יש דירות שנראות ממש כמו מי שגר בהן. הדייר במקרה הזה הוא מפיק מוזיקלי צעיר שביקש דירה מעוצבת בסגנון סצנת המועדונים וכל זה בתקציב זול ומינימליסטי. הוא רכש את הדירה כשהיא מתאימה במצבה המקורי לשני שותפים והיו בה שני חדרי שינה, סלון משותף, מטבח פינתי קטן וחדר שירותים בכניסה. למשימה הוא גייס את האדריכלית מיכל אהרוני והרעיון העיצובי הורכב וגובש בהתחשב בשתי כוונות. האחת הייתה לתת תחושה של לופט אורבאני גברי באמצעות רצפה אפורה, בריקים אפורים וקורות, והשנייה הייתה הרצון להרגיש את סצנת המועדונים על ידי בריקים שחורים, שנדליר, נגיעות קיטש ושילוב של ניקל.
מאחר ומדובר בדירה קטנה, התכנון היה חייב להיות מאוד מדויק תוך התעלמות ממוסכמות תכנוניות מסוימות כמו ההחלטה לממקם את המטבח דווקא בכניסה לדירה ואת חדר השירותים היחיד בחדר השינה ולא בחלל הציבורי, כמקובל. כך מוקמו פונקציות הדירה אך ורק בהתאם להתנהלותו היום יומית של הדייר וכל המסדרונות והמעברים בוטלו על מנת לנצל את השטח באופן מקסימאלי וליצור תחושה של דירה מרווחת.
למרות שנהוג לחשוב שהצבע השחור מקטין את החלל ושלא כדאי להשתמש בו בדירה קטנה, דווקא הוחלט כאן לעצב את המטבח ואת חדר הרחצה עם חומרי גמר שחורים ולצבוע את תקרת הסלון בשחור, מה שלבסוף יצר אשליה אופטית של הגדלת החלל מאחר ולכל איזור יש מוקד שהופך לפוקוס, ומתוך ריבוי הפוקוסים החלל מרגיש גדול יותר.
הסלון ממוקם בחדר עם חלון קטן ואילו חדר השינה ממוקם בחדר בו קיימת ויטרינה גדולה, פשוט מאחר ולא היה ניתן למקם את הסלון בחדר השני מבלי להפסיד המון שטח בדרך. כך בעצם נדרש התכנון שלא להתייחס לגודל החלונות ולתכנן את מיקום החדרים לפי צרכי הדייר ולפי אילוצי הדירה הקיימת.
כדי לייצר הגדרה לאיזורי פעילות שונים בחלל, נעשה כאן שימוש במערכת קורות והנמכות תקרה. בין איזור העבודה לאיזור השינה הוצבה קורה קונסטרוקטיבית שיוצרת הפרדה ויזואלית, ובין הסלון למטבח וגם בין איזור השינה לחדר הרחצה קיימת מערכת קורות שיוצרת את אותה ההפרדה על ידי שימוש באותם גבהים.
חדר הרחצה ממשיך את הקו העיצובי של המטבח, כך שאין עומס של חומרים על הדירה ועוצב בגימור בריקים שחורים ועם גוף תאורה פרופיל צבוע בשחור ומורחק מהקיר כדי שיאיר טוב יותר על החדר. שוב, הכל כדי לתת תחושה של גודל ונפח לדירה הקטנה כל כך.
לאינדקס חיפוי קירות; לאינדקס ספות לסלון
לפורטל העיצוב מבית מגזין בניין ודיור
