדובר בייצור מבנים קלים וידידותיים לסביבה, כמעט ללא פסולת בניין. זהו בית חכם, שצורך פחות חשמל, לא מצריך קירור או חימום, שלד הבית עשוי מעץ שעומד בכל התקנים נגד האש וכיסוי הקירות עשוי מטייח או גבס. תמיד נמשכתי לאיכות הסביבה- אני ומשפחתי מגדלים לול וירקות בחצר כך שאנחנו קונים פחות בסופר מרקט, וכשהבנתי את הגדולה של בנייה אקולוגית החלטתי גם לעסוק בזה, לנהל חברה משלי ולהיות בין השאר אחראי על עיצוב סקיצת הבתים. האנושות התרגלה לחיות בבית ברזל ובטון, אך בעוד מאה שנה הבתים שלנו יהפכו לזבל שיזהם את מקורות המים. אני מרגיש שתחום הבנייה האקולוגית הוא העתיד, וזאת החלוציות שאנחנו יכולים להוריש לילדים שלנו, שיגדלו בסביבה טובה יותר".

לאתר של גל

רון פלד (42) ממושב שדה אברהם, עסק כמתכנן הבסיס של אינטרנט סלולארי, היום הוא אדריכל. "אשתי התחילה ללמוד אדריכלות ומצאתי עצמי מתעניין גם בתחום הזה. תמיד הייתה לי משיכה לאסתטיקה וגיאומטריה מרחבית כך שזה היה מאוד טבעי עבורי לשנות כיוון ולעסוק באדריכלות. מה גם שאחרי 3 שנים בהייטק, כשהייתי נוהג לחזור מאוחר הביתה, הרגשתי שאני רוצה יותר זמן איכות עם הילדים. מה שבמיוחד שבר אותי היה כשהילד שלי בן הארבעה חודשים לא זיהה אותי משום שעבדתי כל כך הרבה. אני מרגיש שהאדריכלות ממלאת אותי הרבה יותר מהמקצוע הקודם ושאני יכול הרבה יותר לבטא את היצירתיות שבי. אמנם בהיבט הפיננסי הייתי יותר משוחרר, אבל לא הייתי רוצה לעסוק במשהו אחר. כל בוקר אני קם בחיוך ואני מאחל לכולם לעבוד במשהו שהם אוהבים".

לאתר

לכל הכתבות עם מיכאלה ברקו