שעות נוספות: הזוג שמחזיק באוסף השעונים הגדול בעולם

הם כנראה סובלים מ-OCD אך זה לא מפריע להם לטפח אוסף של 5,000 שעונים בדירתם הקטנה. בני הזוג פאולין ורוי ווסט חיים מתקתוק לתקתוק ומקדישים את חייהם וסביבת המגורים למחוגים

אפרת בראשי
אין חלקה ריקה בדירתם הקטנה של פאולין ורוי ווסט שבהמפשייר (צילום: splash)

זהו סוף השבוע העסוק ביותר בחייה של פאולין ווסט. בזמן שלכם לוקח כמה שניות לכוון את מחוגי השעון למתכונת קיצית, ווסט נזקקת לשלושה ימים כדי לבצע את המשימה בשלמותה. ווסט בת ה-63, מטפחת בדירת הקרקע שלה שבמחוז איסטלי (המפשייר), את אוסף השעונים הגדול ביותר בעולם. האוסף מונה כ-5,000 שעונים מעוצבים מסוגים שונים לרבות שעוני קיר, שלא מותירים שום פינה ריקה (אפילו בחדר הרחצה), שעוני אורלוגין, שעונים מעוררים וכאלה שאפילו משתלבים במוצרי יום יום שימושיים. בתמהיל נמנים שעונים צבעוניים, עגולים, מרובעים ועשויים מחומרים שונים.

טוב לדעת (מקודם)

בי-קיור לייזר- האם זה באמת עוזר לכאבים בברכיים?

לכתבה המלאה
שלושה ימים של הזזת המחוגים לשעון קיץ (צילום: splash)

ווסט החלה לאסוף שעונים לפני 28 שנה. מה שהחל כתחביב קליל הפך תוך שנים בודדות למפעל חיים של ממש. רוי, בעלה של ווסט עבד כנהג שליחויות וכשפרש לגמלאות נדבק אף הוא ביצר האגרנות. הוא משקיע את רוב שעות היום שלו בתחזוק המתקתקים ובטיפולם המכני, למרות שלא עבר שום הכשרה מוקדמת בנושא. הוא מקפיד לרכוש בכל חודש כמות גדולה של סוללות לטובת השעונים המודרניים, ומקדיש תשומת לב לכל שעון בבית. רמת הרגישות של רוי לאוסף, עלתה עם השנים וכיום, הוא אפילו מצליח לזהות מקרים של עצירת המחוגים.

מי שאיננו חי בשלום עם האוסף המוטרף הזה, הוא קווין. בנם הצעיר של הזוג ווסט. למרות שכל הדירה מוצפת באוסף, חדר השינה של קווין הוא טאבו. יש בו שעון מעורר אחד בלבד. מיותר לציין שפאולין הייתה מאושרת אילו החדר של בנה יחידה יתהדר אף הוא ויעוטר כמו שאר החללים, אך כדי להשכין שלום בית, הסכימה האימא לוותר לבן אשר סובל מהתקתוקים הקבועים.

קבוצת השעונים המעוררים שמונחים על השידה בחדר השינה (צילום: splash)

"מצב שבו האוסף משתלט על החיים ועל סביבת המגורים נקרא אספנות כפייתית והוא מוגדר כחלק מתופעת OCD", מציינת עינב קשר, פסיכותרפיסטית המתמחה בסי בי טי. "ברגע שבו אדם מתמסר בצורה אבסולוטית לאוסף פריטים ולא משנה עם זה שעונים, בולים או עלונים, הוא סובל מהפרעות חרדה. אנשים אלו מלווים בפחד תמידי שגורם להם לחשוב כי לא יוכלו לחיות בלעדי האוסף הזה. הוא שנותן להם את החמצן כביכול, הוא מזין אותם והוא הסיבה לחיות את החיים לפעמים. במקרים שבהם תחום המחייה מצטמצם כמו במקרה של בני הזוג ווסט, התופעה גובלת בפתולוגיה. כשאיכות החיים יורדת ורמת האובססיביות עולה מדובר בהפרעה חד משמעית". קשר מוסיפה כי על פי רוב, תחילתו של אוסף עצום אשר פורץ את גבולות הנורמלי מתחיל מטריגר אמוציונאלי. הפריט הראשון מזניק את החרדה שחלילה לא יאונה לו כל רע ומשם, התופעה גדלה. "המחשבות הטורדניות שמעסיקות את האספנים הכפייתיים גורמות להם להשיג במידי סדרות של מושא האוסף, מכל הצבעים, מכל המינים ויש אפילו שמנהלים סביב העניין טקסים". אנשים שסובלים מהפרעת האגרנות הכפייתית הזו לדברי קשר, רותמים את הסביבה שלהם למען האוסף במקום לטפל בתופעה הנפשית. מצב זה בא לידי ביטוי אצל פאולין ווסט, שעם השנים רתמה את בעלה רוי והיום, הוא מעורב באוסף לא פחות ממנה. עובדת היותם פנסיונרים אולי הופכת את ההפרעה לפחות קשה ומייצרת בעיני רבים אפילו מידה של חיבה מסוימת.

מחוברת רגשית לכל שעון בבית (צילום: splash)

"ברוב המקרים נוצר פחד אמתי מלשחרר את החפץ גם אם מציעים עליו הרבה כסף" מסכמת קשר. "הפחד טמון בקרבה הרגשית שהתפתחה כלפי המוצר והחרדה העתידית שלא יהיה ניתן להשיגו שוב". השעון היקר ביותר באוסף של פאולין ורוי הוא "שעון סבתא" בן 150 שנה. הוא נרכש ב-20 פאונד ושוויו כיום 1,000 פאונד. שוויו המוערך של כל האוסף שנדחק בדירתם של השניים עומד על 15 אלף פאונד, אך נכון לעתה הווסטים מוגדרים כאגרנים כפייתיים ומכאן, אין להם שום כוונה להוציא משהו מהמתקתקים שלהם למכירה.

רוי הפך למומחה בתיקון שעונים למרות שלא הוכשר לכך קודם (צילום: splash)
מה שהחל כתחביב הפך למפעל חיים (צילום: splash)
ויש גם שעונים על גבי מוצרים יום יומיים כמו קומקומים (צילום: splash)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully