דיירים: משפחה בת 4 נפשות (זוג הורים, 2 ילדים קטנים)
שטח: 100 מ"ר
מקום: חיפה
עיצוב פנים: סיון קונוולינה
בדירה, שבה מתגוררים זוג באמצע שנות ה-30 לחייהם, ילד בן שנתיים וילדה בת 5, עברה שיפוץ כאשר נרכשה על ידי הדיירים, אך עלויות השיפוץ חרגו מהצפוי ולכן בזמנו לא נותר להם תקציב לעיצוב פנים. כעת, הם חידשו את רצונם לעיצוב הדירה כשהמניע לכל התהליך היה הרצון להוסיף לדירה מרפסת, ועל הדרך לעצב את שאר הבית מחדש. מסיבה זו, קיר אחד בסלון נותר פנוי לחלוטין, ובו היציאה למרפסת שתבנה בעתיד. התקציב שעמד כעת על הפרק היה 100,000 ש"ח וכלל עבודות חשמל, עבודות טיח וגבס, החלפת הקרמיקה במטבח, צביעה של כל הבית, חיפוי הרצפה בחדרי השינה בפרקט למינציה, והלבשת הבית עד לפרט הקטן ביותר לרבות טפטים, וילונות ועבודות טקסטיל נוספות, תאורה, נגרות, רפדות וצביעה של ריהוט קיים. השיפוץ ארך כשבועיים וחצי.
סקאלת הגוונים בבית לפני השיפוץ התבססה על צבעי אדמה: חומים, כתומים וצהובים. חדרי הילדים היו בגוונים המגדריים האופייניים: ורוד לבת, תכלת לבן. השפה העיצובית כללה ערב רב של סגנונות ללא מכנה משותף. בעלת הבית ביקשה לשנות את השפה העיצובית לכזו שמשלבת נגיעות חמימות של צבע ושל טקסטורות במינון עדין, לצד בהירות ונקיון ויזואלי שיצרו תחושת מרחב גדולה יותר. במהלך גיבוש הסקיצות נבחנו מספר אופציות שעונות על הצרכים הפרקטיים ועל הרצונות העיצוביים. עיקר הדגש הושם על חיפויים: קרמיקה חדשה במטבח שתואמת את השפה העיצובית, טפטים עדינים בכל החללים, צבעי קיר שונים בהתאם לסקאלת הצבעים והרבה מאוד שימוש בטקסטיל. מטעמי תקציב, הרבה מהרהיטים נצבעו מחדש והספות בסלון רופדו מחדש.
האי שהיה במטבח, ושימש את המשפחה לארוחות יומיומיות, כבר היה צר מלהכיל את כולם. הדיירת ביקשה סידור אחר שיאפשר ישיבה נוחה עם אופציה להרחבה לצרכי אירוח. פינת האוכל הייתה צריכה לזוז כיוון שהיציאה למרפסת תוכננה בקיר שאליו היא צמודה. מהסיבות הללו הוחלט לוותר על הדלפק ולמקם במקומו את שולחן האוכל הקיים במטבח. השולחן נצבע, נרכשו כסאות חדשים, והאריחים האדומים במטבח הוחלפו בסדרת אריחים מעוטרים בגווני לבן ותכלת עם טקסטורה עדינה. במקום המדפים העמוסים מעל השיש, תוכננה ויטרינה בגוון זהה לזה של כסאות המטבח. בין שני העמודים בקיר הטלוויזיה תוכננה כוורת יין לבקשת הדיירים. החלונות הולבשו בווילונות בד לבנים בסגנון רומאי, עם סיומת רכה ועגולה שמתאימה לשפה הכללית.
הריהוט בסלון נלקח לצביעה בלבן על מנת להיפטר מגוון הוונגה הכהה שהכביד על התחושה בחלל כולו. הספות בסלון אהובות מאוד על הדיירים ולכן לא הוחלפו, אלא רק רופדו מחדש באותה סדרת בדים שמופיעה במבואת הכניסה - הוחלט לשמור על סקאלת הצבעים החומים, אך לשלב אותה עם סקאלה של כחולים בהירים. השטיח הוחלף לשטיח עגול, שהולם יותר את המבנה הזויתי של הסלון, ושולחן בצבע אגוז נרכש בהתאמה. גם פה הולבשו החלונות בווילונות נשפכים ורכים, וכל מערך התאורה עודכן בהתאמה לשפה העיצובית החדשה.
הבעיה העיקרית ממנה סבל חדר השינה היא תאורה, בשל מיקומו הצפון-מזרחי. הריהוט והווילונות הכהים רק החמירו את המצב, אבל החלפת הריהוט לא התאפשרה מטעמי תקציב, ולכן שוב נעשה שימוש בטפט וטקסטיל. סקאלת הגוונים שנבחרה: תכלת וחיטה. בגב המיטה נפרש טפט בהיר עם טקסטורה עדינה מאוד. השידות שלצד המיטה נצבעו מטורקיז לתכלת והידיות הוחלפו. הרצפה חופתה פרקט למינציה בגוון אלון, והווילונות הירוקים הוחלפו בווילונות רכים וארוכים (ההחלטה לא להאריך עד הרצפה נבעה מכך שכלבת הבית מאוד אוהבת לרבוץ לצד מיטת ההורים).
חדר הבן היה עמוס בחפצים ובצעצועים שלא השאירו הרבה מקום למשחק. הוחלט לתבל את התכלת בנגיעות של אדום, עם עיצוב שמצד אחד מאפשר מרחב ילדותי ומשחק, ומצד שני לא מוגבל לתקופת הפעוטות ורלוונטי לאורך שנים. הרצפה חופתה בפרקט למינציה בגוון אלון, והקיר המרכזי חופה בטפט עם איורים עדינים של מכוניות. מהבד שתואם לטפט עוצבו כריות ותמונות לחדר. בהשראת הגוונים שנבחרו, עיצבה המעצבת וילון בשילוב בד ג'ינס, והשטיח המצועצע הוחלף בשטיח כחול תואם. מתוך מחשבה עתידית, תוכננה בנישה הקיימת מערכת מידוף ושולחן יצירה/כתיבה קונסולי מחופה פורניר אלון, ושולבה תאורה אינטגרלית במידוף עצמו.
בחדר הבת בלט הצורך במידוף עבור שלל המשחקים והספרים, שנדחסו כולם בכוורת צרה. הילדה עולה בקרוב לכיתה א', ולכן גם שולחן כתיבה הפך לצורך. הגוונים בחדר היו ורודים אופייניים, אך ללא קו אחיד ומוגדר. הקיר שמול המיטה נבחר להיות זה שיכיל את כל צרכי האחסון והמידוף, והוא חולק בעזרת מחיצת גבס לשניים. גם כאן שולחן הכתיבה הוא פלטה מחופה בפורניר אלון, ותאורה אינטגרלית שולבה במדפים. עוצבו וילון וכריות תואמות, המתבלים את הורוד עם נגיעות של אדום ובז', והמטבחון שודרג בהתאמה. לקיר המרכזי נבחר טפט שמנת עם לבבות מוזהבים קטנים ועדינים. הרצפה חופתה בפרקט למינציה ובכניסה לחדר תוכנן טואלט, כיאה לנסיכות בתחילת דרכן.
מבואת הכניסה היתה המקום שבו מצאו את עצמם כל החפצים שלא היה להם מקום מוגדר. על שולחן הכתיבה הענק נערמו בגדים, תיקים וכדומה, פשוט כי לא היה פתרון אחסון ראוי. את פינת העבודה רצו הדיירים לשמר במיקומה הנוכחי, אבל במקביל ליצור סביבה נעימה ומזמינה יותר שכוללת פתרונות פונקציונליים לעניין האחסון. לכן תוכנן ספסל עם ארונות אחסון תחתונים, ששולחן העבודה הוא חלק אינטגרלי ממנו. העיצוב של הריהוט הותאם בגוונים ובסגנון לארונות המטבח, אשר לא הוחלפו ותאמו את הסגנון העיצובי שביקשה בעלת הבית ליצור בשאר החלל. על חלקו העליון של הספסל כריות ישיבה וכריות נוי, שהבדים שלהן נבחרו בקפידה כך שיתאימו למינוני הצבע שרצתה בעלת הבית. החלונות בכל הבית הולבשו בוילונות חצי שקופים, שמאפשרים הכנסת אור ומקנים תחושה רכה ואוורירית לחלל. הקיר המרכזי במבואה חופה בטפט עדין עם איורי עלים, ועליו נתלו צלחות דקורטיביות.
לאינדקס עיצוב ושיפוץ מטבחים; לאינדקס בדים וטקסטיל לבית; לאתר העיצוב מבית מגזין בניין ודיור
