יומנו של מנקה: ככה תבריקו כלי נגינה בצורה הכי פשוטה

תמיד טענתי שמוסיקה היא תרופה לנשמה. לא משנה איזה סגנון אתם מעדיפים, אם קלאסי, ג'אז, או ים תיכוני. המוסיקה פורטת לנו על הנשמה, וברגע אחד היא יכולה להוציא אותנו ממצב רוח רע, או לרגש עד כדי דמעה. מעין סם החיים, ולסם הזה אני מכור.

לשמחתי הרבה, אחת מהלקוחות שלי היא "משפחת מוצרט" בכינויה המוכר, שגרה בצפון תל אביב. ההורים עלו בזמנו מרוסיה, ולמרות ששלושת ילדיהם המוכשרים נולדו בארץ, החינוך הרוסי והאהבה המושרשת למוסיקה הוטבעה בילדים בצורה הכי עמוקה שאפשר.

כשאני נכנס לדירה שלהם, אני מרגיש כאילו נכנסתי לסוג של מוזיאון. אין פינה בבית שלא מונח לו כלי נגינה ולא לנוי בלבד, מכיוון שבכל כלי נגינה, משפחת מוצרט יודעת לנגן. ההורים והבן הצעיר עוסקים בעיקר במוסיקה קלאסית, ושתי הבנות הגדולות עוסקות בעיקר במוסיקת ג'אז.

את הניקיון בבית שלהם אני תמיד חייב להתחיל בזמן, מכיוון שמעבר לדירה, אני נדרש גם לנקות את כלי הנגינה, שנחים להם בבית בין הופעה להופעה. לכן, אני חייב תמיד להשאיר לי מספיק זמן בשביל המלאכה החשובה והמרתקת הזאת.
קודם כל אני מתחיל בטאטוא הפרקט הייחודי שנמצא ברחבי הבית. חתיכות עץ בצבע חום כהה שמונחות בצורה אלכסונית, שיוצרת סוג של משולשים הנערמים האחד על השני, באופן שגורם לתעתוע שהחדר נמצא בגדילה מתמדת. אני מתחיל מהחדרים, מרים את מה שצריך להרים מהרצפה כדי שאוכל לעבור על כל פינה עם המטאטא, וכשאני מסיים עם חדר אחד אני דואג להניח בכניסה לחדר את מערום האבק שאספתי ממנו. בסוף ניקוי כלל החדרים אני מרכז את הלכלוך מחלל הסלון והמטבח ומחדרי השינה של המשפחה, ואומד את כמות האבק. ככה אני יוצר לעצמי בראש סטטיסטיקות. כבר אמרנו שאני אוהב את העבודה שלי, נכון?

אחרי שהפרקט נקי מאבק, אני נוטל את החתיך המיובא מחו"ל, כלומר, המגב המיוחד, שבעלת הבית תמיד מביאה אתה כשהיא חוזרת מטיסת עבודה. זה מגנב שיודע להשאיר את כמות המים המדויקת בסמרטוט המיוחד שצמוד לחלקו התחתון, כדי שהפרקט יתנקה מבלי שיגרם לו נזק. אחרי שמשטח הבית נקי אני עובר לנקות את כל חלונות הבית, והם רבים. הטיפ הכי חשוב כדי לא ליפול בניקוי חלונות, זה לא רק להתמקד בזכוכית, אלא בעיקר להתמקד בניקיון התריסים. זכוכית, נקייה ככל שתהא, לעולם לא תוכל להסיר או ליפות את התריסים שנמצאים מאחוריה.
עכשיו, שלא תטעו, בשביל לנקות את התריסים לא חובה להוריד אותם פיסית ולנקות אותם במקלחת (כמו שרבים נוטים לעשות). את זה עושים רק אם המצב באמת חמור. אם מקפידים לנקות את התריסים כל מספר שבועות כמו שצריך, זה חוסך עבודה מיותרת. במקרה של משפחת מוצרט, כל שצריך הוא חומר ניקוי טוב, מטלית, ופשוט להסיט את הזכוכית כדי שתהיה גישה לניקוי התריס. אחר כך, אני דואג לעבור עם עיתון וחומר ניקוי מיוחד משטחי הזכוכית וכשהכל מבריק, אני יודע שאני יכול לגשת למשימת הניקיון האמיתית שלי – כלי הנגינה.

לכל כלי נגינה יש את ערכת הניקוי המתאימה לו. לפסנתר שנמצא בחלל הסלון, ולנבל שנמצא בחלל הכניסה לבית יש את חומר הניקוי המיוחד שמתאים להם ובעיקר, לעץ שממנו הם עשויים. לסקסופון ולחצוצרה, יש את המטלית המיוחדת שלהם ביחד עם חומר הניקוי שמותאם במיוחד לסוגים השונים של המתכת. בכל פעם שאני מתיישב לנקות את אחד הכלים, אני נרגש. בין אם כשאני מבריק את כנף הפסנתר עד שאני רואה את בבואת הפנים שלי שמשתקפת ממנה, בין אם כשאני נע עם אצבעותיי בזהירות בין חוטי הנבל, או בין שאני ממרק את החצוצרה עד שאני רואה את העין שלי מחזירה לי מבט מעוות מהשתקפותה. בכל פעם אני מנסה לדמיין מתי הכלי הזה הפיק מוסיקה מדהימה ושימח אנשים. אותי לעומת זאת, משמח להבריק את אותו הכלי בדיוק.


לכל טורי הניקיון שיעשו לכם חשק לקרצף את הבית