נחשו מה חולי ניקיון אורזים כשהם יוצאים לחופש

שגרת אוגוסט עומדת אוטוטו להסתיים, כך אני רואה את זה, למי שאומר לי שהוא עדיין בדכדוך שהקיץ בשיאו. בשבילי הוא כמעט ותם. השבוע האחרון של אוגוסט הוא כולו עטיפת ספרים, רכישת תיקים חדשים ונקיים וציוד לבי"ס, ואין בכלל ספק שזה אחד השבועות האהובים עלי בשנה. אבל לפניו יש עוד מכשלה קצרה והיא להצליח ולצלוח את השבוע הבא, בו הילדים עוד בחופש והלחות נערמת וחודרת דרך החלונות דאבל גלייז שלי. אז לשם כך תתקבץ המשפחה המצומצמת שלי ואת השבוע נבלה כשאנחנו עושים בטן גב במקומות היפים ביותר בעולם: בחדרי מלון נקיים ולבנבנים.

מי לא אוהב חדר מלון? כמובן שחדר מלון ברמה גבוהה ולא חדר מעופש במלון ללא שם וללא אמא. כי מלון טוב ומפנק הוא אחד המועמדים העיקריים להיות גן העדן של חולי הניקיון. שם המצעים מוחלפים מדי יום אם תרצו, ומהודקים כלאחר כבוד אל מתחת למזרון, כך שגם אם תתאמצו לא תוכלו להשתחל פנימה. שם המיני בר כה קוקטי והיסטרי שהוא עושה חשק להעביר את המקרר הביתי לגודל שכזה, בשל האיפוק שלו והיכולת להכיל כל כך הרבה בכל מעט מעט מקום. זה המזגן השקט והרגיש שמצליח לקרר בזריזות את החדר ולא מרעיש ודופק בראש כמו זה שבבית. שיודע את הטמפרטורה המתאימה בחדר ומצליח להעיר אותי בבוקר עם חיוך.

יש לו מינוסים, לחדר המלון המבריק והמקסים שלי. הראשון שבהם: הוא לא באמת שלי. בעצם, הוא שלי לשבוע הקרוב, אבל אתמול היה של משפחה אחרת ושלשום של שניה ובקיצור – אי אפשר לדעת מי אלו האנשים הלא נעימים/ מטונפים/ חסרי היגיינה שהיו פה והשאירו אחריהם עקבות מיקרוסקופיות של זוהמה. חדרי מלון עוברים ניקיון וארגון לפני כל הגעתו של אורח אבל בכל זאת, מדובר בחדרניות שעושות את אותה הפעולה במאות חדרים. לפעמים הן מתעייפות, ובצדק. ומה אם זה בדיוק בחדר שאני נכנסת אליו? לכן, רגע לפני הכניסה לחדר אני מפעילה נוהל ניקיון, ועוברת בעזרת מחטא אלכוהולי על המתגים השונים, על ידיות הארון ועל המפתחות. למקרה הצורך. באמת המינימום ההכרחי.

כשמגיע הערב וחוזרים לחדר, אחרי יום שלם של פינוק על שפת הבריכה מגיע רגע האמת – האמבטיה. בעלי הוא חולה אמבטיה, כפי שסופר בטור הקודם, אבל כשזה מגיע אליי, יש לי בעיה להשתכשך במים שאינם נקיים ומלאים כלור וזיעה שלי מכל היום. וגם, שוב, אי אפשר לדעת מי היה פה באמבטיה הזו ומה נשאר ממנו אחרי שניקו המנקות. ושוב אני יוצאת לדרך – שפריץ של מנקה אמבטיות וניגוב. אני נכנסת אליה כשהיא ריקה, מסתבנת לחלוטין וחופפת שיער. עוצרת, שוטפת את האמבטיה במים רותחים ורק אז מרשה לעצמי למלא אותה בעונג עד הסנטר. כדי לטשטש את גבולות הלכלוך ולתת לעצמי הרגשה שהאמבטיה קצת יותר נקיה, אני מוסיפה קצף שממלא ומעשיר את הפינוק הזה.

חזרנו מהחופש. אז ברור שזה קצת מוזר, ואי אפשר לומר שלא ניקיתי, אבל בכל זאת הסרתי מעצמי מטלות כל כך רבות ושונות כמו שטיפת רצפות וכלים, וקירות וחלונות, כך שקצת ניקיון של אמבטיות ומתגים עוד לא הרגו אף אחד. נכון?

כל הטורים החווייתיים של חולת הניקיון שלנו