שלושים שנה אחרי שנבנה, זכה הבית הממוקם מול נוף מרהיב ביישוב דתי בשומרון, ליהנות ממנו מלוא חופניים, כמו גם מחוויית מגורים חדשה: האדריכלית מיכל חורש-סומך "פתחה" אותו לסביבה, ואת חללו הפנימי התאימה לצרכים העכשוויים של בעליו.
הדבר הראשון ששבה את האדריכלית מיכל חורש-סומך היה נוף פנוראמי עוצר נשימה שעוטף את הבית בן ארבעת המפלסים הממוקם בנקודה גבוהה ו"מנצחת" בפאתי יישוב דתי בשומרון. הבית נבנה כבר לפני כ-30 שנה, ובעליו פנו לחורש-סומך על מנת לרענן את חזותו ולעצבו בהתאמה לשלב זה של חייהם, כשילדיהם בגרו ופרחו מהקן, אך מרבים להתארח בו עם משפחותיהם בסופי שבוע ובחגים. חורש-סומך: "מעבר לעיצובו החדש של חלל הפנים כך שיתאים לצרכיה הנוכחיים של המשפחה, המבנה פשוט "ביקש" להיפתח אל הנוף המרהיב של סביבתו, שעד עתה ניתן היה ליהנות ממנו רק בעת שהייה בחצר, שטופלה אף היא במסגרת פרויקט השיפוץ כך שתהווה מקום אירוח נוח". הבית שתוכנן ע"י האדריכל אריה רינגלר (המשרד הראשון, אגב, בו עבדה חורש-סומך כשהייתה עדיין תלמידה במגמת אדריכלות בבי"ס..) , היה בבחינת נתון, והאתגר שבפניו ניצבה חורש-סומך היה, לדבריה "לחלוק לו את הרספקט הראוי, ובה בעת להפיח רוח חדשה בשפתו האדריכלית.להוציא ממנו את המיטב ללא שינויים מבניים מרחיקי לכת".
במסגרת זו שודרגה החזית המקורית, ומופעה עוצב מחדש בקווים ישרים ונקיים יותר: מרפסת עגולה שהייתה בה "בוטלה" ובמקומה, בקו מקביל לכניסה, נבנה גגון חדש, כאשר הגדלת הוויטרינה שמעליו מייצרת מראה עכשווי של קיר מסך. רחבת הכניסה והמדרגות רוצפו באבן טרוונטין בבניה אנגלית, ובפתח הכניסה הוחלפה דלת העץ הישנה בדלת דו כנפית מעוצבת מפלדה, והקירות משני עבריה חופו בלבני פירוק בגוון אפור-חום. הקיר התוחם את הגינה מצד ימין הונמך ובמקביל אליו הוצבו 3 כדים רבועים לבנים המשווים לחזית הכניסה ממד "רשמי" ומהוקצע, ואת צדה השמאלי תוחמים עץ דקל וקורות אבן טרוונטין, שסביבם נשתלו שיחי תבלין.
בחידוש החזיתות הקפידה חורש-סומך להדגיש את העמודים העגולים של המבנה המקורי שהיו חלק בלתי נפרד ממוטיב מעוגל שאפיין את שפת תכנונו, וכך,לדוגמה, ויטרינת הסלון הוגדלה עד לפני קו מישור העמודים העגולים, תוך שימור המוטיב המעוגל, והעמודים אף הודגשו באמצעות צבע וטקסטורת טיח שונה בשליכט צבעוני. בהמשך לכך, היציאה המרוצפת מהסלון לחצר הורחבה ומיקומה הועתק לצד המערבי המעניק נוף פנוראמי רחב יותר שאף חושף את הים. מטבע הדברים, מרכיב משמעותי בתהליך השיפוץ היה טיפול בפתחים, שנועד ליצור את הפתיחות הרצויה ביו הפנים והחוץ. למשל, החלון העגול של פינת האוכל הוגדל ע"י הנמכת האדן שלו, והזיגוג שהותקן בו הוא זיגוג שקוף וקבוע שבוצע בייצור מיוחד בהתאמה לרדיוס של הקיר הקיים. כל הפתחים הותקנו במסגרות אלומיניום בלגי בגון קפוצ'ינו החובר לגון הרך של החזיתות ולגוונים המשמשים בתוך הבית פנימה, וככלל, לדברי חורש-סומך "הרחבת הפתחים, ושינוי מיקומם במקרים מסוימים, יצרו דיאלוג חדש בין הבית והגן, ואף שינו לחלוטין את תחושת המרחב בחלל הפנים".
בתוך הבית פנימה הוסרו מרבית מחיצות החלוקה, ולצד ביטול פונקציות מסוימות, דוגמת ח.עבודה שסופח למטבח , או סיפוח מרפסת מקורה אל חלל הסלון, יצרה חורש-סומך פרישת חלל חדשה ונוחה, המאופיינת בתחושת מרחב ורווחה של הפונקציות הציבוריות. בתוך כך, אתגר נוסף עמו נדרש התכנון המחודש להתמודד נבע מגובה התקרות בכל ארבעת המפלסים שהיה נמוך יחסית - .255 ס"מ, והפתרון של חורש-סומך היה חירור קירות החזית והתקנת מערכות מיזוג האוויר המרכזי (מערכת VRF) בתוכם, על מנת להימנע מהנמכת התקרה ושימור תחושת גובה נעימה.
בחירת החומרים והצבעוניות נעשתה בהשראת גווני הנוף שנוכחותו אחרי השיפוץ מורגשת היטב בחלל: ריצוף באריחי אבן קרמה, קירות לבנים, ומיני שילובים של גווני ירוק ואדמה, המשתלבים גם בפריטי הריהוט. תאורת החלל תוכננה כך שרוב הגופים הינם צמודי תקרה כדי למנוע מראה כבד ולשמר את ממד הגובה, ואף גופי תאורה דקורטיביים שכן שולבן בעיצוב נבחרו בקפידה- שקופים או נייטרליים עד כמה שניתן, דוגמת מנורת גדילים מזכוכית שקופה שנתלתה מעל שולחן האוכל, תוך יצירת מראה אלגנטי אך לא כזה שמשתלט על החלל ו/או על מראה הנוף.
כבכל בית שבעליו מקיימים אורח חיים דתי, כך גם בבית המשפחה כלי כסף וחפצי יודאיקה שונים היוו חלק בלתי נפרד מחזותו של חלל המגורים, כערך תוכני ודקורטיבי-ויזואלי כאחד. במסגרת העיצוב החדש ביקשה חורש-סומך למנוע את ריכוזם באזור אחד כדי שלא ייווצר גודש, והכמות חולקה בין שתי ויטרינות זהות שעוצבו ייעודית כתיבות זכוכית שקופות בקו צעיר ואוורירי, תוך התאמה למאפיינים עיצוביים של הפריטים השונים. הויטרינות מוקמו בשני צידי הסלון: לזו שבעברו הצפוני חודרים שני מדפי פורניר, וזו שבעברו הדרומי, שהינה נקייה מכל פרופילים ונתונה בתוך מסגרת עץ בגון הקיר, נדמית כנטמעת בתוכו תוך חבירה לויטרינות הפתחים ויצירת אשליה של ריחוף- כלי כסף המרחפים בתוך קופסה שקופה. שינויים לשדרוג הנוחות בוצעו גם במפלסי הבית האחרים, כמו, למשל, פינת משחקים לנכדים שלפני השיפוץ הייתה חלל לא מסודר ולא מאורגן, ולאחריו הפכה למרחב נעים שבהיקפו ומתחת לפתחיו תוכנן ספסל עץ פורניר המאכלס תחתיו קופסאות לאחסון צעצועים מצוידות בגלגלים וקלות לניוד. ככלל, אין ספק שבתום התהליך זכו הדיירים בחוויית מגורים חדשה ומזמינה, שהנוף והגינה המטופחת מהווים חלק בלתי נפרד ממנה- אם כאשר נמצאים בחוץ, ואם בעת שהייה בתוך חלל הפנים שנפתח אליהם ומאפשר ליהנות מיפי נוכחותם גם אז.
לפורטל העיצוב מבית מגזין בית ונוי
