יומנו של מנקה: לקרצף את הבית של אימא לפני החג

אם יש חג שאני ממש אוהב, זה ראש השנה. בחג הזה אין הגדות שמעכבות את הסעודה, בחג הזה אין גזרות שמעיבות על החגיגה, בחג הזה יש רק ברכות שתחול עלינו שנה טובה חדשה מתוקה וטעימה.

שבוע שעבר סיפרתי לכם שהחגים זאת התקופה הכי לחוצה שלי מבחינת עבודה. שהלקוחות שלי מנסים לשחד אותי בכל דרך שעולה על דעתכם, אבל בראש השנה כל סכום כסף שבעולם לא יוכל לקנות את מקומה של ה"לקוחה" שלי בה' הידיעה – אימא. בחג הזה אני כולי שלה, מתגייס לעזרתה ומצחצח לה ולאבא שלי את הבית לפני הארוחה. זאת התרומה שלי, לאישה המופלאה הזאת שמתחילה שבוע מראש את ההכנות והבישולים לחג מבלי לקחת חופש.

את הניקיון לאימא אני מעניק בדיוק בערב החג, לא דקה אחת לפני. אני רוצה שהיא תהיה מאושרת, ואני יודע כמה היא מאושרת שהבית נקי ומבריק לפני שכל האורחים מגיעים. הפעם אני מגיע לבית ההורים באוטובוס. בכל זאת לפדל על אופניים עד חולון זה קצת כאב ראש. התחנה ממוקמת ממש למרגלות הכניסה לביתם. מיד כשאני נכנס ללובי (המצוחצח), ומתחיל לעלות במדרגות לכיוון הדירה אני מתחיל להריח את ניחוחות הבישולים. אני מצלצל בפעמון ללא הפסקה וכשהיא רצה לפתוח את הדלת בצעקה "מי זה?" אני נכנס הביתה ישר לזרועותיה. חיבוק חזק מוחץ חזה, נשיקה רטובה ומיד אני מתחיל במלאכת הניקיונות בזמן שהיא חוזרת למטבח לשקוע בין סירים ומחבתות.

שנייה לפני שאני צולל לחומרי הניקיון, אני ניגש לסלון ומדליק את הרדיו על התחנה שמשדרת את שירי ארץ ישראל היפה. הבית של ההורים מעלה בי זיכרונות. בגלל שהמטבח והסלון עדיין מועדים לפורענות, מהבישולים והארגונים, אני קודם כל מתחיל לעבור על החדרים.

כמו במחלקת אבידות ומציאות, אני מתחיל במלאכת מציאת האבק ומרגע שהוא נמצא אני דואג "לאבד" אותו בפח בעזרת היעה והמטאטא. אני לא פוסח על אף פינה, ואני מתכוון לזה. אם צריך להרים את המיטה, אז אני מרים אותה. אם צריך להזיז את השידה, אז אני מזיז אותה. פעם בשנה אני רוצה שהבית של אימא שלי יבריק כמו פנינה.

אחרי שהחדר נקי מאבק, אני מתחיל לעשות את מה שאני הכי טוב בו, לשטוף. בבית של ההורים אין לי ויכוחים, כי רק אני מחליט מה המינון הנכון של החומרים, ותאמינו לי שאחרי השטיפה הזאת הבית נראה ומריח כמו מהאגדות. הניקיון הזה מלא בנוסטלגיה. אמנם החדרים שינו את ייעודם אבל אני מכיר אותם מקרוב. פעם אני ואחים שלי היינו ישנים בהם.

כשהחדרים נקיים ורטובים, אני מניח להם להתייבש ובזמן הזה אני עובר לסלון הבית. אני מתחיל לנקות את השולחנות, המזנון והכיסאות. כל מה שעשוי מעץ זוכה ל"יחס חם" ממני עם מטלית מיוחדת. כל מה שעשוי מזכויות או מתכת, זוכה ל"יחס קר" עם חומר שישמור על הברק של אותם חפצים. מדהים אותי איך בכל בית, המזנון בסלון הוא סוג של תעודת זהות של המשפחה. התמונות שלנו במהלך השנים מונחות עליו, כמו גם הפרסים שאני ואחיי זכינו כשהיינו ילדים. גם חפצי האמנות של אימי ואוסף המשקאות של אבי. בקיצור, תראו לי את המזנון של הוריכם ואגיד לכם איזה משפחה יש לכם.

אחרי שהכל מצוחצח, אני ניגש לשולחן בסלון ומתחיל לערוך אותו. אני מניח את המפה הלבנה, וניגש לארון להוציא את הכלים, הכוסות והסכו"ם המיוחד לחג. גם עליהם אני עובר עם מטלית יבשה ומטלית לחה, להבריק עד הסוף. אחרי שהשולחן ערוך לתפארת אני דואג להניח במרכזו את הפרחים כדי שאימא תהיה מאושרת.

רק שהשולחן ערוך אני נוטל את המגב ועובר על רצפת הסלון באופן יסודי. אני מסיים את תנועת הניגוב האחרונה עם הכניסה לחלל המטבח כדי שהסלון יתייבש בלי סימני צעדים. אני משעין את המגב על הקיר לצד הדלי, ניגש לכיור שוטף את הידיים ומתחיל לעזור לאימא בבישולים ועל הדרך לרכל על השכנים. אין מה לדאוג, כשנסיים ללרלר ולהכין את הבישולים אני אשלח אותך להתפנק במקלחת טובה בזמן שאני אשטוף ואנקה את כל הכלים. חג שמח!

לכל טורי הניקיון המרתקים של ריצ'י פז