על טעם, ריח, סגנון וצבע אפשר לנהל דיון. אם תרצו, אפילו מעמיק בפורום דעתני. אך כשמדובר באגרנות חפצים שאינם מסונכרנים עם ההווה (או לכל היותר עם העבר הקרוב), טיפוחם בבית והצגתם כאילו היו מוצר מעוצב לבית פיליפ סטארק, זה מקרה שלא עוברים לסדר היום. אז התבגרתם, וכל כך מהר, אבל זו לא סיבה להתנהג כמו בני 17. נכון, יש נוסטלגיה, מחשבות וזיכרונות שקשה להיפרד מהם ועם זאת, כשחוצים את העשור השלישי- המעמד מחייב. גם אם תשבעו שאין לכם ולו שערה לבנה אחת על הראש ואתם בדייט יומי עם מכון הכושר. 30 זה גיל שבו יוצאים לחירות מכל העול שהצטבר (פיסי ומנטלי). המיטלטלין שנודדים אתכם מהשירות הצבאי, הטיול שאחרי ותקופת הלימודים באוניברסיטה, כבודם במקומם מונח, כל עוד מדובר במקום הנסתר מהעין. מעבר לבלגן ותחושת המחסן והגיבוב שהם יוצרים, האסתטיקה לעולם לא תשכון בדירה המקדשת שאריות נטולות חיים, ואם אתם חושקים בחברתה כדאי מאוד שתפטרו לעולמי עד מהדברים הבאים.
פוטון
הם היו חלומם הרטוב של כל נער מתבגר בשנות ה-90' והעניקו לחדר השינה סטייל שנע בין הזרוק למאורגן. הפוטונים כמובן. מיטות שבתקופת הזוהר הביאו איתן גרוב של שינה, ס"מ בודדים מעל הרצפה עם משטח עץ המזכיר משטחי סחורות בנמלים. אז כשחוזרים ממבחן בגרות ומתחשק לפרוט על הגיטרה עם הפוני על העיניים, זה מתוק. עשור וחצי אחרי? פאתטי.
כוסות פלסטיק צבעוניות
תפקידן העיקרי של כוסות פלסטיק הוא עמידות, ולא משנה כמה פעמים יפלו על הרצפה. לכן הפכו למצרך מבוקש בקרב הורים לילדים קטנים. לזה מתווספת הצבעוניות שמעודדת את הילד לשתות מים כי הכוס עושה רושם של מיץ, והנה עוד בעיה נפתרה. אז מה לכם בני ה-30 ולבעיות מסוג זה? ואיך מראה הגנון משתלב לכם על המדף במטבח? כוסות זכוכית שקופה היא המוצר הרלוונטי למקרה שתהיתם.
פוסטרים
יש שני מקרים שנכנסים תחת קטגוריית הפוסטרים שיש להימנע מתלייתם. באחד מדובר בפוסטרים של כוכבי קולנוע, כוכבי מוסיקה, סרטים, או יצירות אמנות שהתבזו באלפי חיקויים זולים, ראו דוגמת בוב מארלי, ספרות זולה או מרלין מונרו של אנדי וורהול. במקרה האחר, יכולים להיות פוסטרים חביבים ומקוריים שנתלים על הקיר ללא מסגרת שלא לדבר על פספרטו, ישירות עם מסמר או דבק סלוטייפ. פה זו לא הכיתה לאמנות בעירוני ג'.
פרחים יבשים בשירותים
לא ברור מי המציא את הקשקוש ושמו: פרחים יבשים בשירותים. כך או אחרת, מדובר במפגע אסתטי. בבית של הסבתא זה עובר ומותר, אבל רק אצלה. היא אוהבת פרחים, מכל הסוגים ובכל מקום, ומתחשק לה גם מהסוג היבש. לגיטימי. לה יש אישור מיוחד למרות שאין היגיון בנוכחותם. מושכים אבק ומפיצים ריח מוזר.
בובות פרווה על המיטה
זה חמוד, מתוק ושם זה נשאר. בובות פרווה לא נועדו לקשט מיטת בוגר. בשביל זה יש מצעים יפים או כיסוי מיטה, כריות נוי אם ממש רוצים להתפרע. ואם הצורך עדיין מבעבע בכם למשהו פרוותי אמצו במידי חתול, כלב או חמוס.
מנורה אולטרה סגולה
אף אחד לא הולך לצלם אצלכם בדירה רנטגן וגם לא להופיע בסגנון GLOW של ליאור כלפון. מנורת אולטרה סגולה הייתה כנראה גג של רנטולוג שהרים הביתה ציוד זנוח מהעבודה שגרר אחריו טרנד ראוי לשמצה. עשו לעצמכם ולאורחים טובה וותרו על משחק החושך שרואים את לובן השיניים וסנוור העיניים ובמקום זה, רכשו גוף תאורה עם תמסורת צבע יותר נעימה.
שעון קיר מהבנק
אין דבר יותר כעור משעון קיר עם פרסומת ממוסחרת במרכזו, שמשתלטת על המחוגים בברוטליות. זה אולי תופס במוסך או במכולת שכונתית שהמוכר לא רואה 6/6 אבל בדירתכם הפרטית? בסלון? איזה צורה יש לזה שאתם רואים את הבנק שסופר לכם את הזמן בכל רגע פנוי.
שטיחי סיני
הם היו פופולאריים לפרק זמן קצר ורק אז לגיטימי היה לנצל את ההזדמנות. שטיחים מסיני, צבעוניים, קלועים וסמרטוטיים היו מאושרים לשימוש לפני 15 שנה. על הסגנון והעיצוב לא נדון כאן. היום, הם אפילו לא ראויים כמחצלת לכלב, אז לכסות איתם את הרצפה בחדר השינה? זה כבר ממש פשע.
שלטים על דלת השירותים והמקלחת
אם אתם לא חולי אלצהיימר או לחילופין, לא נולדתם טרום קום המדינה אין שום הצדקה לתליית שלט על השירותים. ולא משנה אם זה ילד משתין על דלת השירותים, או דמות ענוגה מתקלחת בדוש בכניסה למקלחת. אתם יודעים איפה עושים את הצרכים בבית שלכם, נכון? יפה. ותרו על מקרא או מפה בגזרת השטח הזה.
לונגים
הבנו שנסעתם לטיול שהעיף לכם את התחת אחרי צבא. הבנו שהיה פנאן. הבנו שאם הייתם יכולים, היום הייתם קמים היום ועושים את הטיול הזה שוב. אבל מכאן ועד לונגים מהוהים תלויים על הקיר הכי גדול בסלון - זה פער שחייבים לצמצם בהקדם.
מגבת רחצה של קוקה קולה
טרום עידן כפר הנופש של קוקה קולה, החברה העולמית השקיעה במתנות לבית, לרבות כוסות ומגבות רחצה גדולות שיכלו לעטוף עד שלושה אנשים (בממדים סבירים). השנים חלפו, הבד נשחק, ההדפס האדום השתבש ואפילו בתור סמרטוט לניקוי חלונות אי אפשר להשתמש במגבת. אז להתנגב איתה אחרי מקלחת?!
מנורת מלח
מלבד העובדה שהיא נראית כמו גוש כעור חסר צורה, היא לא מיועדת להפצת אור פונקציונאלי. מנורת מלח. כזו שיש המאמינים שהיא סופחת אנרגיות לא טובות וממליצים למקם אותה ליד המחשב. במילים אחרות מוצר קטן, מיותר שבנוסף לכל גם צורך חשמל.
מאפרה עשויה תרמילי כדורים
כן, זו הייתה תקופה, והיו חוויות, והיו רגעים יפים ואולי קצת פחות. את החונטות של קבוצות המעשנים בשירות הצבאי אף אחד מאתנו לא שוכח. אין שום בעיה בזיכרון המתוק הזה, אלא שהפרובלמטיקה נוצרת בשעה שהוא בא לידי ביטוי במוחשי. ואז, אתם מוצאים פתאום אצל חברים של חברים את אותה המאפרה שנשזרה מתרמילי כדורים. מילא אם החבר'ה האלה היו מקבלים צו 8 ואז הנסיבות מקלות. אבל גם זה לא קורה מרוב שעבר זמן.
בקבוק מים מינרליים בתפקיד אגרטל
אם אתם לא משתתפים בחוג יצירה, אמנות או מחזור, שום הסבר לא יתקבל בשימוש של בקבוק פלסטיק, ליטר וחצי שמוסב לתפקיד אגרטל. מסרו לכל המכרים שלא יבואו אליכם עם פרחים.
עציצים מלאכותיים
יכול להיות שאין לכם כישרון לגידול צמחייה מלבלבת, אתם משוללי זמן עודף להשקות או לגזום את העלים שהתייבשו. עדיין, אין טעם לתחזק עציצים מלאכותיים. או שהולכים על האורגינל או שמוותרים על המראה הירוק. וכמו שלא תגדלו כלב חמוד מפלסטיק כך תנהגו כלפי העציץ המיותר שיוצר תחושה של חיים בדירת לגו. אופנת העציצים המלאכותיים הייתה בשיאה לפני כמה עשורים ולמזלנו פסחה ונשכחה.
חושבים שצריך להפטר מעוד חפצים? שתפו אותנו בתגובות