יומנו של מנקה: חג האילנות מתגלה כחג הניקיונות

מלבד העובדה שאני אוהב במיוחד פירות יבשים, שקדים ואגוזים, אני חושב שט"ו בשבט הוא אחד החגים הבודדים שהוא נטו חגיגה. לא צריך לבשל לקראתו, לא צריך לצום בכניסתו, פשוט אוכלים בריא ותורמים לאיזון של כדור הארץ היפיפה שלנו בעזרת נטיעות.

השבוע הגעתי לנקות את הדירה של נטע (שאגב הוריה קראו לה כך בגלל שהיא נולדה בט"ו בשבט) יום אחרי החג ואיזו הפתעה חיכתה לי אצלה. הילדודס של נטע החליטו שלא מספיק להם לנטוע עצים חדשים רק במסגרת בית הספר, והם יצאו במבצע להקמת משתלה בסלון של אימא.

כל הבית של נטע היה מלא בחול. בגלל שהחורף מדפק בחוץ, הקטנים החליטו להקים את המשתלה שלהם בתוך הבית. וכך, הם מילאו את האדניות שהם מצאו בחול, שתלו בהן שתילים ובקיצור אם ילדים זאת שמחה, הבית מבחינת הלכלוך היה בהילולה.

דבר ראשון, ניגשתי לאדניות ודאגתי לדחוס את החול שמונח בהן, כדי שהוא לא יתפזר שוב על הרצפה בכל פעם שהאדנית תזוז ממקומה. אחרי שהכל היה דחוס במקום, הזזתי את האדניות לכניסת הבית והתחלתי במלאכת הניקוי. הפתרון הכי טוב מבחינתי לפיזור של חול בכל רחבי הבית הוא שואב אבק. כן, אם יש לכם רק מטאטא אפשר בהחלט לעשות איתו שימוש לצורך הניקוי, אבל עדיף לשאוב את הרצפה מכיוון שגרגירי החול יכולים לחדור לשטיחים, או לחריצים הקטנים ביותר ברצפה, או בפרקט וכך בעצם אנחנו לא מודעים שאנחנו עושים רק חצי עבודה. חוץ מזה שלשאוב הרבה יותר קל מאשר לטאטא, תשאלו את הגב התחתון שלכם.

אחרי שסיימתי עם השאיבה ולא היה ניתן לדמיין בכלל שהסלון היה ארגז חול עד לפני רבע שעה, התחלתי במלאכת השטיפה. מעבר לחומר הניקוי לרצפה חלטתי שאני חייב להוסיף קצת אקונומיקה כדי להשקיט את ההיפוכונדר שבי ולוודא שהרצפה תהיה נקייה מכל ה"בחוץ" שהילדים הכניסו פנימה.

שטפתי חדר אחר חדר בצורה מדויקת ומסודרת. אגב, הדרך הטובה ביותר לוודא ששטפתם את הרצפה כמו שצריך היא פשוט להתכופף שנייה לפני שאתם יוצאים מהחדר בסיום השטיפה, ולתת לקרן האור להאיר על הרצפה שאמורה להיות נוצצת כמו פנינה. אם אתם מסתנוורים ממנה קלות, סימן שעברתם על כל נקודה.

כשהרצפה התייבשה, החלטתי שאני לא יכול לתת לבלגן שהיה פה לחזור על עצמו, ולכן ניגשתי לערוך חיפוש בארונות האחסון של המשפחה כדי למצוא משהו שדומה בצורתו לבסיס לאדניות. לשמחתי, האובייקט נמצא. מיד דאגתי לנקות את המשטחים הנשכחים מאבק, ורק לאחר מכן הנחתי אותם במקום שעמדו האדניות. הפתרון הפשוט והקל הזה יחסוך אחר כך הרבה עבודה של תחזוק ניקיון הבית.

כשאני מרוצה מהפתרון האלגנטי שמצאתי, ניגשתי להביא את האדניות הנקיות והדחוסות בחזרה למיקומן, על המשטחים. כך גם הילדודס יהיו מרוצים, כי לא נגענו להם במשתלה המאולתרת, וגם נטע תהיה מרוצה, כי הבית יישאר בית ולא ארגז חול.

בדרך החוצה ניגשתי לשולחן האוכל לאסוף את המעטפה שלי. עליה הייתה מונחת קערה עם כל נשנושי החג שכל כך אהובים עלי. מיד באותו הרגע משהו גרם לי להפוך לילד ומצאתי את עצמי כותב עם הצימוקים לנטע והקטנים: "חג אילנות שמח".


לכל טורי הניקיון של ריצ'י פז בעיר הגדולה