בכדי לתפוס יוזמה חקלאית ולגדל ירקות בין כותלי הבית - כבר לא צריך גינה או אדנית, כמה קירות יעשו את העבודה. זוהי בשורתו של הטרנד החדש, אשר צבר תאוצה בארצות הברית ומכה שורש אף בישראל - מערכת לטיפוח צמחיה, לרבות צמחיית מאכל, בצורה אנכית על גבי קירות הבית.
זה מכבר מסתבר כי כאשר החומרים המזינים הדרושים לצמח מתווספים באופן מלאכותי למי ההשקיה שלו, הוא אינו נזקק למצע אדמה עשיר בכדי להתקיים. כפועל יוצא, ניתן לגדל כמעט כל צומח בעזרת "הידרופוניקה" - גידול צמחים במצע מנותק, ללא שימוש בהזנה דרך אדמה דשנה.
כך, עירוניים למהדרין, הדרים בבית קומתי ואינם בעלי גישה לגינה, גג או מרפסת גדולה, יכולים גם הם להרשות לעצמם טיפוחו של קיר שופע בתבלינים, פירות וירקות, נקיים מריסוס, לצריכה עצמית. בדרך זו הדיירים עשויים לרבוץ בנחת על כורסת הטלוויזיה, להושיט בפשטות יד אל קיר מלא בכל טוב רענן, ולהוסיף ישירות את הדרוש, ישר מן הטבע - לכוס התה או קערת הסלט, לדוגמה.
פריחתה של גינת הקיר מתאפשרת במשך כל עונות השנה, כאשר ניתן לגוון את השתילה ולשנות את מראה הקירות ללא קושי. בנוסף, הקיר הינו אטרקציה נחמדה למבקרים במשתלות השונות ומעורר עניין חינוכי גם בקרב ילדים, שלומדים לעקוב אחר התפתחות הצמחים עד שאלו מגיעים לצלחתם.
הטכנולוגיה של קירות ירוקים לגידול מזון כוללת זני ירקות מתורבתים, אשר טופחו באופן המאפשר את התאמתם לגידול ביתי, ולא חקלאי או פראי. גידולים אלו מתאפיינים בגודלם הקטן יותר של שורשי הירקות, מתוך הכרה שהם צפויים לגדול במיכל קטן ולא בשדה חקלאי. גם קל יותר לגדלם, כי אין צורך בדישון.
לדברי וואן וונדי, ממשתלות וונדי, שיטת הגידול האורבנית מאפשרת ליהנות מהיצע זמין, טרי ונקי מחומרי הדברה. הגינה האנכית יכולה להפוך קיר מוזנח או שגרתי לחגיגה של צבעים, ריחות וטעמים, בזכות זני פירות וירקות שונים, שאינם צריכים אדמה כדי לצמוח - ויש לא מעטים כאלה. "מספיק שניצור לשורשיהם את אותה סביבה הידרופונית, המספקת מים ומינרלים, ושנציבם בתנאי אור מספיקים" לדברי וונדי.
וונדי מוסיף כי המערכת ההידרופונית מצריכה תחזוקה מעטה. תליית הגינה על הקיר מבוססת על מבנה תומך בין הקיר לתאים ההידרופוניים שבהם גדלים הצמחים. המבנה כולל מערכות השקיה, אשר מאפשרות לתאים לקבל הזנה בעבור הצמחים הגדלים בהם, וזאת בעזרת חיישנים מתוחכמים. חיישנים אלה משחררים מים ישירות לשורשי הירקות, ועושים זאת לפי הצורך.
שיטת גידול זו חסכונית במים (ובדשן, במקרה של צמחים שכן נזקקים לו), מאחר שאלו ניתנים אך ורק לפי הצורך האמיתי של הצמחים, ובשונה מגינות קרקע - המים אינם נספגים באדמה. המערכת אף ממחזרת את המים העודפים, כך שלמעשה - אף טיפה לא הולכת לאיבוד. לעומת החקלאות המסורתית, מערכות הידרופוניות צורכות כמות מים מזערית.
שיטות אלו גם משפרות את תנאי הגידול של הירקות והתבלינים המגודלים, ומכאן שגם משביחות את טעמם, מאחר שהמערכות המתקדמות יכולות לשלוט על רמת המלחים במים ועל אוורור המצע ואלו ישפיעו בהמשך על איכות היבול.
גינת הקיר אף תתאים לבתי קרקע בהם השטח משמש למטרה אחרת או שאינו מתאים לגידול מזון למאכל. היא מתאימה לקיר פנימי בבית, כמו גם לקיר חיצוני.
ניתן גם לשנע מדי פעם את תכולת גינת הקיר לפי עונות השנה או מצב הרוח, ולהציבה בקיר שונה בבית. התקנתה על הקיר החיצוני של מבנה תורמת לבידוד מוצלח יותר של מעטפת המבנה, ואילו בקירות הפנימיים בבית או במשרד - תתרום לטיהור האוויר.
תענוג זה בהחלט נושא פרי (וירק), אך גם כרוך בתשלום לא מועט - ומחירן של גינות הקיר, המחושב לפי מ"ר, מתחיל כיום בעלות של כ-1,700 שקלים. יש גם דגמים איכותיים יותר, שמחירם מושפע מזני הצמחים השתולים בהם ויכול להאמיר עד ל-3,000 שקלים למ"ר.
השפע האפשרי לגידול גם הוא מעורר את בלוטות החשק. לדברי עופר פאול, ממשתלת "הסוכה-בית ירוק" שבכפר אז"ר, לפני כניסת הטכנולוגיה לשימוש הביתי קירות ירוקים למאכל עוצבו בעיקר בעזרת צמחים מטפסים, כמו פסיפלורה. אך כיום מאפשרת השיטה ההידרופונית לגדל מגוון רחב למדי של תבלינים וירקות, וקיימים מיני צמחי מאכל רבים שתורבתו על מנת שיתאימו לגידול בכלי קיבול קטנים, ביניהם: בצל ירוק, סלרי, שומר, פטרוזיליה, עירית, צנונית, כרוב, כרובית, סלק, עגבניית שרי, לפת, גזר וסוגי חסה שונים.