פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בדרך לפיסגה: לכבס, לגהץ לקפל

      בגדים, תחתונים ואפילו מצעים. הכל עובר על קרש הגיהוץ של סאני סופט לפני שהוא מגיע לארון. איך שומרים על בגדים ישרים וסימטריים?

      למגהצים ישנם חוקים משלהם. יש את אלו המגהצים בערבים, מול הטלוויזיה כשברקע קולות הריאליטי האהוב עליהם, כזה שלא באמת צריך לצפות בו אלא רק לשמוע את קולות הקשקושים. ויש את המקפידים והמיושרים, שלא יכניסו את עצמם להפרעות בלתי רצויות שמה יפספסו קמטים, ומבצעים את הגיהוץ שלהם מול הקרש בשקט מופתי בסוף הבית, כמו פולניות אמתיות. נחשו איפה אני בסקאלה?

      זה מתחיל מהכביסה שיורדת מהחבל, מאוד עצוב אבל אי אפשר להשאיר בגדים מונחים סתם כך בקפלולים שלהם והקמטוטים שיוצרים בערבוביה הצבעונית שלהם בסל. לא ולא. את הכביסה מגהצים. זה חייב להיעשות במהרה וזאת על מנת שלא תתקמט מדי עד שתפגוש את החבר המגהץ. זמן העולה על חצי שעה כבר יחויב בגיהוץ מסיבי יותר.

      עד שנולדו הילדים (משפט של כל אמא פולניה) היו הגיהוצים מתבצעים עם מגהץ פשוט ונחמד שעשה את עבודתו באיטיות אבל בהצלחה במשך שנים. ואז הגיע הזמן להשתדרג ולעבור למאסטר הקיטור. עם ילדים, הקיטור עובד שעות נוספות כי הפריטים הקטנים והחמודים שלהם צריכים גם הם להיות ישרים כמו סרגל. את הקרש לא מקפחים וגם הוא עבר שינויים ומדי שנה צריך להחליף אותו. לא יודעת בדיוק למה, יש איזה קול בראש שגורם לי ללכת לטמבוריה הקרובה ולהביא קרש חדש. שוב, למה בעצם? אולי כי צריך שיהיה נקי לחלוטין.

      אבל לפני הילדים, הסדינים. גם אם רשום על הוראות הכביסה או על העטיפה שלא צריך לגהץ את הסדינים והציפות אחרי הכביסה, זה לא ילך. הסדינים עוברים החלקה מכף רגל ועד ראש ואז מקופלים בשיטה האגדית של מרתה סטיוארט. לא מכירים? אז ככה: מחזיקים בפינות הסדין ומכניסים את הפינות זו לזו כמו כפפה אחת על השנייה. כך עושים גם מהצד השני עד שיש לכם 4 פינות נחות זו על זו. מניחים את הערימה המסודרת על שולחן וסוגרים אותה למלבן. את המלבן מקפלים ל-3 והנה לכם ריבוע המתאים בגודלו לציפה, שלא משתרבב ומבורדק.

      חולצות טריקו מגוהצות פעמיים, גיהוץ ראשון כשהן פתוחות ועוד אחד כשהן כבר מקופלות. מתה על פסי הגיהוץ שמיישרים לי את החיים. הקושי מגיע במכנסיים, שם הבעייתיות היא בגיהוץ הכיסים. זה מאבק שיכול לקחת כמה דקות ארוכות. בסוף אני מנצחת, אבל זה עיקש ומתיש נפשות. את התחתונים מגהצים על גיהוץ עדין יותר עם פחות אדים, כדי לא לפגוע בגומי ובאפליקציות השונות (אף אחד לא רוצה שהתחרה שלה תיפרם ותיהרס). גם את הגרביים. הקטנים. של זו בת השנה. פשוט לגיהוץ אבל מייאש לחפש אותם בין הכיסים השונים וחוסר ההרמוניה שמתקבלת בסופה של מכונה שבה תמיד נעלמת גרב. שימו לב שלא לפספס את חיתולי הבד שאיכשהו הופכים ללא סימטריים אחרי כביסה והקושי להגיע לריבוע ישר הוא כמעט ובלתי אפשרי.

      אחרי הכל, בחזרה לארון, הבגדים עוברים מתחת לריסוס נעים של ריחות לוונדר, שאפשר להתיז בזהירות (ולא על בדי משי למיניהם) על מנת שישמרו את ריחה העדין של הכביסה גם בתוך הארון הדחוס והבלתי מאוורר בעליל. בארון הפריטים מסודרים לפי צבעים, מגדר וכוונת הבגד לאירוע או ליומיום. אבל זה כבר לטור אחר לחלוטין.

      לכל טורי הניקיון של סאני סופט