יומנו של מנקה: להשתלט על שאריות מסיבת הסילבסטר

לא יכולתי לדמיין עד כמה אהיה מופתע כשאפתח את דלת הכניסה של דירת "הרווקים". במבט ראשון, היה נראה לי כאילו הם הצליחו להכניס את כל התכולה של הדירה לתוך קונפטי ענק, שפשוט פוצץ באמצע הבית, כך שהוא זורק את הרהיטים וחתיכות הנייר הצבעוניות שלו לכל עבר. דבר אחד ברור לי בוודאות: אין ספק שעבור כמה אנשים השנה האזרחית החדשה התחילה ברגל ימין.

"הרווקים" הם זוג חברים טובים שעברו לעיר הגדולה כדי ליהנות ממה שיש לה להציע ובינתיים, אין ספק שהם עושים עבודה טובה. אני מתחיל לפלס לי מעבר בדירה ותוך כדי שאני סורק אותה, מנסה לאמוד את נזקי הלכלוך כדי שאחליט מאיפה הכי טוב להתחיל לקרצף. הרצפה מלאה בחתיכות נייר, בלונים ושאריות של אוכל שדרכו עליו. השולחנות עמוסים לעייפה בפירורי חטיפים, כוסות שמפנייה ריקות וחצי מלאות, ומאפרות גדושות בבדלי סיגריות. על החלונות מודבקים במסקינטייף סרטים צבעונים שהשלימו את התפאורה ולסיום, על המנורות בסלון קשרו בלוני הליום עם הספרות 2014.

ראשית, אני ניגש למטבח, נוטל שקית זבל ענקית ומשליל פנימה כל מה שאי אפשר לשטוף. החל מכלים חד פעמיים ועד לאיסוף פרטני של בלונים זרוקים בדירה, הוצאת האוויר שלהם וזריקה לשקית, כך שהם לא יתפסו מקום. אין ספק שהסלון והמטבח הם "זירת הפשע" העיקרית אך אני לא פוסח על שאר החדרים ודואג כבר לרוקן את האשפה שהצטברה לשקית הזבל שבידי שתופחת מרגע לרגע.

אחרי שהזבל נאסף ידנית, אפשר להתפנק קצת בניקוי אוטומטי לפני שאני מתחיל להבריק את הרצפה. אני לוקח את שואב האבק ומתחיל לעבור על כל מילימטר תוך כדי שאני מנסה לדמיין בראשי מה התרחש בדירה לפי מוקדי הלכלוך שפזורים על הרצפה. אגב, המלצתי החמה בעניין זה לדלג על טאטוא הרצפה ולעבור ישר לשאיבה למי שבבעלותו שואב אבק. חשוב לאסוף לפני באופן ידני את כל הלכלוך שגדול יותר מבמבה ולא לתת לעצלנות שלנו להוביל אותנו עד שמשהו נתקע בשואב ומחבל במכשיר.

רגע לפני שאני מתחיל להרטיב את הרצפה אני עובר בעין ובודק אם עדיין יש שאריות "פירה" שעשויות מדוריטוס, תפוצי'פסים ושאר חטיפים, שדבוקים לרצפה. אם יש כאלה, כל שצריך הוא שפכטל וברגע מגרדים אותן. הפעם, אני מחליט "להתפרע" בניקיון, ולהכניס לדלי שני פקקים של חומר הניקוי, וקדימה לעבודה.

אני מתחיל את השטיפה מהחדרים ומתכנס לכיוון הסלון ומשם למטבח. עד שהרצפה תתייבש לי בקור הלא סימפטי של דצמבר, אני ניגש למטבח לשטוף את הכלים שמחכים לי כמו פטריות אחרי הגשם. כלים עם משקעים שומניים או חזקים, אני מקרצף באקסטרה חומר ניקוי פלוס מים חמים כדי שיעשו את העבודה בזמן שאני מנקה את שאר הכלים. בנינו, אין דבר יותר נעים מלעשות כלים בחורף, מתחת לזרם מים חמים.
אני מתחיל עם כוסות השמפניה ומנקה אותן בעדינות מרבית כדי לא לשבור את הזכוכית. לאחר מכן אני מניח אותן הפוכות להתייבש על מגבת ולא במתקן הכלים כדי שחלילה לא יסדקו. משם אני עובר לצלחות ודואג ל"תקלט" אותן עם סקווץ' ספוג בחומר ניקוי. כשכל הכלים (כמעט) רחוצים אני מסיים לנקות את הכלים שהשרתי בחומר כדי שהעבודה תהיה קלה ומהירה יותר.

הרצפה בינתיים הספיקה להתייבש ואני מנצל זאת להעביר "ויש" על מטבח כדי שיריח נהדר כמו שאר חלקי הבית. את המים המלוכלכים אני כרגיל מרוקן באסלה שמלא בחומר ניקוי יעודי ששפכתי לפני כן, כך שלא יישארו לי משקעים.
אחרי שהכל נקי, בדך החוצה אני מסתכל מסביב ומתמלא באושר. רק הבוקר הדירה הייתה נראית כמו גוש מטונף ועכשיו היא עושה חשק לארגן בה עוד מסיבה. אבל עד שזה יקרה צריכה לחלוף לה עוד שנה.


לכל הטורי הניקיון של ריצ'י פז בעיר הגדולה