החורף שמצליח כמעט כל שנה לשבש חלק מאירועי פורים לא ישפיע על תערוכה חדשה שעולה במוזיאון ישראל לכבוד החג. אתמול ה-11 במרץ, נפתחה במוזיאון אחת מהתערוכות העתיקות שהוצגו עד כה. מדובר במיצג מרשים של תריסר מסכות אבן בנות 9,000 שנה, המתוארכות לתקופה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה). אלו נחשבות למסכות העתיקות ביותר בעולם שהתגלו, המסכמות עשור של מחקר ועבודה ארכאולוגית באזור מדבר יהודה והרי יהודה.
שתי מסכות מתוך המיצג האמור שמורות מזה שנים באוספי מוזיאון ישראל. אחת מהן אותרה באזור חורבת דומה והשנייה, נמצאה בקרבת נחל חמר. שאר המסכות לוקטו מאוספים פרטיים שהתפזרו ברחבי העולם והושאלו לטובת התערוכה.
תגלית מקרית של תצלומים הובילה את ד"ר דבי הרשמן, האוצרת לתרבויות פרהיסטוריות במוזיאון ישראל לחקור בנושא. הרשמן גייסה את עזרתו של פרופסור יובן גורן, מומחה למיקרוארכאולוגיה השוואתית מאוניברסיטת תל אביב, כדי לבחון את מוצאן הגיאוגרפי של המסכות. גם המעבדה לארכאולוגיה ממוחשבת של האוניברסיטה העברית גויסה לטובת הפרויקט, כדי לערוך ניתוח תלת ממדי לממצאים. תוצאות הניתוח של המעבדה הן שהבהירו את מאפייני המסכות והפונקציה שלהן.
12 המסכות שנחשפות לראשונה לקהל הרחב, בעלות מאפיינים דומים. לכולן, חורי עיניים גדולים ופיות חשופי שיניים כשהן מזכירות מראה כללי של גולגולת. חורי העיניים שימשו ככל הנראה לקשירת המסכה לפנים כמו גם להוספת שיער שמשווים למסכה מראה אנושי. לחילופין, שמשו החורים לקשירה ולתלייה על מוט או עמוד. מתוך המחקר הארוך שנערך בעקבות אלה, עולה כי המסכות ייצגו רוחותיהם של אבות קדמונים ושמשו במסגרת טקסים דתיים וחברתיים, מאורעות פולחניים של ריפוי, כשפים והילולות למיניהן.
פנים אל פנים, המסכות העתיקות בעולם עד ה- 11 בספטמבר, 2014, מוזיאון ישראל
