יומנו של מנקה: כל שיטות הניקיון לסוגי רצפה שונים

לאחרונה אני נתקל ביותר ויותר אנשים שסבורים כי יש שיטת ניקיון אחת לכל סוגי משטחי הריצוף. המחשבה שיש מישהו שעלול לשטוף את רצפת הפרקט שלו כפי שהוא שוטף את משטחי הגרניט בכניסה לביתו מעבירה בי צמרמורת, לכן, החלטתי לעשות מעשה ולהציג כמה כללי ברזל לניקוי משטחים שונים. למה? כי דין טי-שירט של "קום דה גורסו" אינו כדין טי-שירט של "קסטרו". ואותו כלל חל גם על משטחי הריצוף.

רצפת גרניט פורצלן – השימוש בסוג הריצוף הזה תפס תאוצה בשנים האחרונות בישראל ודיירים רבים מחליטים להשתמש בו. לגרניט פורצלן יש מגוון רחב של יתרונות: עמידות, יופי וקשת של גוונים. החיסרון הגדול הוא שכל לכלוך מיד בולט וקופץ לעין. יש להשתמש בחומר הניקוי שמתאים באופן ייחודי לפורצלן, מהסיבה הפשוטה של שימור יופייה של הרצפה. להימנע משימוש בוקס בניקוי הגרניט פורצלן שעשוי לפגום באיכותו ולכן, יש לשים לב שחומר הניקוי לא מכיל את מרכיב זה בתוכו.

רצפת שיש – להבדיל מרצפת גרניט הפורצלן, במקרה של שיש אין כל בעיה להשתמש עם וקס בניקוי ולהיפך, זה מומלץ בחום. לא משנה אם יש לכם בבית משטח שיש "רגיל" או מעוצב (עם נימים רבים), השימוש בחומרי ניקיון שמכילים וקס לא יגרום נזק למשטח אלא להיפך. הוא ידאג להעניק לו שכבת הגנה יפה ובוהקת תוך שמירה על ניקיון המשטח.

רצפת שומשום – מרצפת השומשום שייכת למשפחת מרצפות הטרצו. המרצפות מוגדרות כאריחים נושמים. רוב הכתמים שנוצרים במרצפות הללו נובעים מחומרי ניקוי בעלי משקעים שומניים. לכן, חשוב להקפיד להתאים את חומר הניקוי כדי הריצוף לא יספוג משקים לנקבוביות הריקות בעומקו.

משטח פרקט ולמינציה – באופן אישי אני מאוהב בפרקט. יש מגוון יתרונות לריצוף מסוג זה והבולטת שבהן היא תחושת החמימות והביתיות שהיא מעניקה לחלל הבית או המשרד. המבחר הקיים של סוגי הפרקטים והלמינציה רחב מאד ובדיוק בגלל זה, יש לעשות סדר בדברים כדי לעמוד על הטיפול הנכון. חשוב לזכור שאויבו הגדול של הפרקט הוא מים. המשפט הידוע של "לא יותר מידי ולא פחות מידי" תקף בענייננו. למה? כי את הפרקט בשום פנים ואופן לא שוטפים אלא יותר מנגבים בעדינות עם סמרטוט לח. לכן תמיד עדיף שסמרטוט יהיה רטוב פחות כך שלא יפגע במשטח. באופן אישי אני ממליץ לעבור עם שואב אבק בצורה יסודית על כל המשטח לפי השטיפה מהסיבה הפשוטה שצריך לנקות את האבק שנמצא שם גם אם הוא לא נראה לעין, וכדי שאותו אבק לא יחדור פנימה לחריצים שמצויים בחלק מהטקסטורות של הפרקטים. לאחר מכן, אם מדובר בפרקט עץ אמיתי אתם מוכרחים להחזיק בארון חומרי הניקוי חומר ייעודי לרצפה מסוג זה, אחר כדי שתשכחו ממראה נעים לעין והרצפה תתבלה מהר מאוד עם כל חומר אחר.

רצפת בטון - נכון, אז היא לא משדרת חמימות כמו הפרקט, אבל היא בהחלט מתחילה להיות נפוצה כמוהו. הבטון של היום זה לא הבטון של פעם, לא במגוון הצבעים ולא במגוון הצורות. הבחירה ביציקת בטון כמשטח לבית הופכת נפוצה יותר. היופי בבטון הוא שלאחר יציקתו, דואגים ליצוק מעליו שכבת מגן שמעניקה לו את הברק שמענק לו את תחושת ה"חיות" הכל כך חשובה. גם במקרה זה לא מומלץ לעשות שימוש בחומרים המכילים וקס, ובכלל לשנן יומם וליל – "מעט נוזלים" (בדומה למשטח הפרקט).

פסיפס – השימוש העיקרי במשטח זה נמצא בחדרי אמבטיות אך לא רק. מיקום המשטח פחות חשוב בעיני, מה שכן חשוב הוא צורת הניקוי. יש סוגים שונים של משטחי פסיפס שעשויים מחתיכות שיש, פורצלן, זכוכית ועוד. חשוב להתאים את חומר הניקוי לסוג הספציפי של הפסיפס שנמצא אצלכם, לא צריך להמציא את הגלגל במחדש. מה שכן, המכנה המשותף לניקוי משטחי הפסיפס הוא הרובה שנמצאת בין חלקיו. אותה יש לנקות עם סקוטש אך לא עם צמר פלדה. באופן הזה גם תוכלו להסיר את הלכלוך שמתחיל להצטבר וגם לא לפגוע ולהסיר את הרובה שאוטמת. בדיוק כמו צחצוח השיניים, יש לעשות את הפעולה ביסודיות ובעדינות ולחזור עליה שום ושוב.

לסיכום, אומרים שלכל סיר את המכסה שלו, ואני אומר שלכל רצפה יש את חומר הניקוי שהותאם במיוחד עבודה. זהו החלק הכי פעיל ומועד לפורענות בבית ואם היא תישאר נקייה ומתוחזקת כל הבית יקבל תחושה מרעננת.