הבית ששוכן באזור השרון, ממוקם באזור כפרי ופסטורלי ברחוב של בתים חדשים, נראה מבחוץ כמו קובייה גבוהה בגוון תכלכל-אפור. הכניסה אליו נוצרת הבטחות לעיצוב פנים מיוחד: תעלת מים צמודה לחזית הקדמית מפרידה בין החוץ לפנים ומעליה גשר מזכוכית מחוסמת שקופה. "הבית על שלוש קומותיו בנוי כמו קופסה גבוהה עם חורים", מסבירה האדריכלית רינה דוקטור ומספרת על שאיפת הדיירים לבית טוסקני ים תיכוני עם גג רעפים ורצפת עץ.
בבית שולט הצבע הלבן ובכניסה מוקם חלל מרכזי גדול שמפוצל על ידי חצי קיר לחלל המגורים ולמטבח, אשר אליו צמודה פינת הטלוויזיה המשפחתית. בחלל המגורים בולטים לצד הרהיטים גם אלמנטים מיוחדים מבטון כשהחלל כולו מוקף בשלושה אלמנטים בולטים: הראשון הוא היציאה לחצר, השני, קיר לבן גדול שלכל אורכו קמין גז ומתחתיו מדף בנוי שנועד לחפצי אומנות והשלישי, גרם המדרגות לקומת המרתף ולקומת השינה.
שילוב של חומרים בולט בעיצוב הפנים וחיבורים בין אלמנטים מנוגדים, כפי שמסבירה לילך מורבר, מעצבת הפנים שהשתלבה ביצירת הבית לקראת השלבים האחרונים. מצדו השני של הקיר המפריד נמצא המטבח, וצמוד אליו מוקמה פינת טלוויזיה משפחתית בגוני אפור. אחד האלמנטים הבולטים בבית הוא השקיפות, שאינה מבטלת את האינטימיות. התכנון הצליח ליצור בית כמעט שקוף ועדיין אינטימי שהפטיואים בולטים בו. אחד מהם נמצא בקומת הכניסה, שצדה הפנימי פונה לחלל המגורים והשני נבנה בקומה השנייה ומפריד בין חדר השינה של ההורים לבין חדר הרחצה.
באזור הציבורי הוחלפה רצפת הפרקט ביציקת בטון חשוף, בחירה פרקטית לבית עם ילדים אבל בחדרי השינה לא ויתרו הדיירים על הפרקט. שם גם למפתחי הזכוכית הגדולים הותאמו וילונות לבנים ואווריריים, שבאמצעותם אפשר לשלוט על החשיפה הרצויה לאור כשחדרי השינה מעוצבים בסגנון מינימליסטי, נזירי כמעט, שהולם את התחושה בקומה השנייה, שמזכירה קצת בית מלון ים תיכוני. ולא סתם נוצר כאן בית שונה, שמצליח לשלב בחוכמה בין עיצוב מודרני ללוק ים תיכוני.
לאינדקס שיפוץ האמבטיה; לאינדקס מעצבי פנים
לפורטל העיצוב מבית מגזין בניין ודיור
