בבית הספר לעיצוב שנקר החליטו השנה על צעד ניסיוני וחדשני במסגרתו יבוטלו תערוכות הבוגרים במתכונתן הרגילה ובמקומן יושם הדגש על השיח האקדמי-עיוני סביב העבודות. אי לכך, הקהל הרחב יוכל להיחשף באופן מעמיק יותר לתהליכי העבודה והיצירה, בכל אחד מהאירועים המחלקתיים, כמו גם לערכי האמנות והעיצוב ולשוחח עם הסטודנטים עצמם על הפרויקטים שלהם.
"ערוות המקרר", "זריחת הצללים", "האיבר הנוסף", "לראות ריח", הם כמה מהנושאים שהעסיקו את הסטודנטים לעיצוב תעשייתי בשנקר, במסגרת פרויקט הגמר שלהם. מתוך הנחה כי לא ניתן להטיף יומם וליל להתחדשות, לגיוון ולניתוץ הכללים בלי לעשות מעשה, קצו השנה במוסד הוותיק בדרך המסורתית ונבחרה דרך אחרת ושונה- לא עוד תערוכת גמר אינסופית המכילה את כל עומס המחלקות תחת גג אחד. באופן זה בחרו לחשוף בשרשרת אירועים קאמריים לאו דווקא את התוצאה הסופית - קרי, את פרויקט הגמר אלא 4 שנים של עשייה, חיפוש, תעייה, חיטוט, התלבטות, התנסות, מציאה, איבוד, עיבוד, פיתוח, התפתחות, מהפך ולהיפך.
בחלל אחר, בקצה השני של גוש דן, יאפשרו בשנקר הצצה בטביעות הרגל של צעירי המעצבים הנודדים במתכונת חדשה של תערוכות הפתוחות לקהל הרחב אשר יציגו מסע ארוך, 4 שנים רשמיות, שבפועל הן למעשה 8 (זה המקום לציין כי לימודי עיצוב אינם הזדמנות לצבירת שעות שינה) מהגישושים הראשונים באפלת המקצוע החדש, דרך צעדים מהוססים ופילוס הדרך, וכלה בטיפוס הסופי המפרך והמתסכל אל הפסגה. במקביל ללימוד השפה החדשה של העיצוב התעשייתי, נאלצים הסטודנטים להתמודד עם חירויות לא מוכרות: הדף הלבן, האופק הרחב ושפע האפשרויות האינסופיות שמציע העולם. לאחר תקופה אינטנסיבית ממושכת שריצו במערכת החינוך האקדמאית, בה הפכו בעל כורחם לאוטומטים הפולטים תשובות נכונות, הם נחשפים לאוויר צח, לאור יום ולתנועה ללא הגבלה. כמעט. תהליך מרתק זה של שחרור ואיחוד מחודש עם הסקרנות, הרעב ללמוד והדחף ליצור, יוצג במשך כמה ימים בפורמטים שונים, בהם אובייקטים, חומרים, רישומים, סרטי וידאו ודגמים. במקביל, ייערכו שני ערבי מרתון הרצאות קצרות בנות 10 דקות, בהן יחשפו הסטודנטים את זוויות הראיה האישיות שלהם, במגוון נושאים והיבטים הלקוחים ממסעם הארוך.
ערבי מרתון יתקיימו ב- 10-11 ביולי בבית עמיעד שביפו, התערוכה תוצג עד ה- 14 ביולי בין השעות 22:00-11:00; יום שישי 17:00-10:00; שבת 22:00-11:00
סמינר הקיבוצים - המחלקה לעיצוב ואמנות
תערוכת הבוגרים של המחלקות לעיצוב ואמנות של סמינר הקיבוצים מורכבת מ-33 בוגרי המחלקה המציגים עבודות בתחום עיצוב מוצר, עיצוב תעשייתי, תקשורת חזותית, לבוש ואביזרים, ו-10 עבודות של בוגרי המחלקה לאמנות המשלבות וידאו, פיסול, אנימציה, ציור ואינטראקטיב. רונן לייבמן, ראש המחלקה לעיצוב, מסביר כי הסטודנטים פועלים מתוך עניין חברתי, תרבותי, סביבתי או אישי, ועוסקים במציאות בה הסטודנטים חיים ובניסיון לשנות, להגיב לה או לשפר אותה.
ד"ר הדרה שפלן-קצב, ראש המחלקה לאמנות, מוסיפה כי העבודות מציגות נושאים מגוונים, חלקם מציגים באופן ישיר ונועז תכנים ביקורתיים הקשורים בחברה, תרבות ופוליטיקה של זהויות וחלקם, מציג באופן סובלימטיבי שאלות עכשוויות הנוגעות ביחסים זוגיים, יחסי טבע-טכנולוגיה, יחסי מבט ויחסי מציאות ובדיה. בפרויקט Smaill Talk יצרה סתיו בלנק מערכת כיסאות מתקפלת ל- 3 מושבים, המגיעה ב- 4 סדרות ועשויה מעץ וציפויי פורמייקה. המערכת אידיאלית עבור אירוח בדירות קטנות וניתן לכוון את מערכת הכיסאות בקו ישר, בחצי גורן ובדרכים נוספות.
פרויקט חברתי ייחודי המחבר בין האדם לאדמה יצרה תום פורטוגלי עמדת עבודה ניידת ייעודית לתחום הגינון הטיפולי. "אדם ואדמה" מתאימה לעבודה בעמידה, בישיבה - עבור אנשים בכסא גלגלים אך לא רק, וכוללת גם מגש נשלף עבור אנשים המרותקים למיטה.
חן ברגר ברגר עיצבה 5 מערכות לבוש בהן מוטמעת דוגמת תיק בתוך הבגד מתוך הצורך לאחוז במשהו חומרי שנותן תחושת ביטחון ביום-יום. הפרויקט "לארוז את עצמך לשגרה" שעיצבה מציג הטמעה של תיקים מסוגים שונים, דוגמת תיק גב, תיק צד, תיק מנהלים ועוד.
יצחק ביטון, שהוא נגן כינור מחונן, בחר להציג את ההלימה בין צליל הכינור לשפת העיצוב שלו. הוא יצר סדרה של שלושה כינורות חשמליים בעלי שורשים מוסיקאליים אישיים שונים הנקראת VIOLINO ומציג חיבור בין סגנונות מוזיקלים שונים- רוק, אתני וקלאסי לסגנונות עיצוביים.
חנה צוקרמן פירקה והרכיבה מחדש את ערכי הדת עליהם גדלה. תוך שלקחה שברים של כלי פורצלן ואיחתה אותם לכדי סדרת תיקים המסמלת את השבר והאיחוי שעברה בעצמה. "נושאת כלים" מייצג חיבור בין התיקים עצמם העשויים מעור ללובש ומהווים קשר ישיר בין עולמות העיצוב, בפן התרבותי והדתי.
עדיאל נזרי חיברה בין שעונים לקפה ומציג סדרה של שעוני קיר הנקראת TRIO. השעונים מציגים מקצבי זמן שונים, ומקבילים בשמותיהם ועיצובם לסוגי קפה שונים ועשויים כל אחד מחומרים שונים; ה-moderato שהינו מתון ושגרתי בדומה לקפה נמס ועשוי מעץ מייפל בשילוב פלסטיק, prestisimo שהינו מהיר וחזק בדומה לאספרסו ועשוי מריתוך עבודות ברזל ומתכת בצורה קודרת ומהוקצעת. והשעון largo העשוי מיציקת קרמיקה וגיאומטריה של מצולעים.
"על הדרך" הוא פרויקט של שי קרן. מדובר בעגלת קניות המחוברת אל חלקו האחורי של האופניים. העגלה מורכבת מקונסטרוקציית ברזל קלה שעליה מולבשים שקי אחסון; היא מעוצבת בצורת קשת הנישאת מעל לגלגל האחורי של האופניים, כחלק אינטגראלי מהם. שקי האחסון מחולקים לתאים המאפשרים סדר בין המוצרים. העגלה מתנתקת בקלות מהאופניים, ומתפקדת באופן עצמאי כעגלת קניות עצמאית. היא מותאמת לנסיעה בסביבה עירונית ומאפשרת לרוכבי האופניים חווית קניות קלה, נוחה ונעימה.
התערוכה תפתח ביום רביעי, ה-10 ביולי בשעה 19:00 במתחם נמל יפו ותוצג עד ה-27 ביולי.
צפו: מה עשו בוגרי מכללת הדסה והמכון הטכנולוגי חולון