לאן הגענו?
דירת שניים וחצי חדרים המשתרעת על 65 מ"ר, ברחוב שמעון התרסי בצפון הישן של תל אביב.
כאן גרים:
בני הזוג מוריאל ויוני דז'לדטי שנישא לפני שנתיים לאחר זוגיות ארוכה של שש שנים. סיפור אהבתם החל במדים. מוריאל הייתה מש"קית חינוך ויוני שירת כקצין. כיום, מוריאל מעצבת טקסטיל, בוגרת שנקר המתמחה בסריגה ויוני רואה חשבון. בקרוב מאוד יהפכו למשפחה של ממש, בעודם מצפים בכל רגע ללידת בתם הבכורה.
הום סטיילינג:
לאחר מגורים של חצי שנה בניו- יורק, מוריאל ויוני ידעו בדיוק היכן יהיה משכנם החדש בארץ. מדובר בדירה משפחתית השייכת לסבתא של מוריאל, בה העביר אביה את מרבית שנותיו כילד. מוריאל מציינת שגדלה על הסיפורים האותנטיים תל אביב "הישנה והטובה".
עם השנים עקרה המשפחה של מוריאל לשכונת יד אליהו, והדירה של סבתא הושכרה לדיירים זמניים. על אף העובדה שהפעם האחרונה שכף רגלה של מוריאל דרכה בבית סבתא, הייתה בגיל שנה, לא מנעה מבעדה לשכנע את המשפחה ולשכור את הדירה המיוחלת.
עם הכניסה לדירה הבינו בני הזוג דז'לדטי כי דרוש כאן שיפוץ מאסיבי על מנת שתתאים לזוג צעיר המצפה לתינוקת. בין השינויים הבולטים שנעשו בדירה הייתה הזזת המטבח לסלון, והפיכתו לחדר תינוקת. כך למעשה נוצר חצי חדר נוסף לדירת שני חדרים. המטבח החדש נבנה בזמן שהשניים התגוררו בדירה ומכאן הפכו לאורחי קבע בבתי הקפה הסמוכים.
במסגרת השיפוצים והשידרוגים בדירה הוחלפו כל החלונות, פרט לחלון אחד בסלון עם זכוכית צהובה שאבא של מוריאל התעקש להשאיר. קרני השמש חודרות דרך החלונות למטבח והסלון ושוטפות את חדרים אלו באור טבעי. המטבח החדש זכה במשטח עבודה רחב במיוחד לבקשת הדיירים וכפועל יוצא מכך נבחרו כיריים זוגיים (ולא רביעייה כפי שנהוג). המטבח מתכתב עם הסגנון הכללי של הסלון והדירה כולה.
מוריאל חובבת כלים ומרבה להסתובב בחנויות ברחבי תל אביב ולרכוש את המיוחדות שלהן בדומה לאוסף שהביא איתה מניו יורק המהוות עדות לתקופה שגרה בתפוח. מקרר חדש וגדול המכונה בפי מוריאל "מפלצת" נקנה עם המעבר לדירה החדשה ופרט לאוסף מגנטים מרשים של בני הזוג מטיולים ברחבי העולם, מאכלס גם אוכל בולגרי אותנטי וסלטים מעשה ידיו של אביה של מוריאל.
את המטבח הפכו לחדר ילדים שנצבע ואורגן מחדש וריהטו אותו עם ארון עץ בצבע לבן עם ידיות של פיות - שהסבתא הביאה כמתנה. לצד השיפוץ והמייקאובר שעשו בדירה, הצליחו בני הזוג לשמור על האותנטיות שלה בעזרת מספר פריטים וחפצים כגון, המנורה בסלון, שולחן עץ שעליו המשפחה נהגה לסעוד יחד את ארוחת הבוקר, כורסה שמרופדת בבד פרחוני בת 40 שנה.
בחירות הצבעים בדירה נעשו תוך כדי עבודה לדברי מוריאל. "ידעו מראש שתהיה עדיפות לצבעים בהירים, שישתלבו עם קרני השמש שחודרים מבעד לוילונות". גולת הכותרת של השיפוצים לדברי השניים היו האוצרות החבויים שנתגלו בבוידעם, ביניהם שולחן טלוויזיה, כלים ואפילו בגדי תינוקת שמוריאל לבשה בינקותה ונשמרו לאורך כל השנים. עכשיו כל שנותר הוא להמתין בסבלנות לרגע בו יזכו בני הזוג להלביש את בתם הקטנה בשלל שנמצא.
במסדרון הדירה ממוקמת פינת העבודה של מוריאל. שולחן העבודה שעליו היא סורגת ויוצרת מורכב מפלטת עץ שהוזמנה מנגר המונח על "רגלי חמורים". עליו ממוקמת מכונת סריגה ישנה במיוחד, סלילי חוטים צבעונים ורמקולים למוסיקה שעושה קולות רקע נעימים בזמן העבודה. מוריאל שהתמחתה בסריגה מתכננת להחזיר את המלאכה הזו לזירה ובינתיים היא סורגת לתינוקת המיועדת. בסמוך לשולחן העבודה, ניצב ארון קטן שנצבע בסגול ומשמש כאחסון לשלל החוטים הצבעוניים.
ארון הבגדים בחדר השינה מהווה שריד נוסף לחפצים של סבתא. במהלך סידור וארגון הארון נמצאו בו שמלות ושאר בגדים עתיקים (רטרו אם תרצו).
מוציאים חוזה:
שכ"ד- 4,800 שקלים, חשמל- 550 שקלים, ארנונה- 350 שקלים
דו"ח מקרר:
בני הזוג מעידים על עצמם שהם לא בשלנים גדולים, אך בהחלט יודעים מה טוב עבור קיבתם. במקרר תמיד נוכל למצוא משקאות מוגזים, שאהובים על יוני וסלטים מעשה ידיו של אבא של מוריאל. בכל ערב שישי הוא מכין לפחות עשרה סוגי סלטים, ובני הזוג מצטיידים בכמות שתספיק לפחות עד המפגש הבא.
פאנלים:
מוריאל מתוודה שכיום, בחודש התשיעי להריונה החלוקה שהייתה בדרך כלל שווה, השתנתה ומוטלת על יוני בעיקר שאחראי על מרבית מטלות הבית. שישי בבוקר (כמו אצל רבים במדורינו) הוא יום הניקיונות בו השניים משתפים פעולה.
כביסה:
יוני מורשה גישה למכונת הכביסה תחת פיקוח של מוריאל שמקפידה שאף גרב צבעונית לא תשתרבב לכביסה הלבנה.
מצב רוח:
בדירה שני מזגנים חדשים שהותקנו עם השיפוצים והמעבר. אחד נמצא בחדר השינה והשני בסלון.
עתידות:
דירה משפחתית שעברה שיפוץ ולידה שבדרך הם סיבות מספיק טובות שישאירו כאן את המשפחה הצעירה הזו עוד הרבה שנים.
מעוניינים להשתתף במדור? מוזמנים לכתוב ליוני פרוים:
yonifroim@gmail.com
