בדרך לפיסגה: לנקות עם ראש בקיר

לאחרונה עברו לגור בשכנות אלינו זוג צעיר עם בנם בן השנתיים. הזוג, שומרי שבת ועוד קצת , עברו אלינו מישוב דתי סגור כדי להתרחק מלחץ התחרדות המקום והתקרבות למרכז כדי לפתח את הקריירה המשפטנית של בעלה שיבדל לחיים ארוכים.

ברגע שבו פתחתי לה את הדלת בפעם הראשונה כשבאה לבקש כוס סוכר (כן, יש עוד אנשים שעושים את זה), ידעתי שהיא תהפוך במהירות לחברתי הטובה. חיננית וחמודה, צעירה עד מאוד (ומתוחה עד כאב) וכבר באותו ערב התיישבתי אצלה לאכול את עוגת הפקאנים שלשמה שאלה כוס סוכר. בן רגע החלה נרקמת מערכת יחסים חברית שככל שעבר הזמן התחלתי לחשוב שאולי ניתקו אותנו מאותו הרחם.

חודש לאחר שנכנסו הזוג לבית הפסטורלי שלהם, התעוררתי בבוקר יום שבת אחד שבו רעדו לי הידיים. בן הזוג לקח את הילדים לבוקר של רכיבה מטונפת על אופניים ביער בן שמן ואני התעוררתי ליקיצה טבעית. אחרי קפה, ניגוב שיש ושטיפת הכלים (הכיור והרצפה), כאמור, רעדו לי הידיים. הייתי חייבת לעשות עוד משהו. רק עוד משהו קטן. לא רציתי שהשכנה המקסימה והשומרת תחשוב שאני עובדת ומנקה בשבת, ועוד גרוע מזה, תחשוב שלא ניקיתי מספיק בשישי לפני ארוחת הערב. אז החלטתי להישאר בניקיונות שקטים שלא מוציאים את האף שלי מחוץ לבית.

חלונות וספונג'ה לא באים בחשבון. גם לא שאיבת אבק או דפיקת שטיחים. המטבח עבר צחצוח כבר אחרי ארוחת הערב של יום שישי ומעט גרגרי האבק שהצטברו עליו נעלמו גם הם עם סמרטוט. מתוסכלת וממורמרת על השומרת שמעבר לדלת, חשבתי שזהו, כבר נגמר לי מה לנקות. עד שהכה בי הרעיון לנקות את הקירות. כן. את הקירות. לא לצבוע אותם ובכך ללכלך את הבית אלא להבריק אותם עד היסוד.

בשקט בשקט, כדי שלא תשמע השומרת את מעשי החלטתי להשתלט על הקירות. זה מתחיל בסמרטוט לח שאותו טובלים בדלי עם אקונומיקה. מפאנל ועד תקרה ליטפתי בחוזקה את כל הקירות, בעיקר באזור המטבח ובחדרי הילדים, שם הידיים מטונפות יותר ומשומנות עד אימה. במקומות הצבועים בצבעים שונים, שבהם הילדים החליטו שהם מנסים לתחזק את מקצוע העתיד שלהם, ציור על קירות, היה צורך בשימוש בספוג הפלא שמבלי להזיע הצליח להשיל את נגעי הצבע המיותרים. אם בטושים עסקינן, אפשר להשתמש במסיר לק ללא אצטון שיעשה את העבודה בעדינות נפלאה ובמעט מאמץ.

אחרי שטיפה עם סמרטוט באקונומיקה, לא שפכתי את המים לכיור. שפכתי אותם על הקיר. כן, על הקיר. בלי היסוסים. זה הופך את הקיר למבריק ונוצץ, כאילו פגעו בו עכשיו עם חנות של ה. שטרן. אחרי ההשפרצה המהירה, העברתי סמרטוט יבש ונקי על הקיר. רצוי כזה מסיבי מיקרופייבר או סמרטוט רצפה לבן פשוט, אבל חלילה וחס לא סמרטוטי כיורים צבעוניים למיניהם. אם תנסו זאת בטעות, תמצאו את עצמכם עם סיבי בד דקיקים וצבעוניים בתור הקיר.

המים נגרפו לתוך חור הניקוז באמבטיה והקירות הלבינו מאושר. והעיקר, חברתי הטובה שאיתה אני רוצה לשמור על יחסים תקינים ומכבדים בזכות ההערכה הרבה שאני רוחשת לה, לא ידעה על כך דבר. את הקפה של אחרי צאת שבת שתינו יחד, ושום דבר לא נאמר על הבוקר הפורה שהיה לי. כשחזרו הבעל והילדים מהאופניים, מלאי בוץ ומצב רוח טוב, התרעתי מראש על הניקיון שעברו הקירות והעדפתי שיכנסו עם המצב רוח הטוב, אבל שאת הבוץ ישאירו, בבקשה, בחוץ.

עוד טורי ניקיון שיעשו לכם חשק לקרצף