הדירה שלפניכם נבנתה בשנת 1934 בבניין של מעונות עובדים בתל אביב, ששימשו בעבר למגורי עובדים ופועלים. המטרה של בעלי הדירה הישנה הזו הייתה לשמר ואף לשחזר את האופי של הדירה המקורית. הוחלט לתכנן את הדירה כחלל אחד ולחבר בין המטבח לסלון על ידי פינת האוכל. שינויים מינוריים בתכנון כללו הגדלת חדר שינה, הוספת חדר שירותים פרטי לחדר השינה, ביטול מסדרון ויצירת תחושה של חלל אחד הכולל את כל שטח הדירה.
חלונות ודלתות החוץ המקוריים של הדירה נשמרו וחודשו, כמו גם הרצפה המקורית שנשמרה ברוב הדירה. דלתות הפנים עודכנו בהתאם למקור והריצוף במטבח, בחדרי השירותים ולחדר השינה השתנה אבל בהתאם לאופי המקורי. כמו כן הוחלפו כל המערכות והותקנה מערכת מיזוג מרכזית.
"התיאור נשמע פשוט, אבל ההחלטה לשמור על החלונות והרצפה הישנה היא החלטה אמיצה והמשמעותית בעיצוב מעטפת הפנים" אומר המעצב. היא דרשה תשומת לב ומיומנות, ואילצה את המעצב למצוא אפשרויות ביצוע אחרות מהמקובל בשיפוץ שבו הרצפה מפורקת. החלונות והקירות נצבעו בלבן, חוץ מחלונות חדרי האמבטיה שמהם הוסר הצבע והם נצבעו בשמן.
הנגרות, הכלים, המנורות והאביזרים תוכננו ונבחרו כך שלכל דבר יהיה אופי ייחודי ושונה, והגישה הייתה למנוע אחידות ולהשתמש בשפת עיצוב שאינה "מעודכנת". הטפטים על הקירות משמשים ניגוד ומדגישים את האופי הנזירי המקורי של האדריכלות המודרנית. מיקומם ללא "סדר" של אוסף התמונות, הפסלים והחפצים הייחודי מדגיש את האופי החד פעמי של הדירה.
לאינדקס ריצוף; לאינדקס צבעים וטפטים
לאתר העיצוב מבית מגזין בניין ודיור
