המטבח פתוח לסלון? אתם חייבים להקפיד שיהיה מצוחצח

האיטיים שביניכם יעשו זאת תוך כדי הזזת האגן וזמזום פרנק סינטרה א-לה בטי דרייפר, לזריזים יש טקטיקות מיוחדות ולמודרניים יש מדיח. בכל דרך שלא תסתכלו על זה, בבית ממוצע מודחים הכלים לפחות פעם, אם לא פעמיים ביום ועל מנת שלא תשתגעו מהפעולה הבלתי נגמרת הזו, אראה לכם את השיטות שלי.

לפני הכל, אלו המתהדרים במטבח פתוח יבינו זאת במיוחד. טיפול ושטיפת כלים היא מלאכת מחשבת שיש להתעסק בה בכובד ראש ובעדינות אין סופית. למי שהמטבח אצלו סגור לקהל ויש לו קיר שמצליח לחסום את הרפש שקיים במטבח מול כל העולם, החיים אצלו פשוטים יותר. אבל נחזור רגע לרובנו, שנפלו קורבן לאדריכלות המודרנית ופתחו את מטבחם אל סלונם ואל עבר העיניים הבוחנות של העוברים והשבים.

אצלנו הקורבנות המודרניים, השיש צריך להיות נקי ומסודר בכל זמן נתון ועל כן כל בישול מינורי שכולל 2 קערות, מחבת, תרווד וכף חייב במהרה להיכנס לכיור ולהתנקות. אם הבישול מסובך יותר וכולל פעילות אינטנסיבית על משטחי עבודה גדולים יותר, כך כמות הכלים בסוף לא תסתכם ב-5 פריטים וכאן נכנסת לפעולה תוכנית החומש.

השריה של כלים גדולים, מחבתות וסירים לא מתקבלת על הדעת כי השריה משמעותה המתנה של טינופת להתנקות. וזה לא יקרה כאן. כאן עושים ניקיונות או לא עושים בכלל. הצלחות מתנקות אל הפח ועוברות שטיפה ראשונית, או לפחות ממלאים אותן במים כשמניחים בכיור. כי קערה עם יוגורט אחרי גרנולה זה אסון שאין לתאר. וכך, נערמות לפי גודלן בפינה הימנית של הכיור צלחות וקערות. למרגלותיהן, הסכו"ם כשהוא פונה עם כל הידיות לכיוון אחד. בגדול, לא משנה איזה כיוון. הכוסות צריכות להתרחק כמה שיותר מהצלחות והכלים השמנוניים כי למעשה אין שום סיבה שיהיו אלו בקרבתם של אלו. הכוסות הן עם די נקי בכלליות ועל כן יטופלו בדרך אחרת.

כמובן שישנן אסכולות שונות ללימודי הדחת הכלים. חברתי הטובה, בעלת הפרעה דומה לשלי, מדיחה את הכלים לפי גודלם ומתחילה מהגדולים לקטנים. קודם הסירים והמחבתות, אל הצלחות ולבסוף לכוסות. מהלך לא מובן אם אתם שואלים אותי, כי אם תניחו את הכלים הגדולים ראשונים על מייבש הכלים, לא יישאר לכם מקום לצלחות. ואם תלכו על האסכולה שלי בוודאי שתצלחו את המשימה. לשם כך נזדקק לשתי כריות קרצוף, לא אחת. האדומה מטפלת בכל הכלים פרט לכוסות והכחולה בכוסות בלבד. וזאת לפי הנחת העבודה שהכוסות לא באמת מלוכלכות וחבל להכניס אליהן שומן מיותר. הנה, הצלחתי להגיד את זה. ונתחיל. ראשית כל הכלים יוצאים מהכיור ועוברים מיון. כי מה שטוב לבתי חולים טוב גם לכיור שלי. השטיפה היא לפי כמויות וקטגוריה שמתהדרת בערמה הגדולה ביותר היא הראשונה להתנקות, כמובן עם הפרדה בין הכוסות לכל השאר כי רק כך נשאר השומן הרחק מהכוסות העדינות (מתה על כוסות, הבנתם את זה. נכון?). לאחר השטיפה וכשהכלים כבר עומדים במסודר בטן לטוסיק על המייבש, נשאר רק לקרצף את הכיור, להבריק את הברז, להשפריץ איזה רסס ונגב על השיש, לעבור עם נייר סופג, לקפל את המגבות המיותרות ששימשו אותי לניגוב הכלים המטפטפים, לנגב את הארונות שנפגעו מהשטיפה ו...שכחתי עוד משהו?


לכל טורי הניקיון של חולת הניקיון שלנו