בימים האחרונים למדנו להכיר היטב כל סנטימטר רבוע של המרחב המוגן, בין אם מדובר בחדר מדרגות, מקלט או ממ"ד. בעוד שבארצנו למודת הלחימות, המרחבים הללו פעילים מדי פעם כהכרח, הרי שהאמריקאים מספקים אתנחתא קומית חביבה עם אובססיה כבדה לבונקרים ומקלטים שהחלה עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, במלחמה הקרה.
תושבים או מבקרים ברחבי ארצות הברית, עם כמה סנטים מיותרים וחשש ממתקפה גרעינית, צונאמי, הוריקן או פלישת חייזרים בוודאי לא יהססו להשקיע בבונקר תת - קרקעי של Vivos. החברה, כפי שסיפר מנהלה רוברט ויסינו ל BBC, מפעילה קומפלקסים של 20 בונקרים כל אחד, שב-1,800 מ"ר יכולים להיכנס 4,000 איש וליהנות מאוויר נקי, לחות שמתאימה לחיים אנושיים, מים, וגם פסיליטיז כמו חדרי קולנוע מרווחים ומסכי טלוויזיה משוכללים.
טום קרוז, לעומת זאת, כנראה מעדיף את הבונקר שלו לעצמו. על אף האמונה החזקה שלו בתורת הסיינטלוגיה הרוחנית, הכוכב ההוליוודי רכש על פי הדיווחים בונקר פרטי ומושקע באזור קולורדו בעלות של 10 מיליון דולר. בבונקר הוי אי פי הזה, מקום מרבי לעשרה אנשים (שכנראה יכללו את בתו סורי ושני ילדיו המאומצים מנישואין לניקול קידמן) שיזכו לאוויר נקי על אף השהייה בחלל השוכן עמוק עמוק באדמה. תנאים נוספים להם דאג קרוז הוא מנחת מסוקים ובריכת שחייה, כך ששעמום וחיפוש מייגע אחר תעסוקה כנראה לא יהווה בעיה במרחב המוגן הזה.
קדחת הבונקרים היא שיגעון ישן מאוד בארצות הברית. בשנות ה-50 עם המלחמה הקרה והפחד ממתקפה גרעינית מכיוון ברית המועצות, נבנו במרץ כמויות של בונקרים בארצות הברית. הקונגרס, כמובן, לא עמד להסתפק במבנה אפור ומאובק, ובונקר מיוחד נבנה עבור אנשי הממשל במערב וירג'יניה, מתחת למלון Greenbrier היוקרתי, הידוע בעיצובו הייחודי. אפילו הכניסה לבונקר קושטה בטפט צהוב מעוטר באלמנטים אדריכליים לבנים. הבונקר לא רק נבנה ועוצב באותן שנים, אלא נשמר בסוד במשך 30 שנה שבהן תוחזק ברציפות. רק בשנים האחרונות הותר לגלות את סוד קיומו, וכעת מתקיימים בו סיורים מודרכים שמושכים סקרנים רבים.
הקשר בין עיצוב לבונקרים לא מסיים כאן. המבנים המיוחדים ואף המשונים שבו את דמיונם של אדריכלים ומעצבים רבים, והיוו כר ללא מעט פרויקטים: ביניהם מעניינים, ביניהם מעוררי מחשבה וביניהם הזויים. יש שמביעים מחאה באמצעות קישוט ועיצוב בונקרים ישנים, כמו האלמונים שהוסיפו ראש סוס וזנב לבונקר ישן בדנמרק, ויש שמשתמשים בהם כבסיס לפרויקטים מסחריים.
סטודיו Unstudio ההולנדי- סיני בנה בין השנים 2004-2006 מלון עסקים על שטחם של שני בונקרים בעיר ורילנד שבהולנד. אלו נבנו ב- 1936 כתוספת לקו המים ההולנדי החדש קו הגנה שאפשר הצפת מישורים שסביב הערים במים כדי למנוע גישה צבאית של סירות אויב. לאחר שנות המלחמה, האזור הפך למרכז עסקים, קניות ורכיבה, ואנשי הסטודיו בחרו שלא להתעלם מהשימוש הקודם של המבנים, אלא לחדד את מראהו האורבאני והלוחמני באמצעות שימוש בפלדה, זכוכית וצורות גיאומטריות שמקנות לו מראה המזכיר כלי תחבורה. בחירה זו עשויה להיות שנויה במחלוקת ולהעלות את השאלה האם לא עדיף היה למחוק את הייעוד הקודם של השטח? במיוחד בשעה שהמבנה החדש אינו משמש כאנדרטה אלא נועד לשימוש מסחרי.
כן או אחרת, יש לקוות שיבוא יום ובו בונקרים ברחבי העולם, מעוצבים, מקושקשים, מחופים בטפטים או מאובזרים בכל הפינוקים האפשריים, יהיו רק תזכורת עמומה לזיכרון רחוק.