אחד הפיתויים הגדולים שעומדים בפני אדריכלים הוא ליצור את המבנה המרשים, הבולט והייחודי ביותר, כזה שיזוהה לעולם עם המתכנן. אתגר גדול עוד יותר הוא תכנון מבנה שעונה על הקריטריונים האלו ובמקביל גם מתמזג בצורה הרמונית עם סביבתו והוא עדיין בעל אמירה עיצובית. אחת הדוגמאות המובהקות להצלחה כזו היא בית הספר החדש לבנים - Penleigh and Essendon Grammar School - שנבנה לאחרונה בפרבר קטן במלבורן, אוסטרליה.
בית הספר הוא חלק ממקבץ של גנים ובתי ספר במלבורן שמיועדים לגילים שונים ובהם הפרדה בין בנים לבנות. המבנה, ששוכן בלבה של שכונת מגורים, עוצב עם מידה של דמיון לבתים הסמוכים לו, ועם זאת הוא מביא איתו ניחוחות חדשניים. החזית, שפונה אל הרחוב, עוצבה כמו צללית כהה של אחוזה גדולה, בחיפוי לבנים שחורות שמאורגנות בצורה של שלושה גגות משופעים וארובה, בדומה למבנים השכנים לו.
צוות האדריכלים המוערך ממשרד מקברייד צ'ארלס ריאן, שאמון על התכנון, שאב את ההשראה מהאדריכל בברלי אושאר, שיצר באמצע המאה ה-19, ובעבודותיו ניכרת השפעת האדריכלות הוויקטוריאנית מרובת הסגנונות. חלקו האחורי של המבנה, שמשמש כחצר משחקים ורחבת ספורט, עשוי לוחות פח שנצבעו באדום ובשחור, בהשראת מקדש שינטו יפני. בבית הספר שתי קומות בלבד, ובכל קומה שלוש כיתות. בכיתות בולטים צבעי האדום והירוק והן שופעות תאורה טבעית הודות לחלונות הוויטרינה הגדולים.
המסדרונות בין הכיתות, שבעת הצורך משמשים את הילדים בשעת ההפסקה, מרוהטים בספסלים צמודים לקיר שעשויים לוחות עץ ארוכים ונראים כאילו מרחפים באוויר. חלק מהקירות, הרצפה ואפילו הרהיטים בקומה העליונה נצבעו בגוונים שונים של כחול ושל תכלת כשהחלונות מוקמו בהקפדה רבה כדי שהשכנים בבתים הסמוכים לא יוכלו לתצפת על התלמידים, ולהפך. התקרות נעשו בצורות שונות שתורמות לשבירת השגרה כשבקומה התחתונה הן מבוססות על קווים ישרים ובעליונה על קווים מעוגלים ופיסוליים.
השימוש באלמנטים טבעיים ובגוונים שמחים יוצרים כאן עבור הילדים גם חוויה שהיא לימודית ורצינית אבל גם סוג של פנטזיה יומיומית, כזו שנכנסים איתה בכל בוקר מחדש למסע צבעוני ומרגש.
לאינדקס מעצבי עסקים; לאינדקס שולחנות עבודה
לפורטל העיצוב מבית מגזין בניין ודיור
