נשות החברה הגבוהה במאות קודמות העבירו שם לא מעט שעות, ציירי התקופה תיעדו את הרגע וניתן לראות זאת גם בקולנוע העכשווי כאזכור קטן לטקס גדול. שולחן האיפור המעוצב שהיה פופולארי ומוכר בכל בית מיוחס במאה ה-17 באירופה, הפך לנקודת ציון קבועה לפתיחת היום. לא מדובר רק במריחת מייק-אפ על הפנים כמובן, אם כי כל התארגנות האישה מול המראה לרבות, סירוק השיער (הארוך), לבישת מחוך ושמלה רבת השכבות שהיו חלק מהאיוונט בעמדה המדוברת. השולחן הדומיננטי והמעוצב שסביבו נערך ה"טקס" החל את גלגולו כבר במצרים העתיקה כקופסאות דקורטיביות לאחסון תמרוקים.
האבולוציה המרתקת של פרטי העיצוב הקטנים שהפכו לרהיט גדול ממדים, מתועדת בימים אלו בתערוכה ייחודית במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק. התערוכה שנקראת "ההיסטוריה של שולחן האיפור" כשמה, חוקרת את הגורמים והמבשרים של השידה המודרנית. כאמור, היא החלה את דרכה במצרים העתיקה בצורת קופסאות קטנות ומעוטרות, צנצנות ובקבוקי שמנים נדירים של בשמים אקזוטיים, ששירתו את הספקים הקוסמטיים ברחבי אסיה. מקור שולחן האיפור, כפי שאנו מכירים אותו כיום כרהיט גדול צמח בקרב נשות האריסטוקרטיה באנגליה וצרפת שהזמינו לעצמן ריהוט מיוחד ומפואר מאמנים ויצרני רהיטים. כך יכלו לבקש כל גחמה עיצובית שעולה על רוחן לעיטור הפריט שהוקדש במיוחד עבור האישה, טיפוחה וארגונה. מיותר לציין שאלו הותאמו לעיצובן הכולל של סוויטות השינה המפוארות, למיטה ולמוצרי הטקסטיל.
עשרות השידות העתיקות שמוצגות בתערוכה חושפות למעשה שינויים של מנהגים חברתיים, עיסוקים בשעות הפנאי וסגנון עיצוב פופולארי במאות הקודמות שכלל אלגנטיות ותחכום. ציורים ורישומים עתיקים שלוקטו במוזיאון המטרופולין מוסיפים לסקירת התפתחות הרהיט. בין הפריטים הבולטים בתערוכה היה השידה של מאדאם דה פומפדורי (פילגשו של לואי ה-15) שהוצבה בחדר השינה שהשקיף לנהר הסיין. השידה שהיתה עשויה עץ עוטרה בסמלים שונים עשויים ברונזה מוזהבת כשהמראה דינאמית וניתנת להורדה וסגירת השולחן. מעצבי השולחן זה, Jean-François Oeben and Roger Vandercruse נחשבו למאסטרים של התקופה בתחום.
במהלך המאה ה-19 בעיקר בארצות הברית שולחנות האיפור עוצבו בסגנון רוקוקו ומעוטר והתחקו אחר עבודותיו של מעצב הרהיטים הבריטי תומאס צ'יפנדייל שהיה מבוקש בסוף המאה ה-18 בקרב האצולה האנגלית. במאה ה-20 הפאר והפומפוזיות תומצתו ותורגמו לשפה עיצובית מודרנית כמו אלו שעיצב המעצב התעשייתי האמריקני נורמן בל גדס שהיו מאופיינים בפלדה. שינוי צורתם לא העלים אותם מהזירה נוכחותם של שולחנות האיפור אף הצביעה בסרטים הוליוודיים על גיבורת פאם פאטאל וכך, הם הפכו לסמל נשי מובהק.
The History of the Dressing Table, מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק עד ה-13 באפריל 2014
