מסתמן כי המסורת המציצנית של פרויקט "בתים מבפנים" המתמקדת בביקור בבתים פרטיים ובוחנת את צורת חייהם של אחרים, היא המצאה ישראלית. המיזם אמנם הגיע אלינו מעבר לים אך עיקרו כלל לא קשור לפלישה למרחב הפרטי, למרות שמו המבלבל. הוא החל ב- 84' בצרפת, במסגרתו נחקק חוק המחייב פעם בשנה לפתוח לקהל הרחב את כל מבני המורשת בפריז, לרבות טירות וארמונות עתיקים הפזורים בעיר. בלונדון, היו הראשונים שאימצו את המיזם הצרפתי ושדרגו אותו לפסטיבל אדריכלות שנתי, המתייחס גם לעיצוב ותכנון עכשווי שהפך לאירוע התיירותי הגדול בבירה הבריטית.
כיום, משתתפות בפרויקט זה כ-50 ערים גדולות בעולם וביניהן גם ירושלים ותל אביב. "האירוע לא נועד להציץ לאחרים" מציינת אביבה לוינסון, שאמונה על הפקת האירוע בארץ, יחד עם בן זוגה האדריכל אלון בן נון. "עיקרו לחשוף בפני מבקרים אינפורמציה מעניינת, תוכן, סיפורים אותנטיים ולאפשר גישה למקומות שלא ניתן להגיע אליהם באופן עצמאי במהלך השנה". פתיחת הבתים הפרטיים לקהל הרחב אם כן, הינה אקסטרה לפסטיבל התרבותי, אשר הצליחה למגנט אליה מבקרים רבים ביניהם, מעצבים, אדריכלים ואף כאלו שמתכננים לשפץ ולעצב מחדש את ביתם ומחפשים רעיונות ומקורות השראה. כפועל יוצא מכך, המרחבים הפרטיים גנבו את ההצגה מהאירוע התרבותי וסיפקו את היצר המבעבע של המבקרים.
ממחר ולאורך כל סוף השבוע (2527 באוקטובר) יתקיים הפרויקט זו השנה השישית בעיר הקודש, אך לדאבונם הרב של מבקרים רבים המתעניינים במטבח, חדר השינה והמקלחת של השכן, רק 13 דירות ובתים יפתחו לקהל הרחב מתוך 110 פרויקטים, סיורים ואתרי ביקור. גם בשנים עברו מספר המתחמים הפרטיים לא עבר את אחוז החסימה של 20, בשעה שבאירוע אשר נערך בתל אביב במאי האחרון, אפשרות ה"פלישה" הייתה גדולה פי שניים.
"האוכלוסייה התל אביבית שונה לחלוטין מהירושלמית בהרבה מובנים והיא באה לידי ביטוי גם בתחום הזה", כלשונה של לוינסון. "הרבה מאוד מעצבים ואדריכלים תל אביביים מעוניינים לפתוח את ביתם ולהיחשף להזדמנויות חדשות ואילו בעלי הבתים הירושלמים שמשכנם תואם לרוח המיזם לא ששים לפתוח את ביתם. לפעמים מדובר בתושבי חוץ או בכאלו ששומרים באדיקות על פרטיות. בלונדון ובניו יורק, מספר הבתים הפרטיים שנפתחים במהלך המיזם דומה לזה שבירושלים". לוינסון מוסיפה שבתים רבים בבירה שבעליהם הראו נכונות לקחת חלק באירועים, לא התאימו לרוח המיזם. "השיקולים בבחירת הפרויקטים לא נמדדים על פי יופי ויזואלי ואסתטיקה עיצובית בלבד. על הפרויקט לספר סיפור מעניין, שיהיה לו עבר היסטורי, או שיביא איתו רוח חדשנית. כדוגמת בית שעבר שיפוץ אקולוגי, או כזה שנחשב להכי עתיק בשכונה".
אם נתעלם לרגע מהאכזבה הטמונה במצבת הדלה של הפרויקטים הפרטיים, נוכל להודות בעובדה שההצצה לבתים ודירות הפכה בשנים האחרונות נגישה וזמינה לכל החושק בכך. מגזינים לעיצוב יש בשפע, אתרי אינטרנט ייעודים, בלוגים ואפילו תכניות טלוויזיה בערוצים המסחריים, הבינו את פוטנציאל הרייטינג שמצוי בחיטוט שבסביבת מגורים זרה (ורצוי שתהיה זו של עשירים במיוחד). מכאן, אין את הכמיהה להמתין שנה שלמה למיזם כמו "בתים מבפנים" כדי להשביע את רעב המציצנות ובמקום זה אפשר ליהנות מביקור במקומות שאפילו ותיקי הירושלמים לא ידעו על קיומם או שמעו את סיפורם.
כך לדוגמה, השנה תיפתח לראשונה טחנת הרוח המשוקמת של משה מונטיפיורי ויתאפשר למבקרים להיכנס בעד דלת קטנה, לעלות ולתצפת מלמעלה על העיר העתיקה; ייחשף בניין מגורים שמונהג על פי מודל קיבוצי המציג אלטרנטיבה שיתופית לחיים בעיר; יפתחו חדרים פרטיים בכנסיות, שבמהלך השנה אסורים לביקור; יתקיים סיור מיוחד במנהרת רכבת ירושלים שנבנית בימים אלו וכן במלון פאלאס הנחשב לאחד המבנים המסקרנים ביותר שנבנים כיום בעיר.
כל 110 האתרים המוצעים לביקור הקהל הרחב ילוו בהסברים של אנשי מקצוע (אדריכלים, ארכיאולוגיים, מדריכי תיירות או נזירים) שיספרו את הסיפור מאחורי האבנים. "זוהי הזדמנות להכיר את ירושלים המתפתחת" מסכמת לוינסון שפוקדת במהלך השנה מאות פרויקטים אדריכליים וזוכרת כל פרט ופרט בעל פה. "היכרות ברמה תרבותית, חברתית ואדריכלית".
"בתים מבפנים", 25 - 27 באוקטובר, ירושלים
חלק מהסיורים מצריכים הרשמה מראש באתר
בכל זאת רוצים להציץ? צפו ב-360 מעלות בדירות תל אביביות שנפתחו במהלך "בתים מבפנים" במאי האחרון:
הקרמיקאי סמי די נותן בצבע
בית קיט בלב העיר
דירת אספן כפייתי של פריטים נוסטלגיים