יומנו של מנקה: ניקיון בית של אגרנים כפייתיים

לפי שתתחילו לקרוא את הטור הנוכחי, חשוב לי שתדעו שאני איש שאוהב אנשים מכל הסוגים. אני גם מאמין שביתו של אדם הוא מבצרו ושכל אחד רשאי לעשות מה שהוא רוצה בין ד' אמותיו, אבל...ויש אבל גדול. ככל שישנם דברים שניתן לשדרג, במיוחד בתחום תעסוקתי, כלומר משהו שיכול לשפר פלאים את נראות וניקיון הבית – אני תמיד בעד לדבר על הנושא. שוב, לא אשפוט, אולי רק אחווה דעה, אבל תדעו שזה תמיד בא ממקום שכולו טוב.

את ההקדמה הארוכה הזאת כתבתי בגלל משפחת “אגרני”. לקוחותיי החדשים. אם המשפחה פנתה אלי נואשות בעקבות המלצת חברה. למה בנואשות? כי אף מנקה לא הצליח לשרוד אצלה יותר מחודשיים. שלא תטעו, גברת אגרני היא אישה נחמדה, יפה, לבבית, אימהית ואכפתית. עובדה שכמובן שוללת את האפשרות שהמנקים הקודמים התפטרו בגלל יחס שאינו נאות.

כשניסיתי לברר מה פשר העזיבה ההמונית, גברת אגרני ענתה בחיוך: "זה בגלל העומס". הסיכום היה שאבוא לנקות פעם אחת את הדירה, ולפי זה נחליט ביחד אם מתקדמים. סקרן כמו ילד בן 6 שקרא בפעם הראשונה את סיפורי חסמב"ה, לקחתי את אופניי בבוקר יום שני, ודיוושתי לכיוון הדירה ברחוב סוקולוב.

כשגברת אגרני החייכנית והחמודה פתחה לי את הדלת והכניסה אותי פנימה, הבנתי מיד מדוע כולן עזבו. הבית עמוס לעייפה בחפצים. לקחתי אוויר, אמדתי את העבודה הנדרשת, נקבתי במחיר שכר טרחתי (הגבוה) וחיכיתי להנהון הגברת. כשהיא נתנה לי “אוקיי”, התחלתי לעבוד. קודם כל ולפני הכל התחלתי בניקוי האבק מהרהיטים ובכל חפצי האומנות (המיותרים) שהיו מונחים עליהם, עד שמשטח השולחן כמעט לא היה גלוי לעין. נטלתי בזהירות לידי חפץ אחר חפץ, ניקיתי ממנו את האבק עם חומר הניקיון המתאים לו לפי חלוקה של: עץ, זכוכית וברזל והנחתי אותו בצד.

זאת עבודה ארוכה שלוקחת זמן, אבל במקרה שלי יש תמורה בעד האגרה ואין מה למהר, המונה דופק. חוץ מזה אימא שלי תמיד אמרה לי שעצלן תמיד עובד פעמיים, ובכל המקרים היא צדקה. אז לקחתי את הזמן, ניקיתי ביסודיות את כל רהיטי הבית עד שהיו בוהקים ומצוחצחים. רק אז הנחתי בחזרה ובזהירות את כל חפצי האמנות של המשפחה לשולחנות שלאט לאט נעלמו לי תחת "הסוואה אמנותית". בכל הזמן הזה גברת אגרני עשתה הכל כדי לעזור לי בדרכה במלאכת הניקוי כדי שאני לא אבהל מגודל המשימה. לקחתי נשימה עמוקה לקראת המשימה הבאה: הרצפה.

כדי להצליח במשימה הזאת הייתי חייב מנה מכובדת מהסם הקבוע שלי. הגברתי את עוצמת הרדיו על התחנה הכי קצבית שמצאתי.. בזמן שמדונה שואלת אותי ברקע "אם אני מוכן לקפוץ", התחלתי לאסוף את כל השטיחים הקטנים שפזורים בבית של משפחת אגרני, הנחתי אותם על אדן המרפסת כך שהרצפה כולה חשופה לקסמי.

בלי לחשוב פעמים לקחתי את שרביט הקסמים, ואיתו התחלתי
את מלאכת קסם הטאטוא של משטח הבית במטרה לערום את כל האבק ממנו. מכל קצוות חדרי הבית ערמתי את כל האבק בצורה מרוכזת בסלון והערימה הייתה גדול. זאת אינדיקציה עבורי לכמות נוזל הניקוי שאני הולך לשפוך בדלי.
שפכתי כמות נדיבה לתמהיל קוקטייל הניקיון שלי, וכמו ולהבדיל מג'ימס, אני בעד לערבב את המים עם נוזל הניקוי. במקום קיסם עם זיתים טבלתי את הסמרטוט שלי והתחלתי לנוע לצלילי המוסיקה בעדינות ובדייקנות עם המגב, תוך שאני מפזר אחריי ניחוח מדהים של ניקיון בכל רחבי הבית.

אחרי שסיימתי עם ניקוי הרהיטים, חפצי האמנות, השטיחים, הרצפה, חדרי האמבטיה, השירותים והמטבח, החשכה ירדה. מעולם לא סיימתי לנקות כל כך מאוחר. חשבתי לעצמי, כמה חבל שהבית עמוס ומסתיר את יופיו בין כל הבלגן. מחויכת כהרגלה חיכתה לי אימא אגרני במטבח עם כוס קפה ומעטפה עם המזומנים. היא רוצה שאני ארגיש פה נוח. התיישבתי מולה לגמתי מהקפה חייכתי ואמרתי התיישבתי מולה לגמתי מהקפה חייכתי ובלי לחשוב פעמים חלקתי איתה את התובנה שלי: "תראי, חכם ממני כבר אמר "less is more". תחשבי שהבית שלך הוא כמו ידייך. על אצבע אחת מונחת לה טבעת האירוסין עם היהלום שמאחוריה מסתתר סיפור מקסים ורומנטי. אבל אם היית עונדת עוד עשר טבעות על הידיים, היא הייתה נבלעת ונעלמת בין כולן ומאבדת את ייחודיותה. בבית שלך מסתתרים יהלומים, תשמרי עליהם ויותר חשוב תפני להם מקום על חשבון הדברים הפחות חשובים. ככה גם תרשימי את השכנים ולא תבריחי את המנקים.


עוד חוויות ניקיון שיעשו לכם חשק למלא דלי במים