אכלתם? שבעתם? עכשיו תנקו!

שום דבר מהחיים בתור טורפת ניקיון לא הכינו אותי לרגע שבו אאלץ להתמודד עם החיים האמיתיים בתור טורפת הששה לנקות בזמן האוכל. ובכן, כולנו אוכלים. כל יום, כמעט כל היום. ישנם אנשים שאפילו אוכלים בלילה, אבל ההבדל העיקרי הוא שכשאוכלים בלילה, לא מנקים. אי אפשר הכל, גם לא כשמדובר על ניקיון. ברגעים כאלו, אנחנו שוכחים שיש לכלוך מסביבנו או בכלל משהו מסביבנו שהוא לא הסנדוויץ' המעולה או הבראוני המתקתק והנהדר. כי בכל זאת כבר לילה ואנחנו חוטפים את הביס שלנו בעמידה. מול המקרר.

מישהו מכם בכלל חושב מה להכין לפי הלכלוך שזה יעשה? לא נראה לי. האם אי פעם יצאתם לקניות בסופר במחשבה מה עלול ללכלך לכם את המטבח? אני כן, ואי אפשר לומר עלי שאני תמיד מצליחה לקלוע תמיד בול בניקיון שהמטבח נשאר בו.

החשודים המיידיים חלים על מוצרים מתפוררים שלא אוכלים אותם על צלחת. כמו מה? בייגלה, ביסלי ושאר חטיפים שאי אפשר להכניס בקערות קטנות וילדים באמת ישבו ויאכלו אותם ליד שולחן. זה ממשיך גם לעוגיות כשהחמורות ונוראיות שבהן, הינן הוופלים. בחיי, כשנפתחת שקית ופלים כולי נושרת, כאילו ברגע אחד מוציאים ממני את כל המיץ והקישקע. תיאור גרפי מדי, עמכם הסליחה. איני יכולה להתחיל לתאר מה עושה לי מראה הביס בוופל שמעיף לאוויר אלפי חלקיקים זעירים של אבקת וופל העומדת להתפזר לכל עבר. נשמע נורא? חכו לראות מה מוציא שואב האבק שאוסף הכל מהרצפה. זה באמת יותר נורא ממה שזה נשמע.

אחרי החטיפים מגיע תורן של התוספות: במקום הראשון ברשימת האוי ואבוי צועדים הפתיתים והאורז, שאיני יודעת את מי להעמיד לדין קודם. איסוף שלהם במטאטא אחרי הארוחה ישבית אותו סופית והדרך היחידה לטפל בהם הוא לאסוף בעזרת מטלית לחה שאין ברירה אלא לזרוק אותה לפח אחר כך. לכן כדאי להשתמש במטליות חד פעמיות מגליל כי הן בדיוק הדבר שמטפל לכם בעסק הזה כמו שצריך. אני מעדיפה תוספות מוצקות יותר כמו תפוח אדמה אפוי שיש בו מינימום התפוררות ומיקסום כניסה לבטן.

כשזה מגיע לתחום המתוקים אני הופכת חלשת אופי. כן, אני מודה. אמנם עוגות קרם רכות הן המלכלכות המינימליות אבל לצערי הן פשוט לא עושות לי את זה. אולי זה המרקם הלא ברור הזה שמוציא לי את החשק. הדבר שבאמת קשה לי לעמוד מולו הן עוגיות שוקולד צ'יפס. אלו הפשוטות מהסופר שמגיעות לרמות הלכלוך הגבוהות ביותר. שוב, כמו אצל אחיו הוופלים אין דרך אחרת להתמודד עם הלכלוך אלא בעזרת שואב האבק רק שכאן ישנה נוספת וחמקמקה: שבבי השוקולד צ'יפס הפזורים בעוגיה הופכים בחום המקומי לרכים ונמסים ואצבעות הידיים מתמלאות בשוקולד. מאחר ולא רק אני אוכלת את העוגיה הפשוטה והנהדרת, יש חשש גדול ללכלוך אינסופי: שהילדה תיגע בקיר, שהחברה במקרה תנגב את ידה בכסא ועוד צרות רבות שעלולות להגיע בצרורות.

אחסוך מכם את מפחי הנפש שעוברים עלי כשמגיעה חברה
לאכול עוגת שמרים לצד הקפה שאני מגישה לה אחר הצהריים או כשהבעל מחליט לראות כדורגל ולפצח גרעינים. מול אלו אי אפשר להתמודד, אבל אם קראתם את הטור ואתם מרגישים בדיוק כמוני, תשימו טוב טוב לב לרשימת הקניות הבאה שלכם בסופר. תוכלו לקצר את הניקיון שלכם בחצי אם רק תקנו את המאכלים הנכונים.

לכל הטורים של סאני סופט