בעלי דירות רבים בתל אביב בחרו בעשור האחרון לחלק דירות גדולות לשתיים או לשלוש דירות קטנות יותר, הדירות התל אביביות המעטות שנבנו קטנות מראש נחשבות היום לפנינים נדירות בנוף המקומי ואדריכלים רבים נרגשים מן המחשבה על עבודה עם אחת כזו, כך הרגיש האדריכל אורי פלדמן כשהגיע לראשונה לדירה.
בשנות ה-60, כשנבנה הנכס, דירות חולקו על פי סטנדרטים אחרים - מבואה קטנטנה המפרידה בין החוץ לפנים הדירה, מסדרון חשוך ומרפסת שירות היו האלמנטים האדריכליים החזקים בחלל, הבעיה היא שכיום אין להם הרבה מקום באורח חיינו. עיצוב הדירה מחדש הונע כולו מהמחשבה על הגדלת החלל וניצול מקסימאלי של כל ס"מ, תוכן הדירה רוקן כולו למעט עמוד קונסטרוקטיבי אחד במרכזו והבניה מחדש סבבה כולה סביב רעיון של מעין " "utility boxקופסא שימושית המכילה בתוכה את כל הפונקציות הנחוצות לבית ויוצרת גם את החלוקה לחללים נפרדים.
החלוקה שנוצרה בעצם גורמת לכל חדר לקבל קיר אחד לפחות מן הקופסא וכך נוצר מצב שמצידה האחד ישנה נישה לטלוויזיה בסלון, מצידה השני נישה עם ספריה לחדר השינה, ארונות קיר לשני החדרים ולבסוף.
עם הכניסה לבית נחשף מיד הסלון הממשיך ישירות אל המטבח בתוכנית פתוחה. הסלון מרגיש ביתי ונעים למרות גודלו, הנישה לטלוויזיה חוסכת את הצורך בארונית או מזנון שהיו מקטינים עוד יותר את החלל, הספה האפורה אמנם מאיקאה אבל מרגישה וינטג', ולצידה כסא מקורי משנות ה-50 שאפילו לא עבר שיפוץ. בקצה הסלון, לצד חלון הכניסה נוצרה נישת מדפים מגבס שכל דייר עתידי יוכל למלא בתכנים האישיים שלו.
בין הסלון למטבח מפריד שולחן אוכל ממתכת בהזמנה אישית ובו מוטמעת פלטת פורניר אגוז, השולחן "רוכב" על האי הקטן בו נמצא המיקרוגל ועוד שטח אכסון, במקום ליצור את ההפרדה המגושמת של אי גדול ואטום בחלל, החללים שבין רגלי השולחן מעניקים אוויר ומושכים את העין ישירות אל ארונות המטבח בעיצובו של האדריכל, שצבועים בצבע "טיפאני" המוסיף קלילות לחלל כולו. בנוסף למוקד הצבעוני, הקווים הגיאומטריים שנוצרו מהווים מעין נקודות מבט חזקה לחלל כולו. הבחירה במיקום המבטח נעשה בשל החלון הרחב המשקיף אל הגינה ממנה נכנס הצבע הירוק אל תוך החלל.
לאינדקס מקלחונים; לאינדקס ריצוף וחיפוי
לפורטל העיצוב מבית מגזין בניין ודיור
