וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כשהאדריכל עושה לביתו - שיפוץ וילה ברמת השרון

מיה אור

30.8.2012 / 8:18

זוג אדריכלים מאס בצפיפות התל אביבית והתמקם בווילה ברמת השרון. עכשיו הם מסבירים איך משפצים את הקיים, אך שומרים על הישן

בית ברמת השרון בעיצוב האדריכלים נטלי זכרוני ויניב פרדו. עמית גירון, בית ונוי
חלל המגורים שהורחב במסגרת תוספת הבנייה: מבטים ארוכים אל החוץ הנחשף מבעד חזית שקופה ונמהל בתוך חלל הפנים/בית ונוי, עמית גירון

כשהחליטו האדריכלים נטלי זכרוני ויניב פרדו לעזוב את המולת הכרך הסואן של תל אביב לטובת סביבה שקטה וירוקה יותר, הם מצאו בשכונה ותיקה ברמת השרון מענה למבוקשם. עם כל "באזז" הבנייה החדשה שעוטף את האזור כולו, הצביון של פעם שעדיין נסוך בה נשא חן בעיניהם, וכך גם בתיה הוותיקים שנבנו בראשית שנות השבעים עבור אנשי משרד הביטחון, והם ממוקמים על מגרשים גדולים יחסית ומגלמים את סגנון הבנייה שרווח בעת בנייתם.

מטבע הדברים, כל רכישת בית קיים כרוכה בשיפוץ הבית, על מנת להתאימו לצרכי דייריו, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר באדריכלים שזוהי עבורם הזדמנות "לעשות לביתם" תרתי משמע, ולממש העדפות אסתטיות אישיות. עם זאת, ושלא כמצופה, מבט מהחוץ אל ביתם של נטלי ויניב, מבהיר כי דבר לא שונה בחזותו המקורית: חד קומתי, מחופה טיח "שפריץ" ואטום יחסית כלפי הרחוב, תריסי גלילה מעץ סוגרים על פתחי חלונותיו, ומספר מדרגות מובילות אל דלת הכניסה.

"סוג זה של מבנים וארומת הוותק שלהם מגלמים זהות שאותה רצינו לשמר, ולכן את שיפוץ הבית ותוספת הבנייה תכננו כתגובה לקיים ובהתייחס אליו" אומרים נטלי ויניב. ואולם, שימור החזית הקדמית הוא רק פרק ראשון בסיפור התכנון, שאינו מרמז כלל ועיקר על התפתחות ה"עלילה", אשר עם פתיחת דלת הכניסה לבית מקבלת תפנית דרמטית- סגירות המעטפת הקדמית מתחלפת בפתיחות ובנוכחות חוץ חזקה הנמהלת בתוך חלל פנים, וזהו, למעשה, הנרטיב הרוקם אותה ושזור בכל רבדיה: שילוב של ישן וחדש, של חוץ ופנים.

בית ברמת השרון בעיצוב האדריכלים נטלי זכרוני ויניב פרדו. עמית גירון, בית ונוי
חדר הטלוויזיה כפרק הפרדה/חיבור בין הסלון והמטבח. חללי הבית אינם נחשפים באחת, אלא מאורגנים כציר בתצורת Z/בית ונוי, עמית גירון
בית ברמת השרון בעיצוב האדריכלים נטלי זכרוני ויניב פרדו. עמית גירון, בית ונוי
בחלל המגורים: פתח חלון גדול חושף חדר משפחה/טלוויזיה הממוקם כמו מאחוריו ומייצר עומק ועניין. ריצוף דק ושימוש באלמנט קירוי שקוף משווים לו נופך כלשהו של פטיו, ומעניקים תחושת חוץ גם מכיוון זה של החלל. הספה האיקונית היא עיצוב של איילין גריי/בית ונוי, עמית גירון

תוספת הבנייה שגיבשו נטלי ויניב נרקמה כתכנית המארגנת את הבית לאורכה של חצרו כשהיא חוברת לנוף עצי ארץ ישראל ותיקים שניצבו בה, ובתוכו פנימה מדגיש המתח הנוצר בן המבנה המקורי לבנייה החדשה חלוקת חלל ברורה ומוגדרת: חלקו הוותיק המאופיין בסגירות מאכלס את האגף הפרטי (שלושה חדרי ילדים ויחידת הורים), מספק לו את הממד המגן והעוטף שראוי לו, ואילו החלק החדש שנוסף לו מכיל את האגף הציבורי המאופיין בפתיחות רבה, עד כדי טשטוש תחומים בין פנים לחוץ ושזירתם לכדי מרחב מגורים אחד המשלב בית ופטיו.

תכנון התוספת מושתת על מה שנטלי ויניב מכנים קומפוזיציה של בטון וזכוכית, סוג של אלמנט פיסולי המשתלב בגיאומטריה של הגג המקורי, תוך יצירת תצורת פרפר וחללים מסוגים שונים. קומפוזיציה זו, הם מסבירים "היא היפוך של הבנייה המסורתית, בה האלמנטים ה'כבדים' והמסיביים משמשים כמסד ונושאים מעליהם את האלמנטים ה'קלים' יותר. כאן, האלמנט הכבד הוא דווקא הגג העשוי בטון, וכקירות משמשות מחיצות זכוכית אווריריות".

הגג נוצק בטכנולוגיה בסיסית ("בטון קרשים") המטביעה בו את תצורת העץ ומגלמת בכך הומאז' לסגנון הברוטאליזם של שנות החמישים, כמו גם רובד נוסף של הנרטיב התכנוני, כאשר את שני חלקיו (הישן והחדש), מאחד חיפוי אבץ. "הבנייה ככלל", אומרים נטלי ויניב, "תוכננה באורח שיבטיח את שילוב הבית בנוף סביבתו, תוך מזעור עבודות העפר והבינוי ושמירת הקיים". בהמשך לכך, החומריות שנבחרה על ידם עבור שיפוץ הבית, קשורה קשר הדוק לגישה ירוקה שנקטו ולממד המסורתי עליו ביקשו לשמור, דוגמת שימוש בחומרי בנייה שייצורם אינו דורש אנרגיה רבה, בחומרים מתכלים כעץ, חומרים מקומיים כבטון, או בחירת חיפוי האבץ המאופיין בתוחלת חיים ארוכה.

דגש רב ניתן גם לבידוד תרמי יעיל של הגג, הקירות והחלונות ובתוך כך גם לחיסכון באנרגיה, לניצול אנרגיית שמש ויצירת אוורור טבעי, כמו, למשל, התקנת רפפות בחלקן העליון של מחיצות הזכוכית על מנת להבטיח סירקולציה של אוויר, ולמרות שילוב החצר הפנימית שאמנם מגדיל את שטחי המעטפת, קרינת השמש החודרת לפטיו הינה קרינה פסיבית.

בית ברמת השרון בעיצוב האדריכלים נטלי זכרוני ויניב פרדו. עמית גירון, בית ונוי
המטבח: חלל מאורך, מודרני ועכשווי: יחידות נגרות בגימור צבע לבן, משטח עבודה מאבן גרניט ירוקה, וחיפוי זכוכית המותקן על גבי קיר הבטון/בית ונוי, עמית גירון

במסגרת תוספת הבנייה ושיפוץ הבית הורחב שטחם של הסלון ושל יחידת ההורים, והחללים החדשים שנוצרו הם חדר משפחה/טלוויזיה, מטבח וחדר אוכל, וכן הפטיו שהינו חלק בלתי נפרד ממרחב המגורים, ולמעשה, כמו מרחיב/משלים את המסה הבנויה. הפתחים הרבים משמרים את הצביון המקורי "של פעם" - עשויים עץ בגון שמנת בהיר, ובאותה רוח התריסים שהותקנו בחלונות הם תריסי גלילה עשויים עץ.

קירות החלל נצבעו בלבן, ריצוף החללים החדשים נעשה באריחי אבן גיר מקומית, ושלא כמקובל בסגנון הבנייה העכשווי, הכניסה לבית אינה חושפת את כלל אזורי החלל הציבורי באחת, אלא מזמנת תהליך של גילוי רצוף משחקי מבטים משתנים ופרספקטיבות שנפתחות. אזוריו השונים סדורים במעין תצורת Z המייצרת ציר תנועה עקלתוני, המגדירם בבירור: "מאחורי/בעומק" הסלון שהורחב ממוקם חדר המשפחה, בהמשכו וכמו באלכסון לסלון ממוקם המטבח, ואת הציר חותם חדר אוכל. האורח בו כל אחד מחללים אלה מקבל את הכבוד הראוי לו ועוטה אופי וחזות משלו, מייצר עניין ויזואלי משתנה ונוף פנימי עשיר ומפתיע. כך, לדוגמה, חדר המשפחה, הצופה אל הסלון ונצפה ממנו דרך פתח חלון גדול, מרוצף בעץ, ולצד אלמנט קירוי שקוף ששולב בשטחו הוא מתקבל כמעין "הכלאה" בין פטיו וחלל פנים, ובתוך כך משווה תחושת חוץ מסוימת גם בכיוון זה של החלל.

המטבח הממוקם בהמשך לו נפרש כחלל מאורך, מודרני ועכשווי, שעיצובו משלב יחידות נגרות בגימור צבע לבן, משטח עבודה מאבן גרניט ירוקה, וחיפוי זכוכית המותקן מעליו, על גבי קיר הבטון. לבד מחלקת קיר שנבנתה בו לצורך שילוב המקרר ויחידת אחסון מקיים המטבח קשרי עין ישירים עם הפטיו מבעד למחיצת זכוכית שקופה, וזרימתו האורכית מובילה אל חדר אוכל. חלל זה, שתוכנן במתכונת מסורתית של "חדר אוכל כמו חדר אוכל", מתגלה כפינת חמד מזמינה במיוחד, המביאה את הרעיון התכנוני לידי ביטוי מיטבי: תקרתו היא תקרת הבטון ה"ברוטאלי סטית", מבעד למחיצות הזכוכית שתוחמות אותו נשקף נוף עצים כבירי מידות שכמו מסוככים עליו, ואזור הפטיו המקורה שמשתרע בהמשכו מעצים את ממד חיבורו עם החוץ.

העניין המשתנה שמאפיין את חלל הפנים, בא לידי ביטוי אף בפטיו, שמהותו מתרחבת הרבה מעבר להגדרה של אזור חיצוני, והוא נוטל חלק פעיל בהתנהלות התנועה והחיים בבית, כסוג של חלל לכל דבר. שטחו אינו משתרע כמרחב הומוגני אחד, אלא נחלק לשלושה אזורים עם הפרש גובה קל ביניהם, כתוצר של תנאי השטח: אזור מרוצף דק "רגיל" (איפיאה), אזור מחופה אבנים שביניהן מבצבצת צמחייה ירוקה, ואזור מקורה ותחום בקורות עץ משופעות המתקבל כעוד חדר, רק חיצוני.

בית ברמת השרון בעיצוב האדריכלים נטלי זכרוני ויניב פרדו. עמית גירון, בית ונוי
חדר האוכל החותם את ציר התנועה: משמר ממד מסורתי של חדר אוכל כמו חדר אוכל ופונה אל חלקת הפטיו המשתרעת בהמשכה/בית ונוי, עמית גירון
בית ברמת השרון בעיצוב האדריכלים נטלי זכרוני ויניב פרדו. עמית גירון, בית ונוי
חדר האוכל. תקרת בטון שאופן ביצועה מגלם מחווה לסגנון הברוטאליזם ומחיצות זכוכית הנתונות במסגרות עץ בהיר חוברים לפינת חמד שקופה/בית ונוי, עמית גירון

חיבור הישן והחדש שרוקם את שפת התכנון הארכיטקטוני, מאפיין אף את שפת העיצוב, שכמוהו נרקמת כאסתטיקה של חיבורי עולמות, המשתלבים לכדי שפה אישית שאינה נצמדת לתכתיב אופנתי כזה או אחר. אלה לצד אלה אפשר למצוא בחלל הנעים פריטים ישנים שלוקטו בשווקים, מהם כאלה שנטלי ויניב רכשו עוד בימיהם הסטודנטיליים, פריטים מודרניים מסוגננים, ופריטים קלאסיים-אייקוניים שנרכשו בקפידה אנינה.

בחדר המשפחה, למשל, ניצבת ספה בעיצובה של איילין גריי, השולחן בחדר האוכל הוא עיצוב של פרנק לויד רייט, ובסלון אפשר להשתרע על השזלונג של לה קורבזייה ולחילופין לשבת על כורסאות באוהאוס שנרכשו בשוק הפשפשים בחיפה.

גופי התאורה מאידך, מבטאים את צדו החדש של העיצוב, דוגמת פסי צבירה עם ספוטים או גופים דקורטיביים נחשקים עליהם חתומים מובילי סצנת העיצוב העכשווית כפיליפ סטארק, ג'ספר מוריסון או אינגו מאורר. את הקומפוזיציה האסתטית משלימה נוכחותם של ספרים, של יצירות אמנות של אופיר דור (אח של יניב), עמית גרון, סיגלית לנדאו ואיתמר שמשוני, ויותר מכל של משחקי המבטים המעשירים אותה בממד מיוחד. וכך, בין הפנים והחוץ, וכשתכני עבר חוברים בהרמוניה להווה ולחדש, אין ספק שביתם של נטלי ויניב עוטה זהות ייחודית, המאחדת את כל המהויות העומדות בבסיס תכנונו לכדי חוויית מגורים שלמה ושובת לב.



לפורטל העיצוב מבית מגזין בית ונוי

בית ברמת השרון בעיצוב האדריכלים נטלי זכרוני ויניב פרדו. עמית גירון, בית ונוי
בית ברמת השרון בעיצוב האדריכלים נטלי זכרוני ויניב פרדו/בית ונוי, עמית גירון
בית ברמת השרון בעיצוב האדריכלים נטלי זכרוני ויניב פרדו. עמית גירון, בית ונוי
הפטיו, שהגדרתו מתרחבת הרבה מעבר להגדרה של אזור חיצוני, והוא נוטל חלק פעיל בהתנהלות התנועה בבית כחלל פנים לכל דבר ומקום של מפגשים. הפרש גבהים קל מחלק את שטחו לאזור של דק/בית ונוי, עמית גירון
בית ברמת השרון בעיצוב האדריכלים נטלי זכרוני ויניב פרדו. עמית גירון, בית ונוי
מבט מכיוון חלל המגורים אל עבר תוספת הבנייה - קומפוזיציה המתבססת על בטון וזכוכית. גג בטון יצוק ומחופה אבץ משתלב עם הגג המקורי תוך יצירת תצורת פרפר, ומחיצות הזכוכית השקופות מחברות את הפנים והחוץ לכדי מרחב מגורים אחד/בית ונוי, עמית גירון
בית ברמת השרון בעיצוב האדריכלים נטלי זכרוני ויניב פרדו. עמית גירון, בית ונוי
שביל המעבר אל הבית מהרחוב אינו מסגיר את ההפתעה המצופה/בית ונוי, עמית גירון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully